"800 מעלות, לפעמים נשארה רק שערה": הקריאה לחשוף לעולם את ממצאי 7 באוקטובר

בכנס בינלאומי לרפואה משפטית נחשפו פרטים על הקושי בזיהוי קורבנות הטבח ועל השיטות שפותחו בעקבותיו. אביה של התצפיתנית רוני אשל קרא לפרסם בעולם את דוחות הנתיחה: "חשוב שכולם יראו וישמעו". פרופ' חן קוגל: צוות מיוחד קבע את מותם של 44 חטופים גם ללא גופות
תגיות
שלוש שנים לאחר מתקפת 7 באוקטובר, נחשפו היום (שלישי) בכנס בינלאומי לרפואה משפטית ולזיהוי פלילי בירושלים פרטים על הממצאים והאתגרים שעמדו בפני אנשי המקצוע שעסקו בזיהוי קורבנות הטבח.
אייל אשל, אביה של התצפיתנית רוני אשל ז"ל, שנרצחה בחמ"ל התצפיתניות בנחל עוז, קרא לחשוף בפני העולם את הממצאים הפורנזיים.
"כאבא של רוני, תצפיתנית אמיצה שהגנה בגופה ונפשה על תושבי העוטף וחיילי צה"ל ונשרפה בחיים, אני קורא לכל מי שמתעסק בהסברה של ישראל בעולם – קחו את דוחות הנתיחה הקשים ותעבירו אותם לשאר העולם, כדי שיבין מה היה כאן ואת גודל הזוועה", אמר. "לפעמים זו רק שערה, לפעמים קצה ציפורן ולפעמים גוש פחם. חשוב שכל העולם יראה וישמע".
בכנס נשאה דברים גם לאה גולדין, אמו של סגן הדר גולדין ז"ל, שהתייחסה לחשיבות הוודאות עבור משפחות המתמודדות עם אובדן וחוסר ידיעה על גורל יקיריהן.
פרופ' חן קוגל, מנהל המרכז הלאומי לרפואה משפטית, חשף בשבוע שעבר ב-ynet פרטים חדשים מהמאמצים חסרי התקדים להשגת ראיות מהטבח. היום הוא הזכיר תיאר כיצד מאמץ הזיהוי החל ללא רשימה סגורה של נעדרים, כשמספר הנפגעים וזהותם עדיין לא היו ידועים. הוא השווה את האתגר למאמץ הזיהוי לאחר פיגועי 11 בספטמבר בארה"ב: לדבריו, מתוך כ-2,750 קורבנות במגדלי התאומים זוהו עד היום כ-1,800 בלבד.
קוגל סיפר כי בעקבות הטבח הוקם צוות מיוחד שבחן 44 מקרים של חטופים שהועברו לעזה וגורלם לא היה ידוע. באמצעות ניתוח תיעוד ממצלמות אבטחה ובחינה פורנזית של הממצאים, קבע הצוות כי כל ה-44 נרצחו – אף שגופותיהם לא היו בידי ישראל. לדברי קוגל, מדובר בהליך חדשני וראשון מסוגו בעולם, שאִפשר לקבוע מוות גם בהיעדר גופה.
ד"ר נורית בובליל מהמכון לרפואה משפטית תיארה את ההתמודדות עם דגימות DNA שנחשפו לחום של יותר מ-800 מעלות. לדבריה, הממצאים העידו על פעולה מתוכננת ושיטתית: "הם באו מוכנים". בחלק מהמקרים, סיפרה, הגיעו למעבדות שתי עצמות בלבד בתוך שקית, ונדרשו שיטות מתקדמות והצלבת נתונים כדי להגיע לזיהוי.
ד"ר נעמה סאמט-רובינשטיין, רופאת שיניים שהתנדבה בזיהוי החללים במחנה שורה, סיפרה על הקושי בזיהוי גופות שנשרפו עד שגם השיניים היו חרוכות. מצב השרידים חייב שימוש באמצעי הדמיה מתקדמים, ובהם בדיקות CT, במקום צילומי הרנטגן המקובלים.
הדברים נאמרו בכנס הבינלאומי לרפואה משפטית ולזיהוי פלילי, שנערך היום ומחר במוזיאון הסובלנות בירושלים, בהובלת המרכז הרפואי הדסה ובשיתוף המוזיאון. בכנס משתתפים מומחים מישראל ומהעולם, והוא עוסק בין היתר בלקחים שהופקו ממאמץ זיהוי קורבנות 7 באוקטובר ובהיערכות לאירועי רב-נפגעים בעתיד.
KioskNews shows a cleaned-up reading view extracted from the publisher’s page — the original always lives on their site, not ours.
