לאפריקה נמאס לחכות באו"ם: "אנחנו רבע עולם, רוצים מושב קבוע במועצת הביטחון"
54 מ-193 חברות האו"ם הן מדינות אפריקניות, אבל בגוף החשוב ביותר של הארגון, שמחליט בענייני מלחמה ושלום, רק חברות מאירופה, אסיה וצפון אמריקה נהנות ממושב קבוע וזכות וטו. על רקע מהפכת ה-AI, שחומרי גלם אפריקניים הם מרכיב חשוב בה, ושליחת משקיפים למדינות אפריקה הנקרעות תחת מלחמת אזרחים, מנהיגי היבשת דורשים רפורמה: "אתם לא עושים לנו טובה, זה אי-צדק היסטורי"
ynet והסוכנויות|
מנהיגי אפריקה שהגיעו לכינוס העצרת הכללית של האו"ם ניצלו ביומיים האחרונים את נאומיהם באולם העצרת כדי לדרוש רפורמה במועצת הביטחון, הגוף העוצמתי ביותר של האומות המאוחדות, שתכלול הקצאת מושבים קבועים למדינות היבשת במנגנון קבלת ההחלטות העליון של הארגון. מדינות אפריקה רוצות לפחות שני מושבים כאלה, כדי שגם להן תהיה זכות וטו בעניינים של מלחמה ושלום, אם זכות הווטו לא תישלל משאר החברות הקבועות.
מועצת הביטחון של האו"ם מונה 15 חברות, וחמש מהן הן חברות קבועות: ארצות הברית, רוסיה, צרפת, בריטניה וסין. לכל חמש החברות הקבועות יש זכות וטו, כך שכל אחת מהן יכולה לסכל החלטה במועצה גם אם כל שאר 14 החברות תומכות בה. 10 החברות הנותרות מתחלפות ברוטציה מדורגת מדי שנתיים, ומי שבוחרת אותן היא העצרת הכללית. אפריקה מחזיקה בשלושה מהמושבים במועצה, אך אלה אינם מושבים קבועים, ונציגותיה אינן נהנות מזכות וטו, בניגוד לחמש הנציגות הקבועות מאירופה, צפון אמריקה ואסיה.
הקריאות להעניק לאפריקה ייצוג קבוע במועצת הביטחון כבר נדונו בעבר לא אחת בעצרת הכללית, אך רבים מנציגי היבשת אומרים כעת כי הסכסוכים העולמיים שהארגון ניצב מולם בימים אלה הופכים את הצורך בגיוון הרכבה של מועצת הביטחון לדחוף אף יותר. רוב מנהיגי אפריקה טוענים כי הייצוג הבלתי-הוגן במועצת הביטחון מעורר ספק באשר לאמינותו של האו"ם ולמחויבותו לרב-צדדיות ולשוויון בין האומות שעליה הוא מצהיר באופן תדיר.
"כל אומה היא ריבונית ושווה לפי מגילת (האו"ם), ובכל זאת, בשאלות החמורות ביותר של מלחמה ושלום ל-5 אומות יש כוח קבוע שאין ל-188 האחרות", אמר אתמול בעצרת נשיא קניה וויליאם רוטו. "השוויון המוצהר בעצרת הזו מסתיים על מפתן דלתותיה של מועצת הביטחון". נשיא אתיופיה, טאיה אצקה סלאסי, תהה: "כיצד יכול עולם המונהג על פי מצפון ישר להצדיק את שלילת זכותם של 1.6 מיליארד אפריקנים לייצוג שוויוני?".
נשיא ליבריה, ג'וזף ניומה בואקאי, אמר ביום רביעי כי "אי-הצדק ההיסטורי אינו יכול להימשך עוד": "תיקון חוסר האיזון איננו טובה שעושים לאפריקה", אמר. "הוא הכרחי כדי להשיב לאומות המאוחדות את האמון, את האמינות ואת הלגיטימיות".
נושא מרכזי בכינוס השנתי של עצרת האו"ם הוא עתיד הבינה המלאכותית, על ההזדמנויות והסכנות שהיא מביאה איתה. רבים באפריקה הדגישו לפיכך שקבלת החלטות בנוגע לפיתוח המהיר של הבינה הזו חייבת לכלול גם את המדינות המתפתחות, משום שהשפעתה צפויה להדהד ברחבי היבשת כולה.
אתמול היה נשיא בוטסואנה דומא בוקו בין המנהיגים שקראו לשלב את מדינות אפריקה בדיונים. לדבריו הדבר נוגע גם למינרלים קריטיים, ליסודות נדירים ולמקורות אנרגיה המניעים את ההתפתחויות הטכנולוגיות – חומרים שרבים מהם מגיעים ממדינות מתפתחות. כך למשל הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו מספקת לבדה יותר מ-70% מהתפוקה העולמית של קובלט, חומר החיוני לסוללות, לכלי רכב חשמליים ולשרתי נתונים, וביבשת יש ריכוזים משמעותיים של ליתיום, פלטינה וטנטלום ("קולטן") שמניעים את מהפכת הסוללות, האלקטרוניקה ומרכזי הנתונים. כך יוצא שחומרי גלם אפריקניים הם חוליה מרכזית בשרשרת האספקה של תעשיית ה-AI, בעוד השפעתה של היבשת על האופן שבו התחום מתפתח ומוסדר נותרת מוגבלת.
"למדינות המתפתחות חייב להיות קול משמעותי בקביעת התקנים ומנגנוני ההגנה שיפקחו על הטכנולוגיות הללו, כדי להבטיח שהן ירחיבו הזדמנויות, יתמכו בתעסוקה הולמת ויחזקו את השירותים הציבוריים, תוך הגנה על כבוד האדם, זכויותיו וביטחונו", אמר הנשיא בוקו לנציגים.
רוב מנהיגי אפריקה דבקים בדרישות המקוריות שנקבעו בעמדת האיחוד האפריקני בסוגיה הזו ושאומצו ב-2005, דרישות הכוללות תביעה לשני מושבים קבועים לפחות במועצת הביטחון. בשנת 2024 הודיעה ארה"ב כי תתמוך בהוספת שני מושבים קבועים חדשים למועצה ובהקצאתם לאפריקה, הגם שבלי זכות וטו, אבל המהלך הזה התרחש תחת ממשלו של הנשיא לשעבר ג'ו ביידן, ולא קודם מאז. קשה לראות את ממשלו של טראמפ, שממילא מגלה עוינות כלפי רבים ממוסדות האו"ם, תומך בצעד כזה.
נשיאת נמיביה, נטומבו ננדי-נדאיטווה, אמרה בכינוס העצרת: "הגיעה העת שנכיר בכך שאנו מנהלים משא ומתן זמן רב מדי". נשיא סומליה חסן שייח מחמוד הדגיש: "רפורמה אינה מתקפה על האומות המאוחדות. רפורמה נחוצה כדי להגן על הלגיטימיות של הארגון, לחדש את האמון במוסדותיו ולהבטיח שהוא יוסיף להיות מסוגל להגיב למציאות של זמננו".
הפער בין מעמדה של אפריקה במוסדות האו"ם לבין משקלה במציאות בולט במיוחד: 54 מדינות היבשת מהוות יותר מרבע מכלל המדינות החברות בארגון – גוש ההצבעה הגאוגרפי הגדול ביותר בעצרת הכללית – ואוכלוסייתן מונה כ-1.6 מיליארד בני אדם, כחמישית מאוכלוסיית העולם. למרות זאת, מבנה מועצת הביטחון משקף עדיין את מאזן הכוחות העולמי שנוצר עם תום מלחמת העולם השנייה ב-1945, תקופה שבה רוב עמי אפריקה היו נתונים תחת שלטון קולוניאלי ולכן נעדרו לחלוטין משולחן הדיונים. כך נוצר מצב שבו מדינות אירופיות דוגמת בריטניה וצרפת, שכל אחת מהן מונה כ-68-69 מיליון תושבים בלבד, מחזיקות במושב קבוע ובזכות וטו היסטורית – בעוד ליבשת השלמה והצומחת אין ייצוג קבוע כלל.
אם לא די בכך, האירוניה מתחדדת עוד יותר לנוכח העובדה שכמחצית מסדר יומה של מועצת הביטחון מוקדשת לענייני אפריקה. חלק גדול מהדיונים, ההחלטות ומשברי הביטחון שהמועצה נדרשת לפתור – ממלחמות האזרחים בסודן וברפובליקה הדמוקרטית של קונגו ועד למאבק בטרור בסאהל ובסומליה – מתרחשים על אדמתה. יתרה מזו, רוב כוחות שמירת השלום הפעילים של האו"ם מוצבים ביבשת, ומרבית החיילים הנשלחים אליהן מגיעים ממדינות אפריקניות ומתפתחות. בעיני מנהיגי היבשת, מדובר במציאות מקוממת שבה מעצמות זרות חורצות את גורלם של עמי אפריקה מבלי להעניק להם קול שווה בקבלת ההחלטות.
אם וכאשר תאושר רפורמה היסטורית שכזו, והאו"ם יקצה שני מושבים קבועים לאפריקה, צפוי להיפתח מאבק פנים-אפריקני עז על השאלה מי תאייש אותם. שלוש מועמדות בולטות הן דרום אפריקה, הנחשבת לכלכלה המפותחת והמתועשת ביותר ביבשת ונהנית ממעמד דיפלומטי בינלאומי בכיר (בין היתר כחברה בפורום BRICS); ניגריה, "הענקית של מערב אפריקה", שהיא המדינה המאוכלסת ביותר ביבשת, עם יותר מ-220 מיליון תושבים, ואחת ממעצמות הנפט המרכזיות שלה; ומצרים, הרואה בעצמה גשר גיאופוליטי ואסטרטגי בין אפריקה לעולם הערבי ומחזיקה בצבא החזק באזור. לצד שלוש אלה הוזכרו לעיתים גם מועמדויות של מדינות בולטות נוספות כמו אתיופיה, מקום מושבו של מטה האיחוד האפריקני, וקניה.
KioskNews shows a cleaned-up reading view extracted from the publisher’s page — the original always lives on their site, not ours.