וושינגטון, יש לנו בעיה: שכנותיה של איראן מסרבות ללחץ האמריקני לסגירת גבולותיהן
לפי דיווח ב"ניו יורק טיימס", מדינות כמו טורקיה, עיראק ופקיסטן מתנגדות לקחת חלק פעיל בהרחבת המצור הכלכלי על טהרן גם לתחום הסחר היבשתי. גורמים שמעורים בנושא סיפרו לעיתון האמריקני כי השכנות של איראן חוששות שצעד כזה יפגע גם בהן
תגיות
הצעד הראשון במסע האמריקני להדק את הלחץ על איראן מבחינה כלכלית היה הטלת מצור ימי על נמליה. המהלך ניתק את הסחר האיראני דרך היום. לאחר מכן הגיע גל של סנקציות חדשות, שבין היתר פגע בענף התעופה של איראן. לפי גורם אמריקני ושלושה גורמים עיראקיים, במשך שבועות ניסו גורמים בממשל בוושינגטון להפעיל לחץ דיפלומטי על שכנותיה של איראן כדי שיסגרו את מעברי הגבול שלהן. ואולם, ארבעת הגורמים טוענים כי הניסיונות עלו בתוהו.
המדינות השכנות, ובראשן טורקיה, עיראק ופקיסטן, מגלות כאמור תסכול מהרעיון של סגירת הגבולות עם איראן ומביעות חשש מפגיעה כלכלית וגם מבחינה חברתית ופוליטית. בהכרזה על הקמת כוח המשימה "שער הברזל" צוין בין היתר כי הוא יפעל ל"מניעת העברה של מערכות נשק מתקדמות, טכנולוגיות דו-שימושיות, חומרים שנתונים תחת סנקציות ומקורות הכנסה בלתי חוקיים דרך גבולותיה היבשתיים של איראן והים הכספי".
בכירים לשעבר בצבא ארצות הברית העריכו כי המהלך נועד ככל הנראה לנצל את יכולות המודיעין והמשאבים של פיקוד המרכז בצבא האמריקני (CENTCOM). לדבריהם, פיקוד המרכז יוכל לחדד את המיקוד והארגון של מאמצים שקודם לכן לא היו מתואמים דיים בין דיפלומטים, יחידות למניעת הלבנת הון וסוכנויות מודיעין, כדי להדק את הפיקוח על נתיבי היבשה.
עבור עיראק, אחת משותפות הסחר חוצה-הגבולות הגדולות ביותר של איראן, המאמץ האמריקני האחרון עלול להיות מסוכן במיוחד. בבגדד חוששים מתסיסה בקרב רשתות הברחה ומיליציות לאורך גבול הררי באורך של 1,600 קילומטרים, שאין ביכולתם לשלוט בו באופן מלא. וושינגטון מודעת זה מכבר לשימוש שעושה איראן בגבול הפרוץ עם עיראק כדי להבריח נשק וכספים לבנות בריתה במיליציות שם.
עוד יצוין כי עיראק נשענת על איראן לאספקת יותר משליש מתצרוכת הגז שלה, שמשמש להפעלת רשת החשמל במדינה. כאשר טהרן ניתקה אספקה זו בשנים האחרונות - לעיתים קרובות משום שסנקציות אמריקניות הקשו על בגדד לשלם - הדבר גרם להפסקות חשמל נרחבות ולהפגנות ברחובות.
פקיסטן, שהיקף הסחר השנתי הרשמי שלה עם איראן מסתכם בשלושה מיליארד דולר, נקטה ככל הנראה גישה דומה לזו של עיראק, לדברי פרשנים, שכן היא פתחה וסגרה חלק ממעברי הגבול שלה עם איראן בשבועות האחרונים. גורמים פקיסטניים מסרו כי סגירות הגבול האחרונות נבעו מבעיות ביטחוניות או מיישום הליכי יבוא אלקטרוניים חדשים – צעד שלטענת גורמים איראניים היה קשור לסנקציות האמריקניות על ארצם.
פרשנים ודיפלומטים אומרים כי עיראק, טורקיה ופקיסטן עמדו עד כה כאמור במוקד המאמצים האמריקניים. לדבריהם, טורקיה סירבה ברובה לשנות את מדיניות הגבולות שלה, בעוד עיראק מתקשה לרצות את שני הצדדים. ההנהגה העיראקית קיימה שיחות שבועיות עם דיפלומטים אמריקנים, ובהם השליח האזורי טום ברק. הגורמים בעיראק סיפרו כי בגדד התבקשה לסגור את כל מעברי הגבול שלה עם איראן, למעט שניים. לדבריהם, עיראק סירבה לכך עד כה, אך כמחווה לדרישות ארצות הברית סגרה באופן זמני מעבר אחד או שניים.
הגורם האמריקני שמעורה בשיחות עם המדינות השכנות ציין כי רבות מהן הביעו חשש מפני "מרד אזרחי" אם ינתקו נתיבי הברחה ומסחר החיוניים לעסקים ולאוכלוסיות משני עברי הגבול. הגורם הוסיף כי המאמצים האמריקניים האחרונים מעוררים טינה בקרב בעלות בריתה האזוריות של ארצות הברית. רבות מאותן מדינות כבר חשו תסכול מוושינגטון על שהתעלמה מתחנוניהן שלא לפתוח במלחמה לצד ישראל נגד איראן בפברואר - עימות שבו ספגו מחירים כלכליים והרס פיזי.
איראן מצידה פועלת כעת במהירות כדי להפעיל לחץ משלה על המדינות השכנות, ודורשת מהן שלא להיענות לדרישות ארצות הברית. "גם אנחנו ממשיכים במאמצינו מול המדינות השכנות ומקיימים עימן דיונים", אמר בחודש שעבר נשיא איראן מסעוד פזשכיאן, בנאום שבו מתח ביקורת על הניסיונות של ארצות הברית ללחוץ על מדינות להפסיק את הסחר. לזכותה של טהרן פועלת נוכחותן של שחקניות אזוריות ובינלאומיות חזקות, כמו סין ורוסיה, שעדיין מוכנות לשתף עימה פעולה.
KioskNews shows a cleaned-up reading view extracted from the publisher’s page — the original always lives on their site, not ours.