ישראלי שלקח חלק בגניבת 190 מיליון דולר בקריפטו עשוי לשבת עד 20 שנה בכלא
אלכסנדר בלוק גורביץ' הוסגר לפנות בוקר לארה"ב ויועמד לדין בעבירות מרמה, העברת טובין גנובים והלבנת הון. חשוד שגנב ב-2022 ממערכת נומאד טוקנים בשווי כ-2.8 מיליון דולר, בפריצה שבה מאות משתמשים העתיקו את אותה פעולה וגנבו יחד כ-190 מיליון דולר
אלכסנדר גורביץ' בלוק, שמואשם כי ניצל פרצת אבטחה במערכת קריפטו וגנב טוקנים בשווי מיליוני דולרים, הוסגר לפנות בוקר (בין רביעי לחמישי) מישראל לארה"ב. בלוק, שנולד בשם אלכסנדר גורביץ', הוא אחד ממאות משתמשים שניצלו פרצה במערכת נומאד (Nomad) באוגוסט 2022. לפי בקשת ההסגרה, הוא משך ממנה בעצמו טוקנים בשווי כ-2.8 מיליון דולר. בפריצה כולה נגנבו כמעט 190 מיליון דולר.
בלוק, בעל אזרחות ישראלית ורוסית, עלה לישראל ב-2017, אבל לפי הדיווחים בילה חלק ניכר מזמנו בחו"ל, בין השאר באפריקה. ב-29 באפריל 2025 שינה את שמו מגורביץ' לבלוק, ולמחרת קיבל דרכון חדש. ב-1 במאי 2025, יומיים אחרי שינוי השם, הוא נעצר בנמל התעופה בן-גוריון, לפני שהספיק לעלות לטיסה לרוסיה.
לפי בקשת ההסגרה האמריקנית, בסוף יולי 2022 איתר בלוק חולשה במערכת נומאד, שמבוססת בארה"ב. המערכת משמשת להמרת מטבעות קריפטוגרפיים בין רשתות בלוקצ'יין שונות: המטבעות ננעלים, ובתמורה מונפקים טוקנים. על פי החשד, בלוק שינה את קוד המחשב שמוודא את נעילת המטבעות, כך שהמערכת תנפיק לו ייצוג דיגיטלי בלי שהופקדה תמורה כלשהי.
אחרי שווידא שהמערכת לא מזהה את השינוי, הוא משך ב-1 באוגוסט 2022 מהארנק של נומאד טוקנים בשווי כולל של כ-2.8 מיליון דולר. בהמשך המיר את הטוקנים למטבעות שונים והעביר אותם בין ארנקים דיגיטליים, כדי לטשטש ולהסתיר את מקור הכספים.
הפריצה לנומאד הייתה מהגדולות בתולדות עולם הקריפטו, וגם מהכאוטיות שבהן. אחרי שהפרצה נוצלה לראשונה, הידיעה עליה התפשטה ברשתות החברתיות, ומאות משתמשים העתיקו את הפעולה של התוקפים. הם החליפו רק את כתובת הארנק בכתובת שלהם ומשכו כסף, בלי צורך בידע טכני מיוחד. לפי נומאד, יותר מ-300 כתובות ארנק לקחו חלק בפריצה, והמערכת התרוקנה כמעט מכל הנכסים שהיו בה.
לפי מחקר של בורסת הקריפטו קוינבייס, כ-88% מהכתובות שהשתתפו בפריצה היו של "מעתיקים", שגנבו יחד כ-88 מיליון דולר. את רוב הטוקנים בעלי הערך משכו שתיים מהכתובות של התוקפים המקוריים. אחרי הפריצה הציעה נומאד לגנבים לשמור 10% מהכסף ולא לעמוד לדין, בתנאי שיחזירו את השאר. בסופו של דבר הוחזרו כ-36 מיליון דולר.
לפי בקשת ההסגרה, בלוק עצמו פנה לאחר הפריצה לסמנכ"ל הטכנולוגיות של נומאד תחת זהות בדויה. הוא התנצל, החזיר חלק קטן מהכספים ודרש "פרס" של 500 אלף דולר על כך שמצא את הפרצה. אחרי שנומאד הציעה לו 10% מהנכסים שנגנבו, הוא הפסיק את הקשר.
התובעים בארה"ב הגישו נגדו כבר ב-2023 כתב אישום בן שמונה סעיפים, בהם הונאת מחשב והלבנת הון. אם יורשע, הוא צפוי לעונש של עד 20 שנות מאסר, הרבה יותר ממה שהיה צפוי לו לפי החוק הישראלי.
במסגרת ההליכים המשפטיים הכריז בית המשפט המחוזי בישראל על בלוק כבר-הסגרה. הערעור שהגיש לבית המשפט העליון נדחה, ובפסק הדין נקבעו הלכות תקדימיות. השופטים קבעו שהמונח "חדירה לחומר מחשב" יפורש בהרחבה, כך שיחול גם על ניצול פרצות אבטחה וטעויות תכנות. עוד נקבע שהעובדה שרשתות הבלוקצ'יין פומביות לא שוללת עבירה של הלבנת הון, משום שזהות בעלי הארנקים נותרת אנונימית וההעברות מקשות לאתר את הכספים.
בהמשך נדחתה גם עתירתו של בלוק לדיון נוסף בפני נשיא בית המשפט העליון. בתיק ההסגרה טיפל עו"ד אבי קרוננברג מהמחלקה הבינלאומית בפרקליטות המדינה.
KioskNews shows a cleaned-up reading view extracted from the publisher’s page — the original always lives on their site, not ours.