בצל הטענות לקשרים עם חמאס והג'יהאד: "אל-ג'זירה" פיטרה 24 מעובדיה בעזה
הרשת הקטארית הפסיקה את עבודתם של כתבים, צלמים ומפיקים שפעלו מטעמה ברצועה, מבלי לפרסם הסבר. בין המפוטרים - אנשים שצה"ל זיהה כפעילי טרור, וכמה מהם מוזכרים בתביעת ענק שהוגשה נגד "אל-ג'זירה" בארה"ב בטענה שסייעה לחמאס ולג'יהאד האיסלאמי. אף שלא הוכח קשר בין התביעה לפיטורים, בישראל רואים במהלך אישור עקיף לחשש בנוגע לאנשים שהעסיקה הרשת בעזה
רשת "אל-ג'זירה" הקטארית פיטרה 24 עיתונאים ואנשי צוות שעבדו מטעמה ברצועת עזה, בהם כתבים, צלמים ומפיקים. כמה מהמפוטרים מוזכרים במפורש בתביעה אזרחית שהוגשה נגד הרשת בארצות הברית, בטענה כי "אל-ג'זירה" העניקה סיוע לחמאס ולג'יהאד האיסלאמי והעסיקה פעילים משורותיהם כאנשי תקשורת, אולם הרשת לא סיפקה הסבר פומבי לפיטורים. אף שאין בכך הודאה רשמית, בירושלים נתפס המהלך כאישור עקיף לכך שגם בהנהלת "אל-ג'זירה" התעורר חשש בנוגע לאנשים שהפעילה ברצועה.
את התביעה הגיש בפברואר 2025 ארגון "שורת הדין" לבית המשפט הפדרלי במחוז קולומביה, בשם אמריקאים ובני משפחותיהם שנפגעו במתקפת 7 באוקטובר ובמלחמה. ארגון ההסברה הפרו-ישראלי StandWithUs סייע בגיבוש התיק. בין התובעים נמצא מוריס שניידר, דוד של שירי ביבס ודוד-רבם של אריאל וכפיר, שנרצחו בשבי על ידי מחבלי החמאס. ההליך מתבסס על החוק האמריקני נגד טרור, המאפשר לקורבנות לתבוע פיצויים מגורמים שלטענתם סיפקו ביודעין תמיכה לארגוני טרור. הם דורשים סכום של יותר ממיליארד דולר, לצד פיצויים עונשיים.
לפי כתב התביעה, "אל-ג'זירה" לא הסתפקה בסיקור חמאס והג'יהאד האיסלאמי, אלא סיפקה להם תשתית להפצת תעמולה, גיוס פעילים והסתה. עוד נטען כי הרשת קיימה קשרים שוטפים עם בכירי הארגונים, שילמה עבור ראיונות בלעדיים והעסיקה פעילים שלהם ככתבים, צלמים ומפיקים. התובעים טוענים כי כמה מהאנשים שפעלו תחת שמה של "אל-ג'זירה" אף השתתפו ישירות במתקפת 7 באוקטובר. אלה טענות שטרם הוכרעו בבית המשפט, אולם הן מציבות במרכז התיק לא רק את תוכן השידורים, אלא גם את זהות האנשים שיצרו אותם.
חלק מהטענות בתביעה נשען על מסמכים שלדברי צה"ל נתפסו ברצועה. באוקטובר 2024 פרסם הצבא את שמותיהם של שישה אנשי "אל-ג'זירה" שלטענתו השתייכו לארגוני טרור, בהתבסס על רישומי כוח אדם, תשלומי שכר, מספרי טלפון והכשרות. לפחות שלושה מהם נמנים עם המפוטרים: עלאא סלאמה ואשרף סראג', שזוהו כפעילי הג'יהאד האיסלאמי, וטלאל אל-ערוקי, שזוהה כפעיל חמאס. הם אינם אנשי "אל-ג'זירה" היחידים שצה"ל קשר לארגוני טרור. במהלך המלחמה חיסל הצבא כמה עיתונאים שעבדו עבור הרשת, בהם אנס א-שריף, חוסאם שבאת, איסמעיל אל-גול, חמזה אל-דחדוח ומוחמד ווישאח, לאחר שטען כי פעלו במקביל בשורות חמאס או הג'יהאד האיסלאמי. "אל-ג'זירה" דחתה את ההאשמות וטענה כי ישראל מבקשת להציג את עובדיה כמחבלים כדי להצדיק את הריגתם.
התביעה מבקשת להטיל אחריות גם על הנהלת הרשת ועל חברת הבת שלה בארצות הברית, בטענה שהסיוע לארגוני הטרור היה חלק מדפוס פעולה רחב ולא מקרה נקודתי של עובד כזה או אחר. "אל-ג'זירה" הגישה בקשה לדחות את ההליך בטענה שכתב התביעה אינו מציג עילה משפטית מספקת, והבקשה עדיין תלויה ועומדת. לא הוצגה ראיה לכך שהתביעה היא שהובילה לפיטורים, אך בעיני התובעים וגורמים המעורבים בתיק, קשה להתעלם מהתזמון ומהעובדה שכמה מהאנשים המוזכרים בה אינם עובדים עוד עבור הרשת, לאחר ש"אל-ג'זירה" דחתה במשך שנים את הטענות לקשרים בין אנשיה לבין חמאס.
הפיטורים נחשפו לראשונה בידי פלטפורמות חדשות פלסטיניות, ובהמשך אושרו בפומבי בידי כמה מאנשי הצוות. בין המפוטרים היו עובדים של "אל-ג'זירה מובאשר" - ערוץ השידורים החיים של הרשת בערבית, וכן אנשי צוות שסיפקו תכנים למהדורות ולאתר. לא ברור אם כל ה-24 היו שכירים או שחלקם עבדו בחוזים זמניים, אך כמה מהם טענו כי הנהלת הרשת הבטיחה בעבר שמשרותיהם בטוחות. כבר באפריל דווח בעיתון הלבנוני "אל-אחבאר" כי חוזיהם של ארבעה עיתונאים נוספים מעזה לא חודשו לאחר שפג תוקפם.
בין מי שאישרו כי עבודתם הופסקה נמצאים הכתב מוחמד שאהין, הכתב חסן אל-זענין והצלם ומפיק השטח מחמוד שלחה. שלחה כתב ברשתות כי קיבל את הודעת הפיטורים בשיחת טלפון שנמשכה כ-15 שניות, ללא נימוק או התראה מוקדמת. שאהין ואל-זענין טענו כי סיכנו את חייהם במשך המלחמה, וכי ההחלטה התקבלה לאחר שניתנו להם הבטחות לביטחון תעסוקתי. הרשת לא פרסמה הודעה על המהלך ולא הסבירה אם התקבלה החלטה מקצועית, משפטית או תקציבית בעניינם.
לצד האפשרות שהתביעה בארצות הברית השפיעה על המהלך, הועלו גם הסברים ארגוניים. עובדים ברשת טענו כי "אל-ג'זירה מובאשר" עוברת ארגון מחדש, וכי ההנהלה בדוחא מבקשת לצמצם שידורים חיים מעזה ולהעביר יותר חומרים דרך מהדורות ערוכות. לפי דיווחים בערבית, חלק מהמפוטרים עשויים לשוב לעבוד עבור הרשת כפרילנסרים באמצעות חברה חיצונית בשם MEDIA. מהלך כזה יצמצם את הקשר החוזי הישיר בינם לבין "אל-ג'זירה", אך לא בהכרח יוציא אותם ממערך התוכן שלה.
הפיטורים מגיעים גם בתקופה שבה גופים בינלאומיים בוחנים מחדש את הגדרתם של אנשי תקשורת שנהרגו ברצועה. ביוני הודיעה הוועדה להגנה על עיתונאים (CPJ) כי הסירה שמונה שמות ממאגר העיתונאים שנהרגו במלחמה, לאחר שחמאס והג'יהאד האיסלאמי פרסמו הודעות אבל שהציגו אותם כלוחמים. הוועדה פתחה בבדיקה רחבה יותר של התיעוד שאספה מאז אוקטובר 2023 והבהירה כי אדם המזוהה כעיתונאי אינו מוגן אם הוא משתתף ישירות בלחימה.
בישראל נאסרה פעילותה של "אל-ג'זירה" במאי 2024, לאחר שהממשלה קבעה כי שידוריה פוגעים בביטחון המדינה ומשרתים את תעמולת חמאס. הרשת טענה כי מדובר בפגיעה בחופש העיתונות. בספטמבר אותה שנה פשטו כוחות ישראליים גם על משרדה ברמאללה והורו על סגירתו. למרות זאת, "אל-ג'זירה" המשיכה לשדר בהיקף נרחב מעזה באמצעות צוותים מקומיים, שכמה מהם עומדים כעת במרכז ההליך האמריקני.
ג'ורדן קופ, מנהל תחום מדיניות ב-StandWithUs ויועץ למחקר המשפטי בתיק, אמר כי "פעילי ארגוני טרור אינם יכולים להשתמש בעיתונות כמסווה ולעצב את המידע שמגיע למיליוני צופים". לדבריו, "אל-ג'זירה" עדיין נדרשת להשיב על שאלות רבות, אולם הפיטורים עשויים להיות צעד ראשון במניעת פעילותם של אנשי טרור תחת תואר עיתונאי.
KioskNews shows a cleaned-up reading view extracted from the publisher’s page — the original always lives on their site, not ours.