אמפתיה - בלי התחייבות: תשובת המפלגות הגדולות לדרישת ראשי רשויות הפריפריה

עשרות ראשי רשויות מהצפון והדרום דרשו מ-7 מפלגות לעגן בקווי היסוד של הממשלה הבאה תכנית לשיקום ופיתוח הפריפריה - אך רובן הסתפקו בהבטחות, ללא התחייבות לתקציבים. תנועת אור, שריכזה את המהלך: "אנחנו יודעים להשקיע מיליארדים במלחמה, הגיע הזמן להפנות תקציב לחיים האזרחיים"

המון אמפתיה, בלי שום התחייבות לתקציבים בפועל: עשרות ראשי רשויות בצפון ובדרום דרשו התחייבויות מהמפלגות הגדולות בכנסת לעגן בהסכמים הקואליציוניים ובקווי היסוד של הממשלה הבאה תכנית לאומית להפיכת הנגב והגליל "למרכזים החדשים של ישראל". שש רשימות, בהן "הליכוד", "ביחד", "הדמוקרטים", "ישר!", "עוצמה יהודית" ו"הציונות הדתית", מיהרו לאמץ את החזון ולפזר הבטחות על שדות תעופה ופרויקטים לאומיים - אבל כמעט כולן התעלמו מהדרישה לתרגם את ההזדהות ל"כסף על השולחן".

במסגרת יוזמת "המרכזים החדשים של ישראל", 38 ראשי רשויות מהנגב ומהגליל, מימין ומשמאל, פנו לראשי המפלגות והציגו בפניהם את ציפייתם כי יתייצבו לצדם בחתימה על אמנה משותפת ברוח מגילת העצמאות, המצהירה על היעדים הלאומיים לחיזוק הפריפריה בישראל בהשקעה ממשלתית של כ-100 מיליארד שקלים לאורך עשור, ליישום תוכנית לאומית ומקצועית רב-שנתית לפיתוח הנגב והגליל.

בפנייתם למפלגות הגדולות ציינו ראשי הרשויות, יהודיות וערביות כאחת, כי "האתגרים והמשברים של תקומת עם ישראל בארצו - מתקפת 7 באוקטובר, המלחמה הנמשכת, השסע החברתי, משבר הדיור, יוקר המחיה, הצפיפות החונקת ועוד, פגעו פגיעה אנושה בנגב ובגליל וחשפו אמת שלא ניתן עוד להתעלם ממנה - כשהפריפריה, המהווה כ-75% משטחה של מדינת ישראל, הולכת ונחלשת, מדובר בפגיעות ביטחונית, כלכלית וחברתית שמסכנת את עצם קיומנו כאן, בכל המדינה".

את היוזמה להפיכת הנגב והגליל ל"מרכזים החדשים של ישראל" מרכזת תנועת אור, ושותפים לה גם ארגוני סטודנטים, ארגוני מילואים, מכינות קדם-צבאיות ועמותות נוספות, הדורשים "להפוך את שעת המשבר לשעת בנייה מחודשת". הם מציגים במסגרתה יעדים ברורים לקראת שנת המאה לישראל, בנהם: 8 מיליון תושבים בנגב ובגליל, הקמת מיליון יחידות דיור, חיבור תשתיות תחבורה מהירות ויצירת 1.5 מיליון משרות חדשות.

כדי לממש את התוכנית הזו נדרש, לפי הארגונים, כ-230 מיליארד שקלים לעשור הקרוב, מתוכם כ-100 מיליארד שקלים שיוקצו ישירות ממקורות ממשלתיים, והשאר ממינוף פילנתרופי, מוסדי ופרטי. ראשי הרשויות דרשו גם הקמת מנגנון ביצוע תחת משרד ראש הממשלה, שיחייב את משרדי הממשלה לפעול בקצב מהיר וללא עיכובים. בפנייתם דרשו ראשי הרשויות כי הממשלה הבאה לא תוביל עוד פרויקטים נקודתיים, אלא תפעל ליישומו המלא של חזון לאומי כולל ארוך טווח שמחבר תשתיות, דיור, תעסוקה, חינוך, בריאות, תחבורה ותרבות.

בין השותפים לקריאה: ראשי רשויות מהצפון, בהם ראש העיר כרמיאל משה קונינסקי, ראש מועצת שלומי גבי נעמן, ראש העיר קריית שמונה אביחי שטרן וראש העיר עפולה אבי אלקבץ; לצד עמיתיהם מהדרום, בהם ראש העיר שדרות אלון דוידי, ראש המועצה האזורית מרחבים שי חג'ג', ראש מועצת ירוחם נילי אהרון, ראש העיר רהט טלאל אלקרינאוי וראש המועצה המקומית ערערה.

באמנה התחייבו ראשי הרשויות "לקחת אחריות, לפעול ללא תנאי, להפשיל שרוולים, לשלב כוחות ומוחות בין הרשויות והתושבים, ארגוני המגזר העסקי והחברתי, משרדי הממשלה וכלל הגורמים כדי להפוך את חזון מרכזי החיים החדשים מרעיון למציאות".

למרות סדר הגודל של המשימה הלאומית והפנייה המפורטת למפלגות השונות שכללה שבע שאלות נוקבות, והגיעה לידי ynet, תשובות המפלגות הגדולות משקפות פער עמוק בין ההצהרות הערכיות והפוליטיות - לבין הנכונות להכניס את היד לקופה הציבורית.

בליכוד השיבו בחיוב על הדרישה לעגן את פיתוח האזורים בקווי היסוד כיעד לאומי מחייב, תוך ציון פרויקטים ספציפיים כמו שדה התעופה המתוכנן בצקלג בנגב - שצפוי לספק כ-14 אלף מקומות תעסוקה - ופרויקט IMEC באזור חיפה. עם זאת, המפלגה נמנעה לחלוטין מלהציג מסגרת תקציבית שנתית או רב-שנתית לביצוע התוכניות הללו.

במפלגת "ביחד" בראשות נפתלי בנט הציבו יעד של כמיליון תושבים נוספים בנגב ובגליל בעשור הקרוב והתחייבו למנגנון ביצוע שיכלול מנהלת אזורית ושר אחראי, אך בכל הנוגע לתקציב הודיעו כי לא יתחייבו לסכום קשיח מתוך "אחריות לאומית בשל הבור התקציבי", שאת עומקו אינם יודעים.

מפלגת הדמוקרטים, שהגדירה את הפיתוח כ"משימה לאומית מהמעלה הראשונה" והתחייבה להשקעות בתחבורה ציבורית, בחינוך, בדיור בר השגה ובבריאות, בחרה גם היא שלא לנקוב בשום סכום ייעודי ומסתפקת בהבטחה למסגרת תקציבית רב-שנתית.

מפלגת ישר! בלטה כשהייתה היחידה שהתחייבה להעמיד תקציב ספציפי, עם כ-15 מיליארד שקלים שיושקעו בצפון בתוך חמש שנים. המפלגה גם הציבה יעדים דמוגרפיים ברורים, הכוללים תוספת של 150 אלף תושבים לצפון בעשור הקרוב והכפלת אוכלוסיית הנגב ל-2.5 מיליון תושבים עד שנת 2048.

בגוש ש"מימין לליכוד" הציגו המפלגות חזון התיישבותי מובהק, אך גם הוא הגיע ללא כיסוי תקציבי מפורש או מענה מספרי לדרישות האמנה. מפלגת עוצמה יהודית הסתפקה בהצהרה כי תפעל לקידום הנגב והגליל כמוקדי צמיחה, תוך שהיא מזכירה כי בתקופת השר יצחק וסרלאוף בוצעו יותר מ-95% מהחלטות הממשלה שהוטלו על משרדו. מפלגות הציונות הדתית וזהות הציגו תוכנית הנשענת על קרקע, אוכלוסייה וביטחון אישי, הכוללת הקמת 20 יישובים חדשים בנגב ו-20 בגליל, פיתוח עשרות חוות, והצבת יעד של מיליון תושבים יהודים נוספים למרחב.

עבור ראשי הרשויות ותנועת אור שמלווה אותם, המספרים החסרים בתשובות המפלגות הם מבחן המציאות של הממשלה הבאה אל מול אתגרי הביטחון, התעסוקה והשסע החברתי. רוני פלמר, מייסד שותף ומנכ"ל תנועת אור, מבהיר כי המציאות בשטח מחייבת לשנות דיסקט, וכי ראשי הרשויות מובילים קו נחרץ שלא מאפשר עוד חזרה למציאות הפריפריאלית של העבר.

"אני שמח לראות שכבר 6 מפלגות מאמצות את התכנית. גם הם מבינים שאחרי 80 שנה, עלינו להחליט כיצד ייראה הפרק הבא של המדינה שלנו" אמר פלמר ל-ynet. לדבריו, "מול אתגרי הביטחון, החברה והתעסוקה, הגידול הדמוגרפי והעלייה, ומול המציאות באירופה ובמזרח התיכון, המרכזים החדשים יצעידו את ישראל בבטחה לעתיד. יש כאן הבטחה אמיתית לצעירים, למילואימניקים, למקצועות הנדרשים במשק ולאוכלוסיה המבוגרת. כעת המבחן עומד לפתחה של הממשלה הבאה. אנחנו יודעים להשקיע מאות מיליארדים במלחמה. הגיע הזמן להפנות תקציב ייעודי וגדול לחיים האזרחיים שלנו".