The Jerusalem PostWho goes to Uman for Rosh Hashanah? IDI releases new poll as holiday approachesInquirer5 dead, 86 missing as ferry catches fire off PalawanESPNBreaking down the 49ers' win against the Rams in AustraliaESPN DeportesPuka Nacua: "Me estaba ahogando" en el alcoholDaily MaverickSydney Airport flights disrupted due to air traffic controller shortagePunchHerbal drinks: Ondo death toll rises to 27 as govt begins crackdownוואלהשריפה פרצה בבניין מגורים בקייב בעקבות תקיפות רוסיותDeadlineJimmy Kimmel’s James Talarico Interview Posted To YouTube As Host Calls Out Trump And FCC: “They Want To Make Our Editorial Decisions For Us”La NaciónUS Open: Elena Rybakina y Aryna Sabalenka, la mejor definición posible en Nueva YorkAntara NewsTourism Ministry accelerates recovery of disaster-hit destinationsCollider7 Thriller Books You Can Finish in a WeekendSouth China Morning PostHong Kong police arrest 2 tourists over graffiti on MTR Corp train carriages
The Daily Newsstand · Free, Always
Friday, September 11, 2026

כולם רוצים הייטק ברשימה. מה יקרה ביום שאחרי?

Translate

אנשי ונשות טכנולוגיה ויזמות הפכו למצרך מבוקש ברשימות לכנסת. זה מצטלם טוב ומשדר חדשנות וביצועיות, אבל ההזדמנות האמיתית נמצאת במקום אחר: לחבר בין היכולות של ההייטק, המגזר הציבורי והחברה האזרחית כדי להתמודד עם האתגרים הגדולים של ישראל

|

תגיות

מבט על רשימות המועמדים בבחירות הקרובות לכנסת מגלה תופעה שקשה לפספס: כמעט כולם רוצים אצלם אנשי הייטק ויזמות. אפשר לפטור את זה כעוד מהלך קמפיין. אחרי הכול, הייטק הוא מותג ישראלי מצוין: חדשנות, הצלחה, ביצועיות, חיבור לעולם. מי לא היה רוצה קצת מזה ברשימה שלו?

אבל כדאי להסתכל על התופעה הזו גם אחרת. השנים האחרונות הוכיחו שההפרדה בין "ההייטק" לבין "החברה הישראלית" היא מלאכותית. ההייטק זקוק למדינה חזקה, יציבה ומתפקדת; והמדינה זקוקה להייטק חזק שמייצר צמיחה, תעסוקה, חדשנות ותחרותיות בינלאומית.

לא מדובר בשאלה מי חשוב יותר. בדיוק להפך. הסיפור הוא התלות ההדדית, אף אחד לא יכול לעשות את זה לבד.

האתגרים שמחכים לישראל בשנים הקרובות עצומים: חינוך, תעסוקה, תעשייה, חיזוק השלטון המקומי, צמצום פערים, שיקום קהילות ותשתיות והחזרת המשק למסלול של צמיחה.

אף משרד ממשלתי, חברה עסקית או עמותה לא יוכלו להתמודד איתם לבד.

אנחנו צריכים לעבור מתרבות של כיבוי שריפות לתרבות של שותפות: ממשלה, שלטון מקומי, חברה אזרחית והמגזר העסקי שעובדים יחד סביב בעיות אמיתיות, עם יעדים משותפים ותוצאות שאפשר למדוד.

ופה אנשי ההייטק יכולים להביא ערך משמעותי. לא משום שהם יודעים לכתוב קוד או לגייס כסף, אלא בגלל תרבות העבודה שממנה הם מגיעים: לזהות בעיה, לחבר אנשים ויכולות, לעבוד מהר, למדוד תוצאות, לשנות כיוון כשצריך - ובעיקר להפוך רעיון לביצוע.

אבל החיבור חייב לעבוד לשני הכיוונים. גם מי שמגיע מעולם ההייטק יצטרך להבין שפוליטיקה ושירות ציבורי אינם סטארט־אפ. יש בהם אחריות ציבורית, איזונים, מגבלות ומורכבויות שאי אפשר לפתור באמצעות “לזוז מהר ולשבור דברים”.

ההזדמנות האמיתית נמצאת במפגש בין שני העולמות - לא בניצחון של אחד מהם על האחר.

לכן, העובדה שאנשי ונשות הייטק מופיעים כמעט בכל רשימה היא דווקא סימן מעודד. והיה משמח לראות שם הרבה יותר נשים - אבל זה כבר באמת טור אחר.

השאלה החשובה היא מה יקרה להם אחרי שהקלפיות ייסגרו.

האם הם יקבלו אפשרות אמיתית להביא את החשיבה היזמית והמחברת אל הוועדות, המשרדים ותהליכי קבלת ההחלטות? האם הם יצליחו לבנות חיבורים בין הממשלה, המשק והחברה האזרחית? או שבבוקר שאחרי הבחירות נגלה שההייטק היה בעיקר לוגו טוב לקמפיין?

ישראל לא זקוקה לעוד סמל של הייטק בפוליטיקה. היא זקוקה ליכולת שהפכה את ההייטק הישראלי למה שהוא: לחבר אנשים טובים סביב בעיה קשה - ולגרום לדברים לקרות.

אם זה מה שייכנס עכשיו למערכת הפוליטית, כולנו נרוויח…

הכותבת היא לשעבר סמנכ"לית קשרי ממשל ומדיניות באינטל. מומחית לעיצוב מדיניות והובלת שותפויות

View the original on ynet

KioskNews shows a cleaned-up reading view extracted from the publisher’s page — the original always lives on their site, not ours.