אבא קורא לה "לביאה", אבל אלין לומדת דווקא לשחק רגוע

אלין מסרי בת ה-13 מדורגת חמישית בארץ לגילה, משחקת בסגנון התקפי וחולמת לזכות בגראנד סלאם. היא אחת מעשר המשתתפות בעונה הרביעית של "טופ טאלנט" - פרויקט משותף לטוטו ולאיגוד הטניס שמעניק להן במה ותמיכה מקצועית וכלכלי

נמרוד אשכנזי|

אבא של אלין מסרי קורא לה "לביאה". מבחינת הטניסאית בת ה-13, הכינוי הזה מתאר היטב את התחושה שאיתה היא עולה לשחק. "זה גורם לי להרגיש שאני הולכת לפרק את המגרש", היא אומרת. גם המאמן שלה, איגור סליטרה, מזהה בה את אותה נחישות: "מדובר בילדה מאוד חרוצה, עם כוח רצון מאוד בולט, שפשוט באה לטרוף את המגרש".

אלין היא אחת מעשר השחקניות המשתתפות בעונה הרביעית של "טופ טאלנט", פרויקט משותף לטוטו ולאיגוד הטניס במסגרת "המגרש החברתי" של הטוטו, שמעניק לטניסאיות צעירות במה ותמיכה מקצועית וכלכלית. כל אחת מהמשתתפות תקבל מימון בסך 25 אלף שקל לצורכי אימונים, ציוד וליווי מקצועי.

היא גדלה ביפו במשפחה שבה הטניס הפך לעניין משותף. היא הכירה את המשחק בעקבות המלצה של חבר של אביה, ונכנסה אליו יחד עם אחיה התאום אדם ועם אחותה הצעירה דרין, שמשתתפת גם היא ב"טופ טאלנט" 4. שלושתם ניסו, אהבו והמשיכו להתאמן. אחרי כשנה, כשהחלו להשתתף בתחרויות וראו שהם מצליחים, הבינו שהם רוצים להתייחס לענף ברצינות.

כיום אלין מתאמנת בגבעת ברנר, מדורגת חמישית בישראל לגילה ובמקום ה-16 בגילי 14–16. את הגישה שלה לטניס היא מסכמת בפשטות: "אני לומדת לשחק מתוך הלב. זה נותן לי לרצות יותר לנצח ולהשקיע".

סליטרה רואה באינטנסיביות שלה את אחת התכונות שמייחדות אותה. "יש לה יכולת לעבוד ללא הפסקה באינטנסיביות מאוד גבוהה", הוא אומר. "הרבה מאוד בנות בגילים האלה פשוט לא מחזיקות באינטנסיביות שהיא מחזיקה. לא רק שהיא מחזיקה, היא גם נהנית מזה".

האנרגיה הזאת היא גם אחד האתגרים שלה. "אני לפעמים לא רגועה במשחק, אני יותר מדי התקפית", מספרת אלין. באימונים היא עובדת על משחק סבלני יותר, שיאפשר לה להאריך את הנקודה ולא לנסות לתקוף כל כדור. "זה היה לי מאוד קשה, כי אני לא רגילה לשחק ככה".

גם הפסדים, בעיקר מול שחקניות מבוגרות ממנה, הופכים מבחינתה לחלק מהתהליך. במקום להתעכב על התוצאה, היא חוזרת להתאמן ומנסה להבין מה עליה לשפר לקראת המשחק הבא.

לצד הטניס, אלין לומדת בבית ספר צרפתי ומתמודדת עם תוכנית לימודים תובענית. חשוב לה להצליח גם בלימודים, אף שהשילוב ביניהם אינו פשוט. אחרי האימון היא חוזרת הביתה, מכינה שיעורים ולומדת למבחנים, ובתקופות של תחרויות נעזרת גם בלמידה מרחוק ובהתחשבות מצד בית הספר.

השגרה הזאת דורשת מאמץ גם משאר בני המשפחה. שלושת הילדים משחקים טניס ומתאמנים במסגרות שונות, וההורים מתמרנים בין האימונים והתחרויות שלהם. את אלין הם מסיעים מיפו לאימונים באזור רחובות ומלווים אותה לתחרויות. הטניס מלווה את בני המשפחה גם בחופשות: אמה מספרת שהילדים לוקחים איתם מחבטים לכל נסיעה, ואפילו בחופשת סקי חיפשו זמן ומקום לשחק.

האימונים והתחרויות באים לעיתים על חשבון טיולים של בית הספר ומפגשים עם חברות, אבל מבחינת אלין הבחירה ברורה. "אני חושבת ששווה לי לעשות את הוויתורים האלה", היא אומרת. "אני אוהבת טניס, זה מרגיש לי טוב כשאני משחקת". החלום שלה גדול בהתאם: "להגיע הכי רחוק, לזכות בטורנירי גראנד סלאם ולהיות מספר אחת בעולם".