הפסיכולוג לא בא להציל את המשחק | תוכן גולשים

הציפייה היא שהפסיכולוג יגיע, יאמר כמה מילים נכונות, ישנה את החשיבה של השחקנים והבעיה תיפתר. אלא שפסיכולוגיית ספורט אינה קסם, וליווי מנטלי אינו שיחת מוטיבציה. גם לכם יש מה להגיד? שלחו לנו טורים לכתובת: kick@ynet.co.il
רועי יבלוצ'ניק, ד״ר לאל גרשגורן, KICK|
"הכל בראש", "השחקנים צריכים שיחת מוטיבציה", "צריך להביא פסיכולוג שירים את הקבוצה". אלו משפטים שאנחנו שומעים לא מעט בעולם הספורט. לפעמים אחרי סדרת הפסדים, לפעמים לפני משחק מכריע ולפעמים כאשר קבוצה פשוט לא מצליחה להביא לידי ביטוי את היכולות שלה. מאחורי המשפטים האלה מסתתרת ציפייה בעייתית: שהפסיכולוג יגיע, יאמר כמה מילים נכונות, ישנה את החשיבה של השחקנים והבעיה תיפתר. אלא שפסיכולוגיית ספורט אינה קסם, וליווי מנטלי אינו שיחת מוטיבציה.
אין ספק שלמילים יש כוח. שיחה טובה יכולה לעורר השראה, לחזק ביטחון ולעזור לספורטאי או לקבוצה ברגע של משבר. גם המחקר מכיר בכך: גונזלס ועמיתיו (2011) מצאו ששיחת מוטיבציה מצולמת הגבירה את תחושת ההשראה של שחקני פוטבול, אך לא חוללה שינוי במדדי המוטיבציה שנבדקו. במילים אחרות, אפשר להדליק ניצוץ, אבל ניצוץ אינו בהכרח שינוי מתמשך. אפשר לתת טיפים לשחקן איך להירגע לפני זריקת עונשין, אך האם הוא יידע ליישם אותם בפועל בהצלחה? לווסת את עצמו ברגע המכריע? או גם אחרי שלוש החטאות רצופות? אפשר לדבר עם קבוצה על תקשורת, אבל האם היא תצליח לשמור עליה גם בפיגור, תחת עייפות ולחץ?
כאן בדיוק נמצא ההבדל בין התערבות נקודתית לבין ליווי פסיכולוגי שיטתי. אחד המודלים שממחישים זאת הוא מודל ה-LMA שפיתחו פרופ' בוריס בלומינשטיין וד"ר איריס אורבך (2018). המודל מתאר שלושה שלבים בתהליך רכישת מיומנויות מנטליות והעברתן לביצוע: Learning - למידה; Modification -התאמה; Application -יישום. באופן כללי, איש המקצוע מוביל את הספורטאי לרכישת המיומנות דרך שלבים ההולכים ועולים במורכבות התרגול והסביבה בה פועל הספורטאי על מנת להגיע לביצוע מיטבי תחת תנאי לחץ של תחרות. הרעיון המרכזי פשוט: לא מספיק לדעת מה צריך לעשות. צריך ללמוד ולתרגל בהדרגה לבצע זאת עד שהמיומנות מחזיקה גם כשהמצב נעשה קשה.
אף שהמודל המקורי מתמקד בעיקר במיומנויות פסיכולוגיות בענפי ספורט יחידניים, אפשר גם להתאים את המודל לענפי ספורט ונושאים קבוצתיים. גם כאן, צריך לבנות מסלול "הכשרה" הדרגתי (LMA) המסתיים במצבי אימון שבהם השחקנים מתרגלים את ההתנהגות הרצויה תחת עומס ובתנאים מדמי מציאות. וזה דורש זמן, חזרתיות ובעיקר שיתוף פעולה עם המאמן.
בעבודה פרטנית, הפסיכולוג והספורטאי יכולים לתרגל מיומנויות ולבחון את יישומן לאורך זמן. בעבודה קבוצתית התמונה מורכבת יותר. הפסיכולוג יכול לעבוד על תקשורת, אבל אם המאמן אינו מחזק את אותה שפה באימון, יהיה קשה להטמיע אותה. הפסיכולוג יכול לעזור לשחקנים להתמודד עם טעויות, אבל אם סביבת האימון מענישה באופן קבוע על כל טעות, המסר עלול ללכת לאיבוד.
מחקרים על עבודה בין-מקצועית בספורט מדגישים את חשיבות שיתוף הפעולה, הגדרת התפקידים והתרבות הארגונית (Burns & Collins, 2023). גם סקירה שיטתית של וונג ועמיתיו (2025) זיהתה את תמיכת המאמן וחברי הקבוצה כגורם המסייע ליישום התערבויות פסיכולוגיות. לכן, פסיכולוג בתחום הספורט אינו יכול להיות האחראי הבלעדי למנטליות של הקבוצה. האחריות צריכה להיות משותפת לצוות המקצועי ולהנהלת המועדון.
וכאן אני מזהה אתגר, במיוחד בחלק מהמסגרות בספורט הישראלי: אנחנו רוצים תוצאות מיידיות, אבל לא תמיד מוכנים להקדיש לתהליך את הזמן והמשאבים הנדרשים. אחת השאלות שעולות לעיתים היא מה בעצם עושה הפסיכולוג בזמן משחק. בעיניי, זו אינה שאלה של מיקום, אלא של תפקיד.
אם הפסיכולוג אמור לסייע למאמן, לייעץ ולשמש עבורו נקודת מבט נוספת, יש היגיון בנוכחות קרובה שלו. אם תפקידו לסייע לשחקנים בוויסות, בהתמודדות עם טעויות או בהכנה לכניסה מחודשת למשחק, ייתכן שדווקא ישיבה בקצה הספסל, במקום המאפשר שיחה קצרה, תהיה מועילה יותר. ובמקרים אחרים, תצפית מהיציע יכולה לספק מידע חשוב על דינמיקה קבוצתית ודפוסי תגובה. אין מיקום אחד נכון לכולם. השאלה היא איזו מטרה מקצועית הוגדרה מראש, למי הפסיכולוג אמור לסייע ומה מאפשרים תנאי המשחק.
חשוב לא פחות לזכור שהעבודה המשמעותית אינה מתחילה עם שריקת הפתיחה. במשחק אנחנו פעמים רבות בוחנים כיצד מיומנויות שתורגלו באימונים באות לידי ביטוי ברגע האמת. כשמאמן כושר עובד עם שחקן, אפשר למדוד שיפור במהירות או בכוח. כשהפיזיותרפיסט מלווה תהליך שיקום, אפשר לעקוב אחר טווחי תנועה וחזרה לתפקוד. גם בליווי פסיכולוגי אפשר ורצוי למדוד התקדמות, אבל לא תמיד היא גלויה לעין. לפעמים השינוי הוא שחקן שחוזר לריכוז מהר יותר אחרי טעות. לפעמים זו קבוצה שממשיכה לתקשר גם בפיגור. לפעמים זה שחקן ספסל שמצליח לשמור על מוכנות, או מאמן שמגיב אחרת ברגע משבר. אלה שינויים קטנים, שלא בהכרח נראים בסטטיסטיקה של המשחק, אך הם עשויים להשפיע על איכות הביצוע לאורך זמן.
איננו חושבים שפסיכולוג בתחום הספורט יכול להבטיח ניצחונות. למעשה, גם המחקר על התערבויות פסיכולוגיות לשיפור ביצועים מציג תמונה מורכבת, עם ממצאים מעודדים לצד מגבלות מתודולוגיות משמעותיות (Reinebo et al., 2024). אבל אנו כן מאמינים שאנחנו יכולים לעזור לספורטאי או לקבוצה להשתפר, לפעמים אפילו באחוז אחד בלבד.
אחוז אחד אינו הבטחה מדעית או מדד קבוע לתרומה הפסיכולוגית. הוא דרך להמחיש את העובדה שבספורט תחרותי גם הבדל קטן בתפקוד עשוי להיות משמעותי. עוד החלטה טובה, התאוששות מהירה יותר מטעות, שמירה על ריכוז ברגע קריטי או תקשורת טובה יותר במהלך הגנה אחד. לפעמים זה ההבדל שבין ניצחון להפסד.
התפקיד שלנו אינו להציל את המשחק במשפט אחד. התפקיד שלנו הוא לעזור לספורטאים ולמאמנים לפתח יכולות שיעמדו לרשותם כשהמשפטים כבר לא מספיקים. ולשם כך צריך לא רק פסיכולוג טוב, אלא גם מערכת שמבינה ששינוי אמיתי דורש זמן, שיטה, תרגול וסבלנות.
*הכותבים הם פסיכולוגים ויועצים בתחום הספורט והביצוע.
גם אתם רוצים להיות פרשנים?
איך זה עובד? פשוט מאוד: כותבים ושולחים בגוף המייל או בקובץ Word לכתובת: kick@ynet.co.il, בצירוף שם מלא.
KioskNews shows a cleaned-up reading view extracted from the publisher’s page — the original always lives on their site, not ours.