ESPNGauff falls to Mertens, says abusive comments were 'draining'ESPN DeportesAranda sigue los pasos de Kirk en postemporadaDaily MaverickWatch — Where’s the ANC? Inside the party’s quietest election campaign yetThe Jerusalem Post'For my nephews, it was too late': Ofri Bibas visits protest tent of Haymanut Kasau's familyRTP DesportoRoglic demonstrou ter mais uma vida para ser campeão europeu de contrarrelógioInquirerSara Duterte’s joint deposits with dad should be in SALN – GatchalianThe Hollywood ReporterAri Emanuel Opens a Can of Worms… And Eats Them Every MorningBBC NewsCanada suspends plans to expand assisted dying to people with mental illnessZDF heuteAktuelle Pressemitteilungen des ZDFStraits Times SportFormer Spurs defender Vega declares intention to run against InfantinoConsequenceJosh Homme Open to Reunions with Them Crooked Vultures and Kyuss: “I Just Don’t Want to Mess It Up”Global NewsStamps, Lions can clinch playoff berths with wins
The Daily Newsstand · Free, Always
Wednesday, October 7, 2026

"החשבון החברתי", שמתאר את השנים הקשות של פייסבוק, הוא ארון סורקין לטוב ולרע

Translate

ארון סורקין חזר עם The Social Rckoning לסיפור של פייסבוק עם סרט חדש, שעוסק באחת התקופות הקשות ביותר של הענקית שבנה מארק צוקרברג

מקור: פורום פילם

ב-2010 קרה משהו חריג, שלא ראינו עד אז: חברת טכנולוגיה "זכתה" לסרט עלילתי שעוסק בה, וגם היה מעולה. הסרט הזה היה כמובן "הרשת החברתית" של דיוויד פינצ'ר (בימוי) וארון סורקין (תסרט). כעת, 16 שנים אחרי שיצא לאוויר הסרט שהיה הטריגר לשורה ארוכה של תכנים בנושא חברות טכנולוגיה, בעיקר סדרות טלוויזיה, הגיע סרט ההמשך שלו – "החשבון החברתי". ראינו אותו רגע לפני שעלה לאוויר, ויש לנו כמה מחשבות על עולם הטכנולוגיה, העיתונות והיחסים ביניהם.

אוהבים דיאלוגים? קחו מלא כאלו

בלי לעשות ספוילרים לחיים עצמם, נספר לכם ש-The Social Reckoning עוסק בכמה מהשנים הקשות ביותר של מטא (אז עוד קראו לה פייסבוק) – עם הדלפת הענק של עובדת החברה פרנסס האוגן, סדרת הכתבות "תיקי פייסבוק" שעלתה בוול סטריט ג'ורנל וההסתערות על בניין הקפיטול ב-6 בינואר 2021. הסיפור עוקב אחרי האוגן (בכיכובה של מייקי מדיסון), הכתב החוקר (ג'ף הורוביץ) שפרסם בסופו של דבר את "תיקי פייסבוק" וג'רמי סטרונג (קנדל רוי האגדי למי שראו Succession) שמגלם את מארק צוקרברג המבוגר יותר – ולא ג'סי אייזנברג שגילם את צוקרברג בסרט המקורי.

אם יש משהו שאפשר לומר על "החשבון החברתי" הזה הוא שזה סרט "סורקיני" להפליא, לטוב ולרע. הדיאלוגים נהדרים (ע"ע הבית הלבן, חדר החדשות ו"הרשת החברתית"), והדמויות כתובות מעולה – אבל אני נוטה לחשוב שיהיו מקרים שבהם אולי זה יהיה מעיק מדי למי שלא אוהבים את הסגנון. לקראת הסוף הסרט כולל גם סצינה שמרגיש כאילו היא חלק מהחוזה של סורקין בכל יצירה, והיא דיאלוג כל כך קולח ששתי הדמויות מדברות האחת על גבי השנייה – שאני נהניתי ממנה, אך תוהה אם היא לכולם.

מקור: פורום פילם

שלוש הדמויות המובילות של הסרט – האוגן, הורוביץ וצוקרברג – מככבות כשלדעתי ג'רמי סטרונג אמנם הצליח לתפוס את הקול של צוקרברג ואת המניירות החייזריות של אחד מהאנשים הכי חזקים בעולם הטכנולוגיה, אך הוא במקביל נראה מאוד מוזר עם השיער הצוקרברג-י שהדביקו לו על הראש. מערכת היחסים של שני הכוכבים האחרים – פרנסס האוגן וג'ף הורוביץ – עובדת גם היא טוב ומראה לצופה "הרגיל" קצת מאחורי הקלעים של מערכת היחסים בין עיתונאי למקור שלו, גם אם לא פעם זה מרגיש שסורקין הלך רחוק מאוד באופן שבו הציג סיטואציות במערכת היחסים הזאת.

ולמרות שאני עיתונאי, אני חושב שהסרט שאמור לעסוק גם בחברת טכנולוגיה לעיתים נוטה לקצת יותר מדי האדרת תחום העיתונאות. כן, אני אוהב את העבודה שלי, אבל נראה שסורקין אולי התגעגע קצת לימי "חדר החדשות" (המעולה, ברובה) שבה כל מה שעשה זה לכתוב ולביים פרקים שמעלים על נס את מקצוע העיתונאות. זה לא שהייתי שמח לדיונים שלמים על איך עובד האלגוריתם של פייסבוק, אבל לקבל עוד קצת ממה שקורה בתוך החברה בימים ההזויים שעברה אז סביב הבחירות לנשיאות ב-2020, הקורונה ושאר טרלולים היה יכול להיות הרבה יותר מעניין.

בנוסף, אני לא יודע אם זה מכוון, או שחלק פשוט נשאר על רצפת חדר העריכה – אבל זה מרגיש שהיה מקום לתת יותר זמן לקרנבל שהיה סביב פרנסס האוגן ב-2021. בתור מי שסיקר את המקרה בזמן אמת, זה היה בהחלט מעניין לקבל זווית (גם אם לא בהכרח מדויקת היסטורית) להדלפה שלה עד לעלייה לאוויר של "תיקי פייסבוק" אבל היה מקום גם לתת את סוף הסאגה – ולא רק מעט ממנה.

מקור: פורום פילם

בתור חובב של במאי ענק כמו קוונטין טרנטינו, שאוהב לשחק מאוד עם ציר הזמן בסרטים שלו, סורקין לדעתי "שאל" את הטריק הזה בצורה טובה מאוד. הוא עשה את זה כדי להציג לנו אירועים שונים שהתפרסו על פני תקופה של שלוש שנים – ואת ההשפעות של פייסבוק על העולם האמיתי כמו הקצנת השיח, הגברת בעיות בריאות הנפש בקרב נערות ושלל נושאים שעלו בסופו של דבר ב"תיקי פייסבוק" והתבססו על אלפי מסמכים שהאוגן הדליפה. מנגד, הוא קצת חוטא מבחינת ניהול הזמנים בחלק האחרון של הסרט, בין השאר כדי להעביר נקודה על המצב של מטא באותה התקופה (לא חושב שזה ספוילר לומר שהוא לא היה טוב). כן, זה העביר את הנקודה וכנראה שעבור מי שלא עיתונאי טכנולוגיה שסיקר את מטא באותה התקופה זה אולי יעבור יותר חלק בגרון – אבל זה מרגיש שהוא נהנה מאוד לשחק על הקו שבין דברים שקרו באמת לבין האדרה של סיטואציות לעיתים.

אז כן, "החשבון החברתי" הוא לא "הרשת החברתית" והוא בפועל סרט המשך רק בגלל שהוא עוסק שוב במטא ולא בהכרח כי הוא המשך ישיר למה שקרה בסרט המקורי. היתרונות של סורקין בולטים, אך לעיתים נראה שלא היה מי שימתן אותו וייתן לו קונטרה כפי שקרה עם פינצ'ר ב-2010 – וזה מורגש. האם זה סרט רע? ממש לא, האם הייתי הולך בשבילו לקולנוע? כנראה שלא. אבל אני בהחלט ממליץ עליו למי שמתעניינים במטא, בהשפעה שלה עלינו (גם אם בדיעבד) ומערכת היחסים המעניינת בין תחום כמו עיתונות לפלטפורמות הענק שמשמשות אותנו.

View the original on גיקטיים →

KioskNews shows a cleaned-up reading view extracted from the publisher’s page — the original always lives on their site, not ours.