התעללות בפעוטון: ממי אפשר לתבוע פיצויים?

איך אפשר להוכיח שילד נפגע מהצוות במעון? מי עשוי לשאת באחריות? ואם מחליטים להוציא את הילד מהמסגרת, האם עדיין חובה לשלם? עורכת דין מסבירה

עו"ד חופית שקד | פסקדין|

כשנפתחת חקירה נגד צוות פעוטון, הורים רוצים לדעת אם הילד נפגע ומה אפשר לעשות עבורו. במקביל, עשויה להגיע ממפעיל הגן דרישה לשלם על חודש נוסף או על יתרת השנה, גם אחרי שהוציאו את הילד מהמסגרת. כתב האישום החמור בפרשת מעון "לוצ'יק" באריאל ממחיש באילו נסיבות משפחות עשויות להידרש להחלטות כאלה, לפעמים עוד לפני שהתמונה העובדתית התבררה. תביעת פיצויים על הפגיעה בילד נבחנת לפי דיני הנזיקין. המחלוקת על דמי העזיבה או ההחזר נבחנת בעיקר לפי ההסכם עם המעון והנסיבות שבהן הסתיימה ההתקשרות.

התביעה מוגשת בדרך כלל בשם הילד באמצעות הוריו. אפשר לשקול תביעה נגד המטפלת שלפי הראיות פגעה בו, ובמקרים מתאימים גם נגד מי שהפעיל את המעון. המפעיל עשוי לשאת באחריות ישירה אם למשל התרשל בפיקוח על הצוות או התעלם מתלונות שהיה עליו לבדוק, והתרשלותו תרמה לפגיעה.

אפשר לבחון גם אם הוא אחראי כמעסיק למעשי העובדת, לפי הקשר בין המעשים לתפקידה ולפי יתר התנאים שבדין. הסכם ההרשמה, החשבוניות והרישיון יכולים לסייע בזיהוי הגורם המפעיל, גם כששם המעון שונה משם החברה או העמותה שמנהלת אותו.

בתביעה צריך להראות במאזן ההסתברויות מה קרה לילד, מי אחראי לכך ומה הנזק שנגרם בעקבות זאת. הראיות יכולות לכלול תיעוד שהשימוש בו הותר כדין, הודעות מהמעון, עדויות, תצלומי חבלות ומסמכים רפואיים. כשמדובר בפגיעה נפשית או התפתחותית נטענת, גם תיעוד טיפולי לאורך זמן יכול לסייע.

שינוי בהתנהגות עשוי להיות פרט חשוב בבירור, אבל כדי לקשור אותו למעשים במעון עשויה להידרש חוות דעת מקצועית. לפי הראיות, אפשר לתבוע בין היתר פיצוי על כאב וסבל ועל הוצאות טיפול שנגרמו עקב הפגיעה.

אפשר להגיש תביעת נזיקין גם כשההליך הפלילי עדיין מתנהל. המתנה להרשעה חלוטה עשויה להקל על ההוכחה, משום שממצאי ההרשעה יכולים לשמש ראיה לכאורה בהליך אזרחי, בכפוף לתנאי הדין. במקרים מתאימים אפשר גם להגיש תביעה אזרחית נגררת בתוך 90 ימים מהמועד שבו פסק הדין הפלילי הפך לחלוט, באותו בית משפט ונגד מי שהורשע בלבד.

אם בוחנים תביעה גם נגד מפעיל שלא הורשע, תביעת נזיקין רגילה עשויה להתאים יותר. פיצוי שנפסק בהליך הפלילי הוא מסלול נפרד, ויש להביא בחשבון מה כבר שולם בגין אותו נזק.

אפשר להפסיק לשלוח את הילד למעון משיקולי בטיחות גם לפני שמסתיימת החקירה. השאלה אם ההורים עדיין חייבים בתשלום תלויה בהסכם ובמה שאירע בפועל. אם התבררה הפרה יסודית מצד המעון, למשל פגיעה חמורה בילד במסגרת הטיפול בו, עשויה לקום זכות לבטל את ההסכם ללא ארכה לתיקון ולדרוש השבה לגבי התקופה שבוטלה.

חשד כללי, סגירה של המעון והמשך פעילות בתנאים אחרים הם מצבים שעשויים להוביל לתוצאות שונות. במחלוקת על דמי ביטול כדאי לברר מה בדיוק דורש המפעיל, מה כבר שולם ואיזה שירות ניתן בפועל.

עזיבה בפועל והודעת ביטול הן פעולות שונות. כשמבקשים לבטל את ההסכם בשל הפרה, יש למסור הודעת ביטול בתוך זמן סביר בהתאם לדין. הודעה בכתב שמתעדת את מועד הסיום ואת סיבת הביטול יכולה לעזור אם המעון ימשיך לחייב.

כדאי לפנות לייעוץ משפטי כבר כשיש חשד ממשי לפגיעה, למשל בעקבות חבלה לא מוסברת או דיווח על אירוע שבו ייתכן שהילד נפגע. יש ערך לייעוץ מוקדם גם כשצריך להחליט אם לבטל את ההסכם עם המעון או כשממשיכים לחייב את ההורים אחרי העזיבה.

אם במעון יש מצלמות, הזמן חשוב. צילומים שנשמרים לפי חוק המצלמות נמחקים ככלל אוטומטית אחרי 30 יום ממועד הצילום. יש לפנות במהירות לגורמים המוסמכים כדי שיפעלו לתפיסת התיעוד, ובמקרה מתאים לבחון פנייה לבית המשפט לקבלת צו.

במקביל יש לרכז הודעות ומסמכים רפואיים, לזהות מי הפעיל את המעון ולהעריך אם יש בסיס לתביעה, אם נדרשת חוות דעת מקצועית ואם כדאי להגיש את התביעה כעת או להמתין להתפתחות ההליך הפלילי.

אם המחלוקת היא על דמי ביטול, עורך דין יכול לבדוק את הסכם ההרשמה, לסייע בניסוח הודעת ביטול ובמידת הצורך לשלוח למפעיל דרישה להפסקת חיובים ולהחזר כספים. כדאי להביא את הסכם ההרשמה, דרישות התשלום, התכתובות עם המעון ותיעוד רפואי או טיפולי שכבר יש בידיכם.

• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין • עו"ד חופית שקד עוסקת בנזקי גוף ותאונות • בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין • ynet הוא שותף באתר פסקדין