הבן טען שצוואת הוריו זויפה. זה עלה לו 40 אלף שקל

ההורים המנוחים הורישו את רוב רכושם רק לשלושה מארבעת ילדיהם. הרביעי הגיש התנגדות לבית המשפט, הפסיד – וחויב לשלם לאחיו את ההוצאות על ההליך
עו"ד אסתר אתי סדיס | פסקדין|
בית המשפט לענייני משפחה בקריית גת דחה לאחרונה בן שנושל מרוב הירושה של הוריו המנוחים והגיש התנגדות לצוואה שהותירו. השופט בן שלו דחה את טענותיו לזיוף, להשפעה בלתי הוגנת ולחוסר כשירות של האב, וחייב אותו בהוצאות בסך כ-40 אלף שקל.
ההורים המנוחים ערכו באוגוסט 2021 צוואה הדדית בפני נוטריונית בביתם. הם הורישו את עיזבונם זה לזו, וקבעו כי לאחר פטירת שניהם יחולקו הזכויות בביתם באופן שווה בין ארבעת ילדיהם, אבל את יתר נכסיהם ציוו לשלושה מהילדים בלבד. כמו כן הם הביעו רצון למנות את חתנם למנהל העיזבון.
האב הלך לעולמו במרץ 2022 והאם נפטרה כחודשיים אחריו. לאחר שאחת הבנות ביקשה לקיים את הצוואות, הגיש אחיה התנגדות וטען בין היתר שהחתימות על הצוואה אינן של הוריו, שמצבו הפיזי והקוגניטיבי של אביו מנע ממנו לערוך צוואה, ושאחיו והחתן הפעילו השפעה בלתי הוגנת.
לדבריו, האב היה שרוי בדיכאון ולא יכול היה להחזיק עט, ואילו האם הייתה תלויה באחת מאחיותיו. הוא העלה גם טענות לתחבולה, לתרמית ולמעורבות פסולה בעריכת הצוואה.
מנגד טענו האחים שהאב אמנם היה מרותק לכיסא גלגלים ונזקק לסיוע בפעולות היום-יום, אך נותר צלול ושימר יכולת חלקית ביד ימין, שאפשרה לו לחתום. הם שללו כפייה או התערבות בתוכן הצוואה, והסבירו שההדרה החלקית של אחיהם נבעה ממערכת היחסים הקשה בינו לבין הוריו, במיוחד לאימו.
השופט קבע כי בשל מצבו של האב היה על הנוטריונית להצטייד בתעודה רפואית בהתאם לתקנות הנוטריונים. היעדרה היווה פגם צורני שהעביר לאחים את הנטל להוכיח שהצוואה משקפת את רצונו החופשי והאמיתי. אולם לדבריו הם אכן עמדו בנטל.
עו"ד אתי סדיסצילום: קובי גוב רז
מומחה רפואי שמונה מטעם בית המשפט העריך שהסבירות שהאב היה כשיר לעריכת צוואה גבוהה מהסבירות שלא היה כשיר. הוא שלל את האפשרות שהדיכאון או התרופות שקיבל פגעו ביכולתו לצוות (הבן המתנגד לא זימן אותו לחקירה על חוות דעתו).
גם טענת הזיוף נדחתה. מומחית להשוואת כתבי יד לא יכלה לקבוע מי חתם בשם האב, משום שדוגמאות ההשוואה לא היו בסיס אמין לבדיקה. התברר שהחתן נהג לחתום בשמו על מסמכים אחרים בנוכחותו, כדי להקל עליו. עם זאת, המומחית מצאה בחתימות שבצוואה סימני חולשה וחוסר שליטה ביד הכותבת.
השופט קיבל את עדות הנוטריונית שהאב חתם בעצמו, שנתמכה בין היתר בעדות המטפל על יכולתו לחתום לאחר הנחת עט בידו. בנוגע לאם, המומחית זיהתה את חתימותיה ברמת הוודאות הגבוהה ביותר.
נקבע שההורים מסרו לנוטריונית את פרטי הציווי, ובמפגשים עימה נכחו שלושתם בלבד. הקישור שעשה החתן ביניהם לבין הנוטריונית לא היווה מעורבות פסולה. עוד נקבע שההורים לא בודדו מאחרים, ושקשריהם עם האחים והחתן לא חרגו מקשרים משפחתיים לגיטימיים.
השופט קיבל את ההסבר שלפיו החלוקה שיקפה איזון בין דאגת ההורים לבן לבין מורת רוחם מיחסו אליהם. שתי ההתנגדויות נדחו והצוואות קוימו. האח המתנגד חויב בהוצאות בסך כולל של 40 אלף שקל, ובנוסף בהחזר חלקם בשכר המומחים כנגד קבלות, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד התשלום. נקבע שעליו לשלם בתוך 30 יום, אחרת יתווספו הפרשי הצמדה וריבית כדין.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן • הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין • ב"כ המתנגד: עו"ד שרון פרץ • ב"כ שלושת האחים: עו"ד טל קולסקי • עו"ד אסתר אתי סדיס עוסקת בירושות וצוואות • הכותבת לא ייצגה בתיק • בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין • ynet הוא שותף באתר פסקדין
KioskNews shows a cleaned-up reading view extracted from the publisher’s page — the original always lives on their site, not ours.