מכלי פדגוגי לטבלת ליגה: הסערה סביב הקפאת מבחני המיצ"ב - וחילוקי הדעות

פעילות ראמ"ה הופסקה, המבחנים הוקפאו ומבחן המתמטיקה לכיתות ט' שתוכנן לנובמבר לא יתקיים. פרופ' אופלטקה תומך אך מזהיר מ"הסתרת האמת העצובה". רונית תירוש, שבתקופתה החלו המבחנים, סבורה: "הפרסום היווה אם כל חטאת"

סערת ממצאי דוח הבדיקה למבחני "תנופה" - המיצ"ב לשעבר - והחלטת שר החינוך יואב קיש להקפיא את המשך ביצוע הבחינות עד להשלמת הטיפול בהמלצות, אינה יורדת מסדר היום הציבורי. קיש מינה ועדת היגוי משותפת להנהלת משרד החינוך ולהנהלת ראמ"ה, אשר תתווה את המנגנון הניהולי המוסמך ליישום המלצות דוח ועדת פרופ' עמי מויאל להסדרת הפעילות, אישור נהלים מעודכנים, הסרת חסמים ומעקב אחר תיקון הליקויים.

הוא הודיע בכתב למנכ"ל משרד החינוך, מאיר שמעוני, ולמנכ"ל ראמ"ה, ד"ר גל אלון, על המינוי, והם נדרשו להתחיל לפעול מידית. עוד הבהיר כי פעילותה השוטפת של ראמ"ה במשרד החינוך מושהית עד לתיקון של הליקויים ומימוש ההמלצות. דוח הבדיקה הצביע על כשל מערכתי ביחסי העבודה בין גורמים במשרד החינוך לראמ"ה וקבע כי ריבוי המחלוקות לאורך זמן הוביל למשבר אמון המקשה על קיום תהליכי עבודה משותפים, רציפים ואפקטיביים.

בסוגיית המחלוקת המרכזית קבע מויאל כי הצגת רמת הביצוע הגבוהה ביותר במבחני תנופה באנגלית, מדעים ומתמטיקה כעמידה בדרישות תכנית הלימודים, בעייתית מבחינה מקצועית ופדגוגית ועלולה להטעות, משום שאינה משקפת את רצף רמות השליטה של התלמידים ואת רף הידע הבסיסי המצופה מהם .

מנגד, הדוח קבע כי לא נמצאה תשתית עובדתית המטילה ספק במהימנות תוצאות הבחינות שכבר התקיימו ואין לשנות בדיעבד את נקודת החתך ואת המתודולוגיה. המשבר האישי החריף בין קיש לאלון, ששיאו עם פרסום ממצאי בחינות תנופה, הצטרף למשבר האמון וההתנגדות הקיימים בקרב מורים ומנהלים למבחני תנופה.

המבחנים, שנועדו לשמש כלי פדגוגי וניהולי עבור מנהלים בכדי לזהות בשלבים מוקדמים נקודות חוזק וחולשה - ולתגבר ולחזק בהתאם לבדיקת יעדים, איבדו לטענת מנהלים ומורים מייעודם - והפכו לטבלת ליגה של השוואות בין בתי ספר. היו בתי ספר ששלחו תלמידים חלשים לספרייה או הביתה, כדי שהממוצע הבית ספרי לא ייפגע, והיו שמיקדו את הלמידה בחומר הבחינה בלבד.

מורים קבלו על לחצים נפשיים בשל החשש מפרסום התוצאות והטלת הכישלון עליהם, וכעת הגיבו באנחת רווחה בעקבות החלטת ההקפאה. יודגש, כי ישנה תמימות דעים בקרב חוקרים ומומחי חינוך באשר לנחיצות הקריטית בבדיקה והערכה במערכת החינוך. גם במשרד החינוך מכירים בנחיצות ההערכה והמדידה.

להחלטה להקפיא את הבחינות, השלכות מיידיות משום שב-25 בנובמבר אמור להתקיים מבחן תנופה במתמטיקה לתלמידי כיתות ט' וב-29 בנובמבר סקר המורים והתלמידים. פרופ' זהר אופלטקה, מומחה למדיניות ציבורית בחינוך מבית הספר לחינוך באוניברסיטת תל אביב, אמר כי המטרה המוצהרת של מבחני מיצ"ב ו"תנופה" שנערכים על ידי ראמ"ה, היא שיפור איכות הפדגוגיה, יצירת אחידות בין בתי הספר, מתן כלי ניהולי למעקב אחר ביצועי מערכת החינוך, ואמצעי לצמצום פערים.

"למרות שמידת המימוש של מטרות אלו נתונה במחלוקת, אין ספק שקיומם של המבחנים עצמם מחייב את המנהלים והמורים לכוון את מאמציהם לעבר סטנדרט ארצי ולהכין את תלמידיהם לבחינה", הדגיש. "עם זאת, ההשפעות השליליות של בחינות ארציות על הכיתה והתלמידים, כגון התמקדותם של המורים בחומר לבחינה בלבד, הלחצים שחוו תלמידים רבים בעקבות הדהירה לבחינה, וההתמקדות במיומנויות קוגניטיביות על פני מיומנויות רגשיות, מחייבות הפסקתם של מבחנים אלה עד להשלמת עבודתה של וועדת ההיגוי".

אופלטקה המשיך: "כל ניסיון להפסיקם כליל עלול לנבוע מרצון של פוליטיקאי זה או אחר להסתיר את האמת העצובה על מערכת החינוך הממלכתית והממלכתית דתית - שהיא מחסור במורים, ירידה משמעותית באיכות ההוראה והלמידה בשיעורים, הישגים נמוכים בבחינות הבגרות, והיעדר מענה הולם לאלימות המשתוללת ולקשיים הרגשיים עמם מתמודדים תלמידים רבים בעקבות המלחמה הארוכה.

"כל מי שחושש שהתלמידים יאבדו את יכולתם לאתר ולעבד מידע או לחשוב בצורה ביקורתית ויצירתית ברגע שמבחן תנופה יוקפא זמנית", הוסיף. "אזכיר כי שנים רבות מערכת החינוך שלנו הוציאה בוגרים מעולים שיכולותיהם הקוגניטיביות אפשרו לישראל לפתח תעשיות עתירות ידע ולהתחרות עם המדינות המתקדמות בעולם, בלי שהם נדרשו להיבחן במבחנים ארציים".

מנכ"לית משרד החינוך לשעבר רונית תירוש, שבתקופתה הופעלו מבחני המיצב והוקמה ראמ"ה, אמרה שההחלטה להפעלת מיצ"ב התקבלה כאשר התברר עם כניסתה לתפקיד שאין כל מידע על רמת הידע וההישגים של התלמידים. לדבריה, המטרה הייתה לאפשר לצוותי ההוראה ולמנהלי בתי הספר לתקן את הדרוש ולהבטיח לתלמידים מעבר קל יותר לחטיבת הביניים ולחטיבה העליונה.

לפיכך הופעלו מבחנים במקצועות הליבה, קרי שפה מתמטיקה ואנגלית בכיתות ה' ו-ח' ובכיתות ב' מבחני שפה, שנועדו לוודא שכלל התלמידים רכשו את יסודות השפה ושליטה באוריינות. שפה היא הבסיס לכל למידה עתידית בכל מקצועות הלימוד. עוד אמרה, כי הממצאים אותם בדקה ראמ"ה, הועברו למנהלי בתי הספר, תוך מתן נתונים השוואתיים של בתי ספר דומים להם מבחינה סוציואקונומית וגיאוגרפית.

מנהלי בתי הספר קיבלו את הנתונים ככלי עבודה עמו צריך להתמודד, לתקן ולשפר, ומשרד החינוך נתן למנהלי בתי הספר פתרונות כגון תוספת שעות הוראה, החלפת מורים וכדומה . לדברי תירוש, ההתנהלות סביב מבחני המיצ"ב הייתה פדגוגית ודיסקרטית, עד שבג"ץ נעתר לעתירת הנהגת ההורים הארצית וחופש המידע, וחייב את משרד החינוך בפרסום הממצאים.

"הפרסום היווה אם כל חטאת, משום שבתי הספר בחלקם הפעילו מניפולציות והממצאים איבדו את מהימנותם", אמרה תירוש. "בחלוף השנים מנכ"לים ושרים, שונה המתווה כולל השם. המתווה השתנה שוב ושוב, אך מעולם לא בוטל. ראמ"ה לא סיפקה ציונים אלא דרגות רמה נדרשת אל מול רמת בית הספר. ברור היה שפרסום ממצאים נמוכים מהווה איום על מעמד מערכת החינוך - מורים ומנהלים ובראשם השר והמנכ"ל".

"המדיניות המשתנה על ידי השרים מעת לעת יצרה, וממשיכה ליצור, בלבול וכאוס בקרב צוותי ההוראה, דבר שהיה נמנע אילו הייתה קמה המועצה הלאומית לחינוך שהייתה יוצרת יציבות מול תחלופת השרים ושינויי מדיניות", הוסיפה תירוש. "כל שינוי תכוף שכזה יוצר נזק פדגוגי שעבור שכבות מסוימות בלתי הפיך ולכן טוב היה עושה השר אילו השאיר את המצב על כנו - להמשיך לקיים את המבחנים עד לכניסת השר הבא שיקבל ממצאי ועדת ההיגוי לידיו".