בריתות על הנייר, טילים באוויר: מאחורי אשליית ההגנה של טורקיה ומדינות המפרץ

ארדואן ואמיר קטאר חתמו על הסכם הגנה חדש, שמצטרף לגל בריתות צבאיות באזור - אך הכטב"מים של איראן והחות'ים ממשיכים להכות במפרץ. ד"ר יואל גוז'נסקי, חוקר בכיר ב-INSS, אמר בשיחה עם ynet: "איפה ארדואן שיודע לתקוף את ישראל? הוא עמד לצד הקטארים? אפילו רטוריקה טורקית לא שמעתי"

אמיר קטאר תמים בן חמד אל ת'אני ונשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן חתמו ביום שישי שעבר באיסטנבול על הסכם הגנה הדדית חדש. מדובר בהסכם נפרד מתוך חמישה הסכמים שונים שנחתמו בין שתי המדינות בתום המושב ה-12 של "הוועדה האסטרטגית העליונה הטורקית-קטארית". מה משמעות החתימה על הברית הזאת? יש הסבורים שריבוי הבריתות באזור בעת האחרונה מעיד דווקא על חולשת המחויבות ההדדית.

אמיר קטאר כתב ברשת החברתית X לאחר החתימה: "השותפות האסטרטגית בין קטאר לטורקיה ממשיכה להתפתח במגוון תחומים. הדבר בא לידי ביטוי במפגש של הוועדה האסטרטגית העליונה בין שתי מדינותינו, אותו הובלתי באיסטנבול יחד עם ארדואן. במהלך המפגש דנו בדרכים למנף את הישגינו וקבענו סדרי עדיפויות לפעולה משותפת בתקופה הקרובה". נשיא טורקיה מצידו הבהיר כי ההסכם יוסיף ממד חדש ליחסים בין שתי המדינות.

זה לא היה ההסכם היחיד שנחתם באחרונה באזור על-רקע המתיחויות השונות במזרח התיכון ובמפרץ. התקשורת הערבית דיווחה בחודשים האחרונים על עוד ועוד בריתות והתארגנויות חדשות, בעיקר בהשתתפות מדינות המפרץ, כאשר חלקן אף חופפות מבחינת המטרות והמדינות הלוקחות בהן חלק. בפועל - מעבר להכרזות הרשמיות על החתימות, לא נראה כי הבריתות הללו מביאות לשינוי משמעותי בשטח, ואיראן ממשיכה לתקוף באזור המפרץ הפרסי. רק הלילה הופעלו פעמיים התרעות בבחריין, ובהמשך משמרות המהפכה לקחו אחריות על תקיפה באמצעות שישה כטב"מים של מכ"ם השייך למערך ההגנה האווירית האמריקנית בבסיס המסוקים א-רפאע בבחריין.

ב-7 באוגוסט נחתם "הסכם מכה להגנה משותפת", בין סעודיה, טורקיה ופקיסטן. ב-5 בנובמבר דווח בטורקיה כי הפרלמנט באנקרה אישר אותו, אך סעודיה עדיין מותקפת מצד החות'ים, בעוד הברית ההגנתית לא מאוד מסייעת ביומיום. רק הלילה דיווחה הקואליציה בהובלת סעודיה על יירוט שלושה כטב"מים בסך הכול באזור המזרחי של המדינה, ועל יירוט שני טילים בליסטיים ששוגרו על ידי החות'ים לכיוון ריאד. "הסכם מכה" הגיע אחרי הכרזה בסוף יולי של סעודיה על "קואליציית ההגנה הימית הרב לאומית", שנועדה "להגן על נתיבי מים בינלאומיים, ולהתמודד עם איומים המכוונים נגד שיט ימי וסחר עולמי". בין המדינות שדווח כי הצטרפו לקואליציה הימית נמצאות גם בחריין, כוויית, קטאר, ירדן, תימן, טורקיה, פקיסטן ומצרים.

ב-21 באוקטובר דווח כי טורקיה, קטאר, פקיסטן ואינדונזיה פועלות לחזק את השותפות בייצור מערכות ביטחוניות. משרד ההגנה הקטארי מסר באותו היום: "בצעד המשקף מחויבות לחיזוק שיתוף הפעולה ההדדי ופיתוח שותפויות אסטרטגיות, נחתם היום בדוחא בקטאר מזכר הבנות עבור פרויקט 'בדר'. ההסכם כולל את משרדי ההגנה של קטאר, אינדונזיה, פקיסטן וטורקיה, לצד המחלקה לייצור ביטחוני של פקיסטן ונשיאות התעשיות הביטחוניות של טורקיה". עוד נמסר אז: "מזכר ההבנות נועד לקדם שיתוף פעולה בייצור ביטחוני, לחזק את היכולות הביטחוניות של ארבע המדינות ולאפשר שיתוף פעולה בתחום ההכשרה הטכנית הביטחונית, במחקר ופיתוח. ההסכם ממנף את היכולות הייחודיות של כל מדינה בתחום הייצור הביטחוני, ונועד לספק מענה לצרכים של המדינות".

ב-23 באוקטובר דווח בסוכנות אנאדולו הטורקית, כי איסטנבול מארחת את המפגש הראשון של מנגנון ה-R4, הכולל את טורקיה, מצרים, פקיסטן וסעודיה, "שכונס על-ידי שר החוץ הטורקי, האקאן פידאן". דווח אז כי המנגנון הוקם על-ידי ארבע המדינות, כדי לתמוך ביציבות ולקדם דיאלוג סביב סוגיות אזוריות.

ב-10 בנובמבר דווח בתקשורת הערבית כי מדינות המפרץ אישרו הקמה של עמדת פיקוד מתקדמת עבור הפיקוד הצבאי המאוחד בכוויית, ואישרו גם את הקצאת הכוחות המתאימים לכך. נמסר אז כי הצעד נועד לשפר את שיתוף הפעולה ההגנתי של מדינות המפרץ ולהעלות את רמת התיאום והמוכנות להתמודדות עם אתגרי הביטחון באזור. ההחלטה התקבלה במהלך המושב ה-23 של מועצת ההגנה המשותפת (של מדינות מועצת שיתוף הפעולה של המפרץ), שהתקיימה במנאמה בירת בחריין.

ד"ר יואל גוז'נסקי, איש המל"ל לשעבר וחוקר בכיר וראש תוכנית המפרץ ב-INSS, פרסם בחודש שעבר מאמר תחת הכותרת: "בריתות ללא מחויבות: ביטחון קולקטיבי במרחב הערבי". ד"ר גוז'נסקי שאל במאמר מהי המשמעות של הבריתות הרבות הקיימות ברחבי העולם הערבי, וכתב כי "הניסיון המצטבר של מדינות ערב לקדם ביטחון קולקטיבי חושף פער מתמשך בין ריבוי הבריתות, הקואליציות והארגונים המשותפים, לבין עומק המחויבות הביטחונית שהם מייצרים".

לדבריו, "מדינות האזור נכונות להצהיר על סולידריות, אך כוונתן לפעול למען שותפותיהן ולשאת במחיר הכרוך בכך, מותנית במידת החפיפה בתפיסות האיום, בזיקה לאינטרס הלאומי ובעלות הפעולה. עוד הוסיף כי מדינות האזור מעדיפות לבנות שכבות של שותפויות, במקום להפקיד את ביטחונן בידי ברית אחת מחייבת וכי ריבוי הבריתות מעיד על חולשת המחויבות ההדדית".

בשיחה עם ynet אמר היום ד"ר ג'וז'נסקי בנוגע לברית החדשה בין טורקיה לקטאר: "יש ביניהן כבר הסכמים ביטחוניים קודמים לפחות עשור אחורה. אחד הטריגרים לחרם על קטאר ב-2017 היה ההתקרבות בינה לבין טורקיה (גם בינה לבין איראן, אבל גם בינה לבין טורקיה). הסעודים, האמירתים, הבחריינים ועוד לא אהבו את הקרבה הזאת. מאז, הם בעצמם התקרבו לטורקיה".

הוא הוסיף: "טורקיה גם פתחה (בעבר) לפחות בסיס בקטאר, עם נוכחות של חיילים טורקיים על אדמת קטאר וזה לא עזר כל כך מול התוקפנות האיראנית והישראלית. גם ישראל וגם איראן תקפו בקטאר. האיראנים תקפו הרבה פעמים מאז פברואר, ולא בדיוק הייתה תגובה טורקית. לא ראיתי גם יותר מדי גינויים טורקיים לאיראן. איפה בדיוק הברית הזאת? איפה ארדואן שיודע לתקוף את ישראל ולהשמיץ את ישראל? הוא עמד לצד הקטארים ובני בריתו? הוא לא היה שם. לא ראיתי את טורקיה אומרת (שהתקיפות האיראניות) הן נגד החוק הבינלאומי. אפילו רטוריקה טורקית לא שמעתי, שלא לומר הגנה - למה לא סיפקתם להם הגנה מפני טילים? לכן, מה שקיים מהברית ביניהן כבר היום (נמצא) בסימן שאלה, ולא ברור לי מדוע הקטארים שוב פונים לטורקים, שלא כל כך עמדו לצידם".