הסבב הבא ייראה אחרת: הפקת הלקחים של איראן - והיתרון היחסי שאותו תנסה לנצל
בישראל סבורים כי הסבב הבא יהיה שונה מקודמיו - ומזהים לראשונה תהליך למידה משמעותי של האויב בזמן אמת. השאיפה: מערכה מהירה ואינטנסיבית. החשש: לא ברור כיצד העימות יתפתח. לפי הערכות, טהרן ביצעה התאמות ותישען על מערכי הטילים והנ"מ. המבחן: מציאת פתרון ל-450 ק"ג האורניום המועשר
במקביל למסרים הסותרים של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ בתקופה האחרונה, ישראל ממשיכה להיערך לאפשרות של סבב לחימה נוסף מול איראן. בנוסף להמשך ההתעצמות ובניין הכוח, לרבות הצטיידות בכלים אוויריים נוספים, ובתום תהליך הפקת לקחים ממבצע "שאגת הארי" - נמשכים במערכת הביטחון המאמצים לשמר את הכוננות ולהיערך לאפשרות של מערכה נוספת.
אלא שבמערכת הביטחון מבינים שהפעם, למרות הניסיון שנצבר במבצעים הקודמים, לא ניתן להניח שהמערכה תיראה כפי שנראו קודמותיה. שכן גם בצד האיראני למדו, בחנו את דפוסי הפעולה הישראליים והאמריקניים - והתאימו את עצמם תוך כדי הלחימה.
בישראל מעריכים כי הסבב הבא, אם וכאשר יתרחש, יהיה שונה מקודמיו. השאיפה תהיה למערכה מהירה ואינטנסיבית, שתסתיים בפרק זמן קצר ככל האפשר, ולא למלחמה ממושכת שתגרור את האזור לעימות ארוך. עם זאת, ההבנה היא כי מרגע פרוץ המלחמה אין אפשרות לדעת כיצד היא תתפתח וכיצד תסתיים.
הפקת הלקחים, כך סבורים בישראל, אינה חד-צדדית. גם האיראנים בחנו את הפעילות הישראלית, זיהו דפוסים, הגיבו למהלכים והתאימו את שיטות הפעולה שלהם תוך כדי הלחימה. בישראל מזהים לראשונה מול איראן תהליך למידה משמעותי של האויב בזמן אמת, כשכמעט לכל מהלך ישראלי נרשמה תגובה בצד השני. במערכת הביטחון הדגישו כי אין לזלזל ביכולת האיראנית להקשות על ישראל במערכה הבאה.
על כן, במערכת הביטחון בוחנים את האופן שבו תפעל איראן בעימות נוסף. בסבבי הלחימה הקודמים, האיראנים כמעט שלא הפעילו את חיל האוויר שלהם. מטוסים רבים לא המריאו, ובשורת תקיפות ישראליות נפגעו יכולות אוויריות של טהרן עוד כשהמטוסים היו על הקרקע. במערכת הביטחון סבורים כי גם כעת, הסיכוי שאיראן תבחר להטיס את מטוסיה בסבב הבא, מול העליונות האווירית הישראלית והאמריקנית, נמוך.
מבחינת טהרן, מדובר בהתמודדות שאינה תואמת את יחסי הכוחות. במקום זאת, ההערכה בישראל היא שהאיראנים יעדיפו להישען על היתרונות היחסיים שלהם, ובהם מערכי הנ"מ ויכולות הטילים. המשמעות היא שהיערכות ישראלית לעימות הבא לא יכולה להתבסס רק על הניסיון שנצבר במערכות הקודמות, אלא חייבת להביא בחשבון גם את השינויים ואת ההתאמות שביצע האויב.
לצד ההיערכות העצמאית, שיתוף הפעולה עם ארצות הברית ימשיך להיות מרכיב מרכזי בכל מערכה עתידית. בישראל רואים באמריקנים שותף אסטרטגי בעל יכולות צבאיות יוצאות דופן, אך גם מבינים כי שיתוף הפעולה אינו חד-צדדי. ישנן יכולות ותחומים שבהם לישראל יתרונות מבצעיים ומודיעיניים ייחודיים, והאמריקנים זקוקים להם. במערכת הביטחון מעריכים כי גם במערכה הבאה יהיה לשילוב היכולות של הצבאות משקל משמעותי, כשלכל אחד מהם יתרונות יחסיים שאינם בהכרח חופפים.
אחת השאלות שנותרו פתוחות אחרי מבצע "שאגת הארי" נוגעת לתוצאותיו בתחום הגרעין האיראני. המבצע נמשך זמן רב מעבר להערכות המוקדמות, ובמהלכו נשמעה ביקורת על כך שהעיסוק במטרות הגרעין לא עמד במרכז הפעילות כפי שציפו חלק מהגורמים. בפועל, מרבית התקיפות התמקדו בתשתיות צבאיות, בתשתיות אנרגיה ובמטרות הקשורות למשטר ולסמלי השלטון.
ברקע עמדה גם הטענה שהיעד של הפלת המשטר האיראני קיבל משקל במהלך המערכה. עם זאת, במערכת הביטחון דוחים את הטענה שלפיה המטרות שהוגדרו למבצע לא הושגו. בישראל סבורים כי המבצע עמד ביעדים שהוצבו לו, ובראשם הרחקת פרויקט הגרעין האיראני לאחור - אך אין בכך כדי לסיים את הטיפול באיום הגרעיני. במערכת הביטחון מבינים כי מדובר בפער שנותר פתוח, וכי החומר המועשר עצמו עדיין נמצא באיראן.
לפי ההערכות בישראל, לצד גופי מודיעין נוספים במערב, מיקומו של החומר המועשר לרמה גבוהה ידוע - והיקפו מוערך בכ-450 קילוגרם אורניום. המעקב אחריו נמשך ובישראל מעריכים כי בסופו של דבר יהיה צורך להוציאו משם, בין אם במסגרת הסכם ובין אם באמצעות מהלך אחר. מבחינת ישראל, שאלת החומר המועשר נותרה אחת הסוגיות המרכזיות שיידרשו לפתרון, גם לאחר סיום המערכה הצבאית. כל עוד החומר נמצא בידי איראן, פרויקט הגרעין אינו יכול להיחשב ככזה שהוסר מסדר היום הביטחוני.
ישראל ממשיכה אפוא לשמר כוננות ולהתכונן לאפשרות של מערכה נוספת מול הרפובליקה האיסלאמית, מתוך הבנה שהסבב הבא לא יהיה בהכרח חזרה על מה שכבר התרחש - ובמערכת הביטחון מבינים כי הוא עשוי להציב אתגרים שונים מאלה שפגשו עד כה.
KioskNews shows a cleaned-up reading view extracted from the publisher’s page — the original always lives on their site, not ours.