קרוב לקמפוס? רק 8% מהסטודנטים גרים במעונות של האוניברסיטאות והמכללות

שנת הלימודים האקדמית נפתחת, אך בדיקה של קבוצת גיאוקרטוגרפיה מעלה כי במוסדות להשכלה גבוהה קיים מחסור של כ-10,000 מיטות במעונות והפער עשוי להתרחב. הפתרונות: הקמת מתחמי מגורים לסטודנטים על קרקעות ציבוריות

שנת הלימודים האקדמית נפתחת כשאחת הבעיות שמלוות את הסטודנטים בישראל ממשיכה להיות מציאת מקום מגורים מתאים: מתוך כ-336 אלף סטודנטים הלומדים כיום בישראל, רק כ-7%-8% מתגוררים במעונות. מחקר של קבוצת גיאוקרטוגרפיה מעריך כי כבר כיום קיים מחסור של כ-10,000 מיטות לסטודנטים, בעוד שבוועדה לתכנון ולתקצוב (ות"ת) של המועצה להשכלה גבוהה דנו בצורך גדול אף יותר של כ-25 אלף מיטות נוספות.

על פי המחקר, בישראל פועלים 57 מוסדות לימוד אקדמיים, בעוד שמספר המיטות במעונות מוערך בכ-27-28 אלף בלבד. הפער עשוי להתרחב בשנים הקרובות: לפי ההערכות המובאות במחקר, מספר הסטודנטים בישראל צפוי להגיע לכ-350-360 אלף לקראת 2030 ולכ-370-380 אלף בתחילת העשור הבא.

המחסור במעונות מקבל משמעות נוספת על רקע מצב שוק השכירות. לפי גיאוקרטוגרפיה, כ-45%-46% מהסטודנטים מתגוררים כיום בדירות שכורות, 36% מתגוררים אצל ההורים או בני משפחה, 9%-10% בדירה שבבעלותם וכאמור, רק 7%-8% במעונות. לדברי ד"ר רינה דגני, יו"ר המכון, בחמש השנים האחרונות נרשמה עלייה חדה במחירי השכירות של דירות קטנות בסביבת מוסדות אקדמיים.

היצע המעונות משתנה משמעותית בין המוסדות. לפי הנתונים, בטכניון קיימים כ-5,000 חדרים ובאוניברסיטה העברית כ-4,000-4,500. באוניברסיטת תל אביב מדובר בכ-2,700 חדרים, מהם כ-1,000 בהרחבה, ובכפר הסטודנטים של אוניברסיטת בן-גוריון 580 דירות. במוסדות קטנים יותר ההיצע מצומצם בהרבה: במכון הטכנולוגי חולון 472 מיטות, באקדמית תל אביב-יפו 438, במכללה האקדמית להנדסה ירושלים 378 ובמכללה האקדמית גליל מערבי 200 מיטות.

המחקר מצביע גם על שינוי בסוג המגורים שמחפשים הסטודנטים. כ-45% מעדיפים דירת יחיד, סטודיו או דירה גדולה יותר לשימוש עצמי; כ-24% מעדיפים דירה לשני שותפים; כ-20% דירה לזוג; ורק כ-11% מעדיפים דירה לשלושה שותפים.

גם הקרבה הפיזית לקמפוס אינה בהכרח השיקול המרכזי כפי שהייתה בעבר. לפי מחקרים ממוקדים שערכה גיאוקרטוגרפיה בירושלים, באזור השרון ובמרכז, כ-90% מהסטודנטים מייחסים חשיבות גבוהה לאיכות המגורים במתחם, כ-85% לנגישות ולקרבה וכ-80% למחיר ולשירותים. בחברה מסבירים כי סטודנטים בוחנים כיום לא רק את המרחק מהאוניברסיטה או מהמכללה, אלא גם את זמן הנסיעה, סביבת המגורים ורמת השירותים.

המגמה הזאת מאפשרת, לפי המחקר, להקים מתחמי מגורים לסטודנטים גם במרחק מהקמפוסים, כל עוד הם מחוברים היטב לרכבת, לתחבורה ציבורית, למרכזי ערים ולאזורי תעסוקה. מתחמים חדשים מציעים לצד יחידות המגורים גם שירותים כמו מכבסות, חדרי כושר, חללי עבודה ולימוד, מסחר, מסעדות ובתי קפה. 85% מהסטודנטים שנבדקו במחקר ציינו כי הם מחפשים מכבסה בשירות עצמי באזור המגורים שלהם.

אחת הדרכים להגדיל את ההיצע היא הקמת מעונות על קרקעות ציבוריות. לפי המחקר, רשויות מקומיות מקדמות תוכניות להקמת מתחמי מעונות חדשים או להרחבת מתחמים קיימים על "שטחים חומים" – קרקעות המיועדות לצורכי ציבור. במסגרת עירוב שימושים במגרשים ציבוריים ניתן, בכפוף לתוכנית החלה ולסמכויות מוסדות התכנון, לשלב שימושים שאינם ציבוריים בהיקף של עד כ-20% מזכויות הבנייה.

כך, למשל, הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה מרכז אישרה לאחרונה תוכנית ברחובות הכוללת 805 יחידות דיור לסטודנטים ולסגל וחזית מסחרית של כ-900 מ"ר, בסמוך לתחנת מטרו עתידית ולתחנת רכבת ישראל. בגיאוקרטוגרפיה מעריכים כי הביקוש הקיים עשוי להצדיק פיתוח של לפחות 15 מתחמי מגורים נוספים לסטודנטים, בהיקף ממוצע של כ-400-600 מיטות בכל מתחם – תוספת כוללת של כ-8,000-12 אלף מקומות מגורים. לדברי דגני, מתחמים אלה אינם חייבים להיות צמודים פיזית לקמפוסים, אלא יכולים לקום בערים בעלות נגישות גבוהה למספר מוסדות אקדמיים.

עם זאת, דגני מזהירה כי המחסור אינו הופך כל מגרש לפרויקט מעונות מתאים. לדבריה, יש לבחון מי צפוי להתגורר במתחם, מה המחיר שהסטודנטים יכולים לשלם, לאילו מוסדות הם צריכים להגיע ומהן חלופות הדיור באזור. בגיאוקרטוגרפיה מציינים כי בעבר כבר נרשמו פערים בין מספר חדרי המעונות שתוכננו או שהוקצתה עבורם קרקע לבין מספר החדרים שהגיעו בפועל לביצוע ולאכלוס.

לדברי אדריכלית דנית שנהב, שותפה מייסדת במשרד כנען שנהב אדריכלים, האתגר התכנוני הוא חיזוק קהילת הסטודנטים. "אנחנו מתכננים כיום כמה פרויקטים של מעונות סטודנטים במתחמי עירוב שימושים, המשלבים מגורים, מסחר ותעסוקה. האתגר התכנוני שלנו אינו כמה חדרים אפשר להכניס למגרש, אלא כיצד יוצרים קהילה צעירה, דינמית וחיה - מקום המעודד אינטראקציה חברתית במרחבי הפנים והחוץ. החללים המשותפים, אזורי הלמידה והפיתוח הסביבתי הם שיקבעו אם סטודנט ירצה לגור שם. דירת המגורים חשובה, כמובן, אך החללים המשותפים הם לב הפרויקט, לצד קישוריות טובה לשכונה ולמוקדי הבילוי".

"הסטודנטים היום מבקשים קודם כל להיות חלק מסביבה קהילתית וסטודנטיאלית, ורק אחר כך מחפשים את הקרבה לקמפוס"

הדר שי רחלבסקי, מנהלת השיווק של חברת גרופית ובעלי מעונות הסטודנטים WEME ברחובות, מציינת כי השינוי ניכר גם בדרישות של הסטודנטים עצמם. "הסטודנטים היום מבקשים קודם כל להיות חלק מסביבה קהילתית וסטודנטיאלית, ורק אחר כך מחפשים את הקרבה לקמפוס", היא אומרת. "הם רוצים חיבור עם סטודנטים אחרים ואינטראקציה חברתית ואקדמית, חוויה שקשה יותר לקבל כששוכרים דירה עם שותפים או נשארים לגור בבית ההורים. לכן התכנון כיום שם דגש על שילוב בין פרטיות לקהילתיות, עם מרחבים משותפים ללמידה, כושר ופנאי".