למה כל כך קשה לגבות מס ירושה?
הוצאות המלחמה והגירעון מחייבים את הממשלה הבאה לחפש מקורות הכנסה נוספים, ואחת האפשרויות שנבחנות היא החזרת מס הירושה שבוטל בישראל ב-1981. ערן יעקב, לשעבר מנהל רשות המסים, מסביר כמה כסף מס כזה יכול להכניס לקופת המדינה, האם הוא באמת מצמצם פערים, מדוע קשה לגבות אותו ואיך בעלי הון יכולים לעקוף אותו
תגיות
האזינו לכותרת – פודקאסט החדשות היומי של ynet. והפעם: על מס ירושה.
"בחלק גדול ממדינות ה-OECD יש מס עיזבון או מס ירושה. במדינת ישראל היה מס עיזבון עד 1981, אך הוא בוטל. יש יתרונות למס כזה, אבל הוא בא עם חסרונות וקשיים שהם חלק מהסיבות שהובילו לביטולו או לכך שעדיין לא החזירו אותו. כשהמערכת בוחנת איזה מיסים להטיל אחד הדברים שמעניינים אותה היא היכולת התפעולית לגבות אותו, כמה קל להתחמק ממנו. מי שמקבל ירושה ללא מיסים מקבל הזדמנויות משמעותיות מול אחרים. יש לו נקודת התחלה שונה, כך שיש כל מיני טעמים למס ירושה - גם צמצום אי שוויון. מהצד השני - יש טענות למיסוי כפול - כי האדם שמוריש את הירושה כבר שילם מס על מה שהרוויח", מסביר ערן יעקב, לשעבר מנהל רשות המיסים.
"בשנים הקרובות ההוצאות של המדינה צפויות להשתנות ולגדול - לא כמשהו חד פעמי, אלא כמשהו קבוע. זה מצריך מהממשלה לחשוב איך היא מתמודדת ומייצרת עוד הכנסות. רשות המיסים עומדת ביעדים שניתנים לה באמצעות כל מיני דרכים יצירתיות, וזה מקל על הממשלה לבצע צעדים שיעזרו לה להדביק את העלייה בהוצאות. למרות זאת אנחנו כן נגיע למצב שהמדינה תצטרך לחשוב איך להגדיל את ההכנסות על ידי מיסים נוספים, או על ידי ביטול פטורים.
"במס ירושה יש קושי תפעולי משמעותי: הערכות שווי לנכסים, נכסים בחו"ל, ועוד. זה בעצם רשת עם חורים מאוד גדולים. זה גורם לכך שאנשים מאוד אמידים מוצאים את הדרכים לעקוף את הדבר הזה. ואז צריך ללוות את כל הצעדים האלה בחקיקה נוספת, למשל מס מתנות - כדי למנוע מאנשים להעביר את הנכסים על ערש דווי. מס ירושה מציב המון אתגרים תפעוליים".
אם פספסתם: אתם מוזמנים להאזין לפרק נוסף שלנו, על פרשת קטארגייט.
KioskNews shows a cleaned-up reading view extracted from the publisher’s page — the original always lives on their site, not ours.