מפגש אקראי של טראמפ עם "מלח מסתורי" יעלה לצי האמריקני מיליארדים
שיחה שקיים, כנראה, הנשיא ב-2017 עם איש צוות על נושאת מטוסים ממשיכה לרדוף את הצי האמריקני: טראמפ הורה לבחון החזרה של משגרי הקיטור המיושנים לנושאות המטוסים, במקום מערכת אלקטרומגנטית חדישה, למרות האזהרות מפני שינוי הנדסי יקר ומורכב
לפעמים החלטה שעלולה לשנות תוכנית נשק של מיליארדי דולרים מתחילה בשיחה מקרית. במקרה של הצי האמריקני, השיחה הזאת התרחשה לפני כמעט עשור על סיפון נושאת המטוסים Gerald R. Ford, בין הנשיא דונלד טראמפ בכהונתו הראשונה לבין מלח בשם ביל ג'ונס - אדם שאיש בצי ובממשל לא מצליח כיום לאתר בוודאות.
לפי וול סטריט ג'ורנל, ג'ונס הוצג בידי טראמפ כמי ששירת בצי במשך 25 שנה ועבד בתחום מערכות השיגור של מטוסים מנושאות מטוסים. במהלך ביקורו של טראמפ ב-Gerald R. Ford ב-2017, כשנושאת המטוסים החדשה עדיין סבלה מעיכובים ותקלות, אמר לו ג'ונס, לפי גרסת הנשיא, שהצי עושה טעות כשהוא מחליף את קטפולטות (מתקני השיגור) הקיטור הוותיקות במערכת אלקטרומגנטית חדשה.
הרעיון היה פשוט וקליט: מערכת קיטור אמינה, מוכרת וניתנת לתיקון באמצעים בסיסיים; המערכת החדשה, לעומת זאת, מורכבת מדי. טראמפ חזר על הסיפור במשך השנים ואמר כי נאמר לו שכאשר המערכת האלקטרומגנטית מתקלקלת צריך להזעיק מומחים מ-MIT, בעוד את הקיטור אפשר לתקן "עם פטיש ומבער".
בדיקה של הגרדיאן מאוגוסט העלתה שטראמפ סיפר גרסאות שונות של אותו סיפור בפומבי כמעט מדי שנה מאז 2017 – באירועי גיוס תרומות, בעצרות בחירות, בכנסים פוליטיים ובשיחות עם אנשי הצי. גם לאחר שחזר לבית הלבן ב-2025 המשיך להעלות את נושא הקטפולטות בנאומים ובאירועים רשמיים.
מבחינת הצי, הסיפור הפך עם הזמן להרבה פחות אנקדוטלי. באוגוסט חתם טראמפ על מזכר ביטחון לאומי שמורה להכין תוכנית להחלפת מערכת השיגור האלקטרומגנטית EMALS והמעליות המתקדמות להעברת נשק ותחמושת במערכות קיטור והידראוליקה בנושאת המטוסים העתידית USS Doris Miller, שאמורה להצטרף לצי ב-2034. למערכת הביטחון ולצי ניתנו 60 יום להציג לוח זמנים, עלויות ומשאבים נדרשים.
לפי סוכנות הידיעות AP, החזרה לקיטור עלולה לעלות מיליארדי דולרים ולהחזיר את נושאות המטוסים המתקדמות ביותר של ארה"ב למערכת שדורשת יותר אנשי צוות ותחזוקה מורכבת יותר. הסוכנות ציינה גם שהמערכת האלקטרומגנטית נועדה מלכתחילה להפחית כוח אדם ולייעל את הפעלת נושאת המטוסים.
המהלך מורכב במיוחד, משום שנושאות המטוסים מסדרת Ford תוכננו סביב המערכת האלקטרומגנטית, ונושאת המטוסים USS Doris Miller כבר נמצאת בשלבי ייצור מתקדמים. לפי USNI News, כמעט מחצית מהייצור כבר הושלמה בעת פרסום ההוראה. שינוי המערכת בשלב כזה יחייב תכנון מחדש, התאמות הנדסיות ושינויים במערכות נוספות באונייה.
גם חזרה לקיטור אינה פשוטה כפי שהיא נשמעת. הצי לא בנה נושאת מטוסים עם קטפולטת קיטור מאז USS George H.W. Bush, שנכנסה לשירות ב-2009, וחלק משרשרת הייצור של המערכות האלה כבר אינו פעיל. מומחים בתעשייה מזהירים כי יהיה צורך להחזיר לחיים טכנולוגיות וספקים שנזנחו לפני שנים.
הוויכוח אינו רק על אמינות. EMALS נועדה לשגר מטוסים בצורה מדויקת וגמישה יותר, להפחית עומסים על כלי הטיס ולאפשר לנושאות המטוסים להוציא יותר גיחות עם פחות אנשי צוות. המערכת גם עשויה להתאים טוב יותר למגוון רחב של כלי טיס, ובהם רחפנים וכלים בלתי מאוישים.
במשך שנים היו לטראמפ סיבות ממשיות לבקר את הפרויקט. ה-Gerald R. Ford, שעלתה לפי וול סטריט ג'ורנל כ-19 מיליארד דולר, התעכבה ונאבקה בשורה של תקלות במערכות החדשות. אלא שבינתיים התמונה השתנתה. מפקד הצי, אדמירל דריל קאדל, אמר באוגוסט כי מבחן עומס שנערך בפברואר הראה שה-Ford הצליחה להשיג קצב גיחות גבוה מזה של נושאות המטוסים הוותיקות מסדרת Nimitz.
האירוניה היא שטראמפ כבר קיבל בעבר תשובה מקצועית הפוכה מזו שייחס לג'ונס. בשיחת חג ההודיה ב-2018 שאל את קפטן פטריק הניפין, אז מפקד USS Ronald Reagan, במה היה בוחר - קיטור או מערכת אלקטרומגנטית. הניפין השיב שהיה בוחר באלקטרומגנטית, והסביר כי העברת קיטור ברחבי האונייה גובה מחיר תפעולי כבד. כשטראמפ העיר שצריך להיות "אלברט איינשטיין" כדי להפעיל את המערכת החדשה, הניפין השיב שגם הפעלת הכורים הגרעיניים דורשת מומחיות רבה. טראמפ אמר שזו "תשובה טובה מאוד".
אלא שהעניין לא נעלם. ב-2019 שוב סיפר טראמפ לקהל על ה"קטפולטר" שפגש, ב-2020 חזר לנושא בקמפיין, ובהמשך העלה אותו שוב ושוב. הגרדיאן אף מצא כי הסיפור הופיע בנאומיו ב-2021, ב-2022, ב-2023 ובמערכת הבחירות של 2024.
כעת הצי נדרש להפוך את ההעדפה הזאת לתוכנית הנדסית. קאדל הזהיר בפומבי כי מעבר חזרה לקיטור ולמערכות הידראוליות יהיה "שינוי תכנון משמעותי" ושצריך להבין את מלוא העלות. במקביל, הצי עצמו מציג נתונים שלפיהם המערכת החדשה כבר השתפרה משמעותית אחרי שנות הפיתוח הקשות.
גם המגמה בעולם אינה מצביעה על חזרה לקיטור. AP והגרדיאן ציינו כי סין וצרפת הולכות דווקא בכיוון ההפוך ומשלבות או מתכננות לשלב מערכות שיגור אלקטרומגנטיות בנושאות המטוסים שלהן. מומחים בארה"ב מזהירים שחזרה למערכת הישנה עלולה לפגוע ביתרון הטכנולוגי של הצי בדיוק בזמן שמתחרותיו מתקדמות בכיוון השני.
ובתוך כל הוויכוח נותרת תעלומה אחת: מיהו בכלל ביל ג'ונס. לפי וול סטריט ג'ורנל, בכירי צי ניסו לאתר את המלח שטראמפ תיאר לאחר שהנושא חזר לשולחן, אך לא הצליחו לזהותו. גם העיתון פנה לבכירי צי בהווה ובעבר, לאנשי ממשל, מחוקקים ובכירים בתעשייה - ללא הצלחה. דובר הצי מסר כי בלי תאריך לידה או פרט מזהה נוסף אין אפשרות לאתר אותו ברשומות.
כך נותר הצי עם משימה יוצאת דופן: לבחון שינוי שעלול לעלות מיליארדי דולרים ולשנות את התכנון של אחת ממערכות הנשק היקרות בעולם, בעקבות שיחה עם מלח מסתורי שאיש אינו מצליח למצוא.
KioskNews shows a cleaned-up reading view extracted from the publisher’s page — the original always lives on their site, not ours.