"מחבלים לקחו את חיים": המשפחות משתפות את ההתכתבויות האחרונות ב-7/10

משפחות נרצחים, חטופים ונפגעים משתפות ברשתות החברתיות, תחת התיוג #כולנו710 את ההודעות ששלחו יקיריהן בשבת השחורה. "מחבלים לקחו את חיים", כתבה אסנת, שבעלה חיים פרי נחטף ונרצח בשבי. "אמא אני בסדר, לא לדאוג לי", שלחה התצפיתנית רוני אשל - לפני שנרצחה 

תגיות

"אבא ואמא מתים": לקראת יום השנה השלישי לטבח 7 באוקטובר, משפחות של נרצחים ונרצחות, נפגעים ונפגעות של האירוע, החלו בדקות האחרונות לשתף את ההתכתבויות המחרידות שלהם מאותו הבוקר ברשתות החברתיות. המשפחות, קוראות לציבור לשתף גם כן את ההתכתבויות שלהם עם אהובם מאותו בוקר מר. הפעילות המיוחדת ברשת של חלק מהמשפחות, תחת התיוג "#כולנו710", מסמנת את תחילת אירועי הזיכרון והמחאה לציון שלוש שנים לשבת ההיא.

נעם פרי, בתו של חיים פרי ז"ל, שנחטף ונרצח בשבי, שיתפה את ההודעה של אימה אוסנת על כך שבעלה נחטף לעזה.

"מחבלים פרצו אלינו הביתה ולקחו איתם את חיים" זה הרגע שבו התהפך עלי העולם. ב-7 באוקטובר בשעה 11:23. העולם התהפך על כולנו בבוקר הזה. גם אם לא נפגעתם ישירות בטבח, מוזמנים לחזור להתכתבויות שלכם מאותו בוקר נורא ולשתף.

איל אשל, אביה של התצפיתנית רוני אשל ז"ל, העלה את ההתכתבות האחרונה עם בתו.

בבוקר הטבח, קיבלנו הודעה מהמספר של אושר ברזילי ז"ל - זאת הייתה רוני מהטלפון של אושר. היא ניסתה להרגיע אותנו, אבל במבט לאחור זו הפעם האחרונה שדיברנו איתה. מאז קולה נדם. אני קורא לכל אחת ואחד מכם, גם אם לא נפגעתם ישירות בטבח, חזרו להתכתבויות שלכם מאותו בוקר ארור. לרגעי הפחד, ההלם וחוסר הוודאות. שתפו אותם גם אתם.

שיר מתיאס, בתם של שחר ושלומי שנרצחו בקיבוץ חולית, שיתפה את ההתכתבות בקבוצת הווטסאפ המשפחתית.

בבוקר הטבח, כך נראתה קבוצת הווטסאפ המשפחתית שלנו. אני קוראת לכל אחת ואחד מכם, גם אם לא נפגעתם ישירות בטבח, לכו אחורה בהתכתבויות שלכם מאותו יום ארור. אנא העלו גם אתם התכתבויות שלכם מ-7 באוקטובר.

ויקי כהן, אמו של שורד השבי נמרוד כהן, שיתפה את ההודעות ששלחה לאחר שקיבלה תמונות וסרטונים מהחטיפה של בנה, בניסיון לפנות לכל גורם אפשרי בצה"ל.

בבוקר הטבח, קיבלנו תמונות של נמרוד נחטף לעזה מהטנק הבוער. לפניכם התכתבויות עם כל גורם אפשרי. המדינה קרסה, אף אחד לא ענה.

עינב צנגאוקר, אימו של שורד השבי מתן צנגאוקר, שיתפה את ההתכתבות האחרונה עם מתן לפני שנחטף לעזה.

ברגעים האחרונים שלו בממ"ד, מתן נפרד ממני. הוא בתוך התופת, יודע שהמחבלים מתקרבים. ואני, אמא שלו, רחוקה, לא יכולה להגיע, לחבק או להציל את הילד שלי. בעוד דקות הוא ייחטף לעזה. והמדינה לא הייתה שם. לא באותו בוקר, ולא במשך 738 הימים שבהם הופקר בשבי. עד היום אני מצטמררת בכל פעם שאני חוזרת למילים האלה.

נטליה קסרוטי שיתפה את ההודעה ששלחה לבנה קשת קסרוטי, שנרצח בפסטיבל הנובה.

כששלחתי לך את הוואטסאפ כבר לא היית בחיים ילד יפה שלי. מאותה הודעה החל סיוט חיינו. והוא לא נגמר. שלוש שנים אחרי.