"המלחמה תחודש מיד": איום פוטין מול שליחי טראמפ - שהבטיחו "שינוי אירופי גדול"

אחרי סבב שיחות ישיר ראשון זה 9 חודשים בין קייב למוסקבה באבו דאבי, נפגשו וויטקוף וקושנר עם נשיא רוסיה פוטין, וטענו שסוכם כי אירופה תצטרף לשיחות - שעוסקות גם במערך הביטחוני של נאט"ו. מהקרמלין הם טסו הישר לאירלנד כדי להיפגש שם עם זלנסקי - שטוען ששוב הוטלו הגבלות על השימוש הצבאי ברשת התקשורת הלוויינית סטרלינק: "הגישה האמריקנית מוזרה". פוטין בינתיים מאיים וממשיך לדרוש נסיגה, ומי חיסל עוד קצין רוסי בכיר בפיצוץ רכב בסנט פטרסבורג?

ynet והסוכנויות|

שליחיו של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, סטיב וויטקוף וג'ארד קושנר, ממשיכים במרץ לקדם הסכם לסיום המלחמה בין רוסיה לאוקראינה, במאמצים שהם מקווים להשיג בהם מומנטום אחרי השיחות הישירות השבוע באבו דאבי בין נציגי אוקראינה ורוסיה. עם זאת, השיחות הללו לא הביאו לפריצת דרך – כשהנשיא הרוסי ולדימיר פוטין ממשיך להתעקש על דרישותיו המקסימליסטיות, ובהן נסיגה של הכוחות האוקראיניים מהשטחים במזרח ודרום אוקראינה שרוסיה סיפחה רשמית אך לא הצליחה לכבוש.

מוקדם יותר היום (חמישי) נפגשו וויטקוף וקושנר בקרמלין עם פוטין, ובתום המפגש המשיכו ישירות לדבלין בירת אירלנד, שם הם צפויים להיפגש הלילה עם נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי. בדבלין גם נערכה היום פסגה של מנהיגי אירופה העוקבים בדאגה רבה אחרי המשא ומתן – שבניגוד לסבבים קודמים עוסק גם במערך הביטחוני הכלל-אירופי הנוגע לפריסת כוחות ברית נאט"ו, עד כה מבלי שנציגים אירופים שותפים לשיחות עם רוסיה.

ממשלו של הנשיא דונלד טראמפ, נזכיר, מנסה כבר מאז חזרתו לבית הלבן לפני כמעט שנתיים לקדם הסכם לסיום המלחמה המשתוללת במזרח אירופה, לעיתים קרובות תוך שהוא זונח את התמיכה בקייב ובבעלות הברית האירופיות של ארה"ב – ואף מאיים עליהן בשלל דרכים כדי לאלץ אותן להתפשר מול דרישותיה של רוסיה. עד כה המאמצים הללו העלו חרס, לפי ההערכות במערב בעיקר בשל סירובו העיקש של פוטין לסיים את המלחמה ולזנוח את שאיפותיו להמשיך במסע הכיבושים באוקראינה. ביום שלישי האחרון, אחרי שבחודש שעבר טראמפ כבר הסיר את הלחץ על מוסקבה בהסכם שאפשר לה לייצא סולר לשווקי העולם, חידש הממשל האמריקני את מאמציו עם סבב שיחות ישירות בין קייב למוסקבה באבו דאבי, בתיווכם של השליחים וויטקוף וקושנר.

היו אלו השיחות הישירות בין הצדדים הלוחמים מאז סבב קודם שכשל לפני תשעה חודשים, והפעם הוא תואר ככזה שלא יעסוק רק בסוגיות הישירות הנוגעות לאוקראינה ולרוסיה אלא כאמור גם בארכיטקטורת הביטחון הרחבה של אירופה, כשברקע טענתה של מוסקבה כי אחת הסיבות שהביאו אותה לכאורה לפלוש לאוקראינה בפברואר 2022 הייתה ההתרחבות של ברית נאט"ו, אותה הקרמלין מתאר כאיום קיומי על רוסיה, למזרח היבשת. השיחות באבו דאבי נמשכו גם ביום רביעי, אבל למרות שכל הצדדים תיארו אותן כחיוביות – בפועל לא נרשמה בהן פריצת דרך כלשהי, מלבד סיכום עקרוני על עסקת חילופי שבויים נוספת בין קייב למוסקבה, שכמוה כבר היו רבות בשנים האחרונות.

העובדה שהשיחות באבו דאבי עסקו גם במערך הביטחוני הרחב של אירופה מעוררת ביבשת דאגה גדולה, ורבים שם רואים בעצם הנכונות של ארה"ב לקיים דיון שכזה עם רוסיה כפשרה משמעותית שניתנה לפוטין מבלי שזה סיפק תמורה משמעותית משלו. מאז הפלישה הרוסית לפני כמעט 5 שנים רובם המוחלט של מנהיגי אירופה התנגדו למשא ומתן כלשהו מול מוסקבה, כחלק מהניסיון לבודד אותה מדינית, אבל כעת הם חוששים מסיכומים שיושגו מעל ראשם ודורשים להשתתף בשיחות. החשש הזה צפוי רק לגבור בפסגה שטראמפ צפוי לערוך עם פוטין בשולי כינוס APEC שייערך בימים רביעי וחמישי בשבוע הבא בעיר שנז'ן שבסין, כינוס שבו עשויה גם להיערך פסגה משולשת בין טראמפ, פוטין ונשיא סין שי ג'ינפינג – פסגה היסטורית שמעולם לא הייתה כדוגמתה. לפי דיווחים פוטין מקדם אותה בתקווה לקיים מעין פסגה המזכירה את "ועידת יאלטה" שערכו מנהיגי בעלות הברית מעט לפני סיום מלחמת העולם השנייה ב-1945, ושבה סיכמו מנהיגי ארה"ב, ברית המועצות ובריטניה על חלוקת אזורי ההשפעה באירופה אחרי התבוסה הצפויה של גרמניה הנאצית.

על רקע זה המפגש אחר הצהריים בין פוטין לוויטקוף וקושנר, שנמשך שעתיים וחלק ממנו הועבר בשידור ישיר במצלמות הטלוויזיה, עסק בין היתר בשאלת השיתוף של אירופה בסבב הבא של השיחות – דבר שעד כה מוסקבה התנגדה אליו, בטענה שאירופה שותפה ללחימה נגדה בגלל הסיוע הצבאי שלה לקייב. בחלק המצולם של הפגישה אמר קושנר לפוטין כי הוא מזהה "שינוי גדול" מצד האירופים וכי הוא סמוך ובטוח שהרחבת שיחות השלום, כך שיכללו גם את נציגי היבשת, לא תפגע בתהליך. בקרמלין טוענים שתנאי ראשוני לכך הוא מינוי של נציג אחד שידבר בשם האירופים כולם, ופוטין עצמו אמר במפגש לשליחים האמריקנים כי הוא פתוח לרעיון: "בכל הנוגע לאירופים, מעולם לא התנגדנו לדיאלוג עם אירופה, ואנחנו מעולם לא ניתקנו את הדיאלוג הזה. הם אלו שניתקו את הדיאלוג עם הפדרציה הרוסית".

אלא שמיד לאחר מכן ניפק הנשיא הרוסי איום כלפי אירופה, ואמר כי אם היבשת תממש את הבטחתה לקייב לשלוח כוחות לתוך אוקראינה, על מנת להבטיח שהסכם שלום עתידי ימומש, הדבר יהווה מבחינת מוסקבה עילה לחידוש המלחמה, וכי אותם כוחות יהיו יעד לגיטימי למתקפה מצדה. פוטין טען שנוכחות של כוחות זרים באוקראינה תהווה איום ישיר על ביטחונה של רוסיה, תיאר זאת כ"בלתי מתקבל על הדעת" – ואיים שבתרחיש כזה "המלחמה תחודש מיד".

"היינו רוצים מאוד שאתם, רבותיי, והממשל האמריקני כולו, תפעלו יחד עם בעלי הברית שלכם באירופה, כדי שהם יחליטו סוף-סוף מה הם רוצים: שלום או מלחמה באוקראינה", הוסיף הנשיא הרוסי. הוא שב וחזר על הדרישה שלו לנסיגה של קייב מארבעת המחוזות בדרום ומזרח אוקראינה שמוסקבה סיפחה רשמית לשטחה אך טרם כבשה שטחים גדולים מהם (דונייצק, לוהנסק, זפוריז'יה וחרסון). "מבחינתנו, יש רק קו הפסקת אש אחד: הגבול המדינתי. משום שבצורה הזו יהיה ברור וגלוי: כאן אנחנו, וכאן אתם", הוא אמר.

לצד זאת, פוטין הציע הפסקת אש זמנית ומתוחמת בעיר קוסטיאנטיניבקה שבמחוז דונייצק במזרח אוקראינה, כזו שתזכיר את הפסקת האש הזמנית וההומניטרית שסוכמה בסוף החודש שעבר בעיר ההרוסה אולשקי, שבמהלכה התאפשר פינוי אזרחים שנלכדו בעיר הנתונה לכיבוש רוסי. פוטין הציע לערוך "משימה הומניטרית" לקוסטיאנטיניבקה, שם לדבריו לכודים כעת בין 400 ל-500 אזרחים. רוסיה טענה במהלך הקיץ שכבשה את העיר, אבל אוקראינה מכחישה זאת וטוענת שהלחימה בה נמשכת. פוטין אמר כי יידרשו חמישה ימים כדי לנקות את האזור ממוקשים, והוסיף שמבצע הומניטרי שם גם יסייע לעולם להבין מי באמת שולט בעיר. בקייב לא נשמעו הערב נלהבים מההצעה הזו, ודמיטרו ליטווין, אחד מיועציו של הנשיא זלנסקי, אמר כי "ברור" שהרוסים רוצים את הפסקת האש הזמנית על מנת לרענן את כוחותיהם בעיר. לדברי ליטווין, גם "במהלך המבצע ההומניטרי באולשקי הם הכניסו ציוד והחליפו כוחות".

בתום המפגש עם פוטין טען הערב השליח האמריקני וויטקוף כי רוסיה העניקה בפועל את הסכמתה להשתתפות של האירופים בשיחות המו"מ, אולם לפי שעה אין לכך אישור רשמי ממוסקבה. "האירופים יצטרפו לפגישה הבאה, שאותה אנחנו רואים כרגע חשוב מאוד, משום שהם שותפינו וחשוב לנו שהם ייקחו בה חלק", אמר וויטקוף לטלוויזיה הרוסית, לפני שהוא וקושנר המריאו לדבלין, שם הם צפויים כאמור להיפגש בהמשך עם זלנסקי.

הנשיא האוקראיני, שכאמור השתתף בדבלין בפסגת מנהיגי אירופה, שבה גם נכח מזכ"ל נאט"ו מארק רוטה, הביע מצדו ספק מסוים במאמץ האמריקני המחודש ואמר כי הגישה החדשה של השיחות עם רוסיה, הכוללות עיסוק במערך הביטחוני האירופי, היא "מעט מוזרה". לצד זאת הוא טען אמש כי התפתחויות פוליטיות שונות, בכלל זאת בחירות האמצע בארה"ב שבהן השתלטו הדמוקרטים על הקונגרס בוושינגטון, כמו גם הבחירות לנשיאות צרפת שבהן עשויה לעלות לשלטון מנהיגת הימין הקיצוני מרין לה פן (שמבטיחה לעצור את הסיוע הצבאי לקייב), עשויות ליצור "חלון הזדמנויות" להסכם שלום. "הנוף הפוליטי עשוי להשתנות ב-2027", אמר זלנסקי. הוא ציין שההסכמה העקרונית על עסקת שבויים היא צעד חיובי, אבל הדגיש כי ארצו לא תוותר על השטחים שרוסיה כבשה מידיה תמורת שלום.

הערב גם הביע זלנסקי דאגה מכך שלדבריו שוב הופעלו הגבלות על השימוש של אוקראינה בגרסה הצבאית של רשת התקשורת והאינטרנט הלוויינית "סטרלינק", המופעלת על ידי חברת SpaceX של אילון מאסק ושירותיה קריטיים עבור יכולת התקשורת של הכוחות האוקראיניים בחזית, כמו גם עבור הפעלת כטב"מי תקיפה ורחפני יירוט נגד הכטב"מים הרוסיים המשוגרים מדי יום על ערי אוקראינה. שיבושים כאלו, שהביאו לניתוק כטב"מים ורחפנים אוקראיניים מהרשת הלוויינית במהירויות של מעל 160 קמ"ש, כבר פגעו מאוד ביכולות ההגנה והתקיפה של קייב בחודש שעבר, ולמרות הכחשות ראשוניות מאסק הודה בהמשך כי החברה שלו הטילה הגבלות על השירות למשך כשבוע, לטענתו מפני שאסור שהמערכת תשמש לתקיפות בתוך רוסיה.

בהודעה שפרסם הערב טען זלנסקי שהגבלות דומות על מהירויות של מעל 160 קמ"ש שוב גורמות ל"שיבושים משמעותיים", וכי בדיקה שערך הצבא האוקראיני מצאה שלא מדובר בטעויות אקראיות. הוא הדגיש שההגבלות פוגעות ביכולת לשגר רחפני יירוט נגד הכטב"מים הרוסיים, וכי משמעות הדבר היא "יותר מאנשינו שייהרגו". לצד זאת הודה שהמערכת משמשת גם באזורי החזית באוקראינה, ותהה אם משמעות הדבר היא שיש בארה"ב מי שרואה בשטחים האוקראיניים הכבושים כשטח רוסי ריבוני, שבו אין לאפשר שירותי סטרלינק. "עד כה אנחנו יודעים מעט מאוד (על ההגבלות שהוטלו). אבל כמה דברים כבר ברורים: אם מישהו בארה"ב מקבל החלטות שמתייחסות למעשה לשטח אוקראינה כאילו אינו שטח אוקראיני, זה מלמד אותנו לאן הדברים הולכים".

בשטח בינתיים נמשכות ללא הרף הלחימה והתקיפות ההדדיות בין מוסקבה לקייב. באוקראינה ממשיכים לדווח על הפסקות חשמל כתוצאה מהמתקפות הרוסיות, שלפי קייב מכוונות נגד מתקני אנרגיה וחשמל ומטרתן להקפיא את האוקראינים בחורף וכך לנסות לשבור את רוחם. לפי חיל האוויר האוקראיני רוסיה שיגרה בלילה שעבר טילים וכן 123 כטב"מים לעבר אוקראינה, עם פגיעות שנרשמו ב-17 מוקדים. צבא רוסיה טען מצדו כי תקף מפעל לייצור כטב"מים בקייב ושלושה מתקנים נוספים באזורים הסמוכים לעיר, שבהם מיוצרים דלק לטילים ורכיבים לכטב"מים. הוא הוסיף כי בלילה שעבר יירטו כוחותיו 71 כטב"מים אוקראיניים ששוגרו לעבר יעדים ברוסיה.

במקביל, ייתכן שגם מאמצי החיסול של שירותי הביון האוקראיני נגד בכירים רוסים נמשכים: הבוקר הודיעו הרשויות ברוסיה על איש צבא שנהרג לפנות בוקר בסנט פטרסבורג, בפיצוץ רכב. הרשויות לא חשפו את זהותו ולא מסרו מי לפי החשד עומד מאחורי החיסול, אולם אתר החדשות הרוסי "פונטנקה" דיווח כי ההרוג היה קצין בכיר בדרגת קולונל (המקבילה ברוסיה לדרגת אלוף-משנה בצה"ל), וכי מטען חבלה שהוטמן במכוניתו התפוצץ כאשר החל בנסיעה.