"מהנדס תודעה ציבורית במניפולציות": רונן בר הגיש תביעה נגד נתניהו - וחושף את ההתרעות

"נוכח ההתפרצות שלוחת הרסן": רונן בר הגיש תביעה נגד נתניהו - וחושף את ההתרעות

אחרי שהאשים אותו ב"פשעים", בתביעת דיבה נגד נתניהו דורש ראש השב"כ לשעבר 3 מיליון שקלים פיצויים ומציג עשרות התרעות, דיונים ומסמכים שהועברו לרה"מ מנובמבר 2022 ועד ימים ספורים לפני הטבח. בר טוען כי התריע שוב ושוב על התחזקות חמאס, דורש לחשוף מסמכים - ותוקף בחריפות: "בעידן של מנהיגות מפלגת המתבססת על שקר, רק מהלך נחוש, יחזיר את האמת"

ראש השב"כ לשעבר רונן בר הגיש היום (רביעי) לבית המשפט המחוזי בתל אביב תביעת דיבה נגד ראש הממשלה, לאחר שזה האשים אותו ב"פשעים" סביב פועלו לפני טבח 7 באוקטובר, והדהד קונספירציות על כך שבר "ידע על סכנה אמיתית בליל 7/10". בכתב התביעה נטען כי נתניהו קיבל התרעות על הסלמה אפשרית, אך דבק במדיניות של הכלה מול חמאס. בר, שתובע מנתניהו פיצוי בסך 3 מיליון שקלים, דורש לחשוף מסמכים, להסיר את חסינותו של ראש הממשלה, ומצהיר: "בהיעדר ועדת חקירה ממלכתית - האמת תתברר בבית המשפט".

בכתב התביעה, שהוגש באמצעות עורכי הדין ראובן בכר, יורם בונן ודורון קול ממשרד פישר (FBC), מציג בר את גרסתו להשתלשלות האירועים בחודשים שקדמו לטבח - ובליל המתקפה עצמה. הוא טוען כי התריע בפני נתניהו שוב ושוב על האפשרות להסלמה ביטחונית, וכי בניגוד לטענות ראש הממשלה, המידע שהצטבר בשב"כ הועבר לגורמים הרלוונטיים גם בליל 7 באוקטובר.

בר טוען שהוא אינו מתנער מאחריותו כראש השירות למחדל המודיעיני, אך גם שנתניהו מנסה לייחס לו את האחריות לאירועים ולהסיט את הדיון מאחריותו של ראש הממשלה עצמו. לדבריו, הפרסומים של ראש הממשלה כוללים טענות שקריות הפוגעות בשמו ובשמו של השירות.

"כמי שעמד בראש השירות, אני נושא באחריות לכך ששב"כ כשל בחלקו במתן המודיעין הנדרש על מתקפת 7 באוקטובר ועיתויה", כתב בר. "בהתאם לכך, בהרכנת ראש מול המשפחות השכולות, התפטרתי מתפקידי". יש לציין כי בר הודיע שיעזוב את תפקידו אחרי שהממשלה פיטרה אותו, ובזמן שעמד צו ביניים של בג"ת נגד החלטתה - שלבסוף קבע שהייתה לא-חוקית.

"נלחמנו, סיכלנו בכירי חמאס בעזה ובלבנון והשבנו חטופים במבצעי שב"כ נועזים ובמו"מ נחוש, והמתנתי בשקט שלוש שנים לכינונה של ועדת חקירה, שסוף-סוף תחשוף את עשיית שב"כ, לצד הכשלים, וזאת למול עלילת דם מתמשכת", הוסיף כעת בר. "נוכח ההתפרצות שלוחת הרסן של ראש ממשלה, החלטתי שלא לשתוק ולהראות לציבור את המניעים שמאחורי התנהגות פסולה כל כך".

אחד הצירים המרכזיים בכתב התביעה נוגע להתרעות שהעביר בר לנתניהו בחודשים שקדמו למתקפה. לפי התביעה, בר הזהיר מפני אפשרות של הסלמה רב-זירתית, ובפרט מפני התפתחויות ברצועת עזה ובתקופת חגי תשרי.

במסמכים מתוארות בפירוט התרעות שהועברו לראש הממשלה, בין היתר סביב הרמדאן וחגי האביב ב-2023, וכן בחודשים יולי עד ספטמבר באותה שנה. בר טוען כי התריע מפני שחיקה בהרתעה הישראלית וכי התנגד להערכות שלפיהן חמאס מורתע. לדבריו, הוא הציג גם אפשרויות פעולה נגד בכירי ארגון הטרור, אך התוכניות לא אושרו לביצוע. לדבריו, אלו זכו לביטול או להתעלמות מצד נתניהו.

לפי התביעה, החל מסוף חודש יולי ועד חגי תשרי, הזהיר בר מכרסום בהרתעה והתנגד להערכות שחמאס מורתע. בר למעשה אמר את ההפך: הוא הזהיר שיחיא סינוואר הפך להיות משיחי ודרש תקיפה וסל שלם של המלצות.

בין היתר, לפי כתב התביעה, בר המליץ על צעדים שנועדו לצמצם את הסיכון להסלמה, ובהם הגבלות על כניסת פועלים מעזה, סיכולים בחתימה נמוכה, סיכול מכווני טרור ביהודה ושומרון ובכירים. לטענתו, ההמלצות לא קודמו או שלא הבשילו לצעדים מעשיים.

התביעה מתייחסת גם למדיניות הישראלית ברצועת עזה לאורך השנים. בר טוען כי נתניהו הוביל מדיניות של "שקט בכל מחיר", שכללה הנחיות מפורשות לשמר שקט, העדפת הימנעות מעימותים והותרת חמאס כגורם השלטוני ברצועה. עוד נטען כי נתניהו תמך בהעברת כספים מקטאר לעזה, אף שבשב"כ התריעו כי חלק מהכספים משמשים להתעצמות הצבאית של חמאס.

לפי התביעה, בר הציג לנתניהו מידע מודיעיני שלפיו כספים שנועדו לכאורה לצרכים אזרחיים סייעו גם למימון פעילות צבאית, לרבות חפירת מנהרות ורכישת אמצעי לחימה. בר טוען כי עמדתו הייתה שיש לפעול נגד בכירי חמאס, וכי בשב"כ גובשה תוכנית לסיכולם, אך היא לא אושרה.

בכתב התביעה נטען כי ראש הממשלה הבהיר לבר כי קביעת המדיניות והאסטרטגיה אינה בסמכותו של ראש השב"כ. לטענת בר, השירות פעל בהתאם למדיניות הממשלה, אף שלדבריו התריע מפני הסיכונים שבה.

סוגיה מרכזית נוספת בתביעה היא העברת המידע לראש הממשלה בלילה שקדם למתקפת הפתע. בר דוחה את הטענה שלפיה שב"כ הסתיר מנתניהו מידע על סכנה ממשית, וטוען כי כבר בשעה 03:03 הופצה התרעה לכלל גופי הביטחון.

לפי כתב התביעה, ההתרעה הצביעה על סימנים לפעילות התקפית לאורך הגבול, אך לא היה ברור מה מהותה. המסר הועבר, בין היתר, למערכות של צה"ל, המשטרה והמטה לביטחון לאומי. עוד צוין כי בר הנחה להעביר עדכון למזכירו הצבאי של ראש הממשלה דאז אבי גיל, בהתאם לנוהל התקשורת שהיה נהוג בלשכת נתניהו - עוד לפני שנפתחה המתקפה. לפי התביעה, ההחלטה מתועדת במערכות הממוחשבות של חמ"ל שב"כ.

בר טוען כי בניגוד לתקופות כהונתם של ראשי הממשלה נפתלי בנט ויאיר לפיד, שבהן היה יכול ליצור עמם קשר ישיר, נתניהו לא מסר לו את מספר הטלפון הנייד שלו, והקשר עמו נעשה באמצעות המזכיר הצבאי וראש הסגל צחי ברוורמן. בתביעה נטען כי נתניהו לא חזר לבר ולא התערב גם לאחר שהחלה המתקפה.

עוד צוין בתביעה כי נתניהו, שכיהן במשך כמעט שני עשורים כראש הממשלה, הממונה על כלל הגופים הביטחוניים - שב"כ, צה"ל והמשטרה - יודע ששב"כ אינו אמון על ניהול כוחות צבאיים בשטח, ואינו אמון על פיקוח או אישור של מסיבות אזרחיות ועל הפעלת כיתות כוננות. לפיכך, נטען בתביעה, הטחת ההאשמות החוזרות מצד נתניהו היא "דיבה זדונית ושקרית לחלוטין שנועדה להסתיר את האמת מהציבור".

כתב התביעה מתייחס גם לטענות הנוגעות לשיגור צוות "טקילה" בליל המתקפה. לפי גרסת בר, שב"כ משגר צוותים כאלה פעמים רבות בשנה, וההחלטה על השיגור אינה מחייבת את אישור ראש השירות. לטענתו, עצם שיגור הצוות אינו מעיד בהכרח על ידיעה מוקדמת בדבר מתקפה רחבת היקף.

בר דוחה גם את הטענה שלפיה שוחח עם הרמטכ"ל ועם ראש אמ"ן בלילה שלפני המתקפה. לפי התביעה, השיחה הראשונה שלו עם הרמטכ"ל התקיימה בשעה 06:29, לאחר תחילת ירי הרקטות, ובמהלכה הביע חשש כי הירי נועד להסיח את הדעת מחדירות לשטח ישראל.

בנוגע לטענות כי לא העיר את שר הביטחון דאז יואב גלנט ואת חיילי צה"ל, נטען בתביעה כי נתניהו עצמו אסר על בר לדבר עם גלנט. עוד צוין כי בכירים בצבא, בהם אלוף פיקוד הדרום וראש אגף המבצעים, שבו מחופשותיהם בעקבות ההתפתחויות.

בר טוען כי נתניהו מנסה לייחס לו אחריות גם לתחומים שאינם בסמכות שב"כ, ובהם ניהול הכוחות הצבאיים בשטח, אישור אירועים אזרחיים והפעלת כיתות כוננות.

לפי כתב התביעה, העימות בין השניים החריף לאחר שבר הגיש תצהיר לבג"ץ ובו התייחס, בין היתר, לסיכונים הביטחוניים הנובעים מהעסקת יועצים בלשכת ראש הממשלה, על רקע קשריהם לכאורה עם קטאר, וכן לטענות בדבר ניסיונות להשתמש בשב"כ לצורך טיפול במחאות פוליטיות.

בר טוען כי החליט להגיש כעת את התביעה גם על רקע היעדר הקמת ועדת חקירה ממלכתית לטבח 7 באוקטובר. "אך נוכח מסע ההכפשה האישי נגדי, הפוגע בשב"כ, בלוחמיו ובזכר חלליו, היעדר כל מהלך לקידום ועדת חקירה ממלכתית, דיווחים על ניסיונות לכאורה לזיוף פרוטוקולים, לצד ניסיונות לקבע נרטיבים שקריים הכוללים הסתה נגד ראשי מערכת הביטחון, לא ניתן עוד לאפשר לרצף השקרים של ראש הממשלה להמשיך ולחלחל בציבור", צוין.

בר רואה בניסיון לשיטתו להסתרת האמת, שכתוב ההיסטוריה והפצה שיטתית של תאוריות קונספירציה לא רק נורמה מנהיגותית פסולה אלא סכנה ממשית לקיומה של מדינת ישראל.

במסגרת ההליך מתכוון בר לדרוש חשיפה של מסמכים הנוגעים להתרעות שהועברו ולדיונים שהתקיימו לפני המתקפה. עורכי דינו מעריכים כי נתניהו עשוי לטעון לחסינות, אך מתכוונים להתמודד עם טענה כזו בהליך המשפטי. לדבריהם, יידרש איזון בין חשיפת החומר לבין מניעת פגיעה בביטחון המדינה.

"בעידן של מנהיגות מפלגת המתבססת על שקר, רק מהלך נחוש יחזיר את האמת לשיח", כתב בר. הוא קרא לנתניהו שלא להסתתר מאחורי טענת חסינות והוסיף: "בהיעדר ועדת חקירה ממלכתית - האמת תתברר בבית המשפט. מעט מן האור יסלק הרבה מן החושך".

בכתב התביעה מציג בר ציר זמן מפורט של פגישות, הערכות מצב ומסמכים שהועברו לנתניהו מנובמבר 2022 ועד ימים ספורים לפני 7 באוקטובר. לפי גרסתו, לאורך חודשים התריע שוב ושוב מפני שחיקת ההרתעה, התחזקות חמאס והאפשרות להתפתחות עימות רב-זירתי, והמליץ על צעדים התקפיים, בהם סיכולים ממוקדים ופגיעה בתשתיות הארגון.

בר טוען כי חלק מההמלצות לא זכו להתייחסות, אחרות לא קודמו, ובכמה מקרים הנחה נתניהו להימנע מהסלמה ולשמור על שקט בתקופת החגים. זו השתלשלות האירועים, כפי שהיא מתוארת בכתב התביעה:

7 בנובמבר 2022: פגישת עבודה ראשונה בין רונן בר לבנימין נתניהו ערב כניסת נתניהו לתפקיד.

• התרעת רונן בר: סינוואר גילה את הכוונת הטרור מעזה לאיו"ש, ולא משלם עליה מחיר.

• המלצה: עדכון על המלצתו לסיכול ממוקד של יחיא סינוואר לאחר רמדאן 2022. יש לחזק את ההרתעה.

• תגובת חבר הכנסת נתניהו: אין תגובה.

8 בינואר 2023: פגישת עבודה שוטפת.

• התרעת רונן בר: סינוואר מעוניין במערכה רב-זירתית; היעדר תגובה על הכוונת פיגועים מעזה לאיו"ש מכרסמת בהרתעה.

• המלצה: פרסום צפוי של חשיפת תשתית חמאס באיו"ש שהוכוונה מעזה, מחייב תגובה בעזה, לפחות בפגיעה בכניסת פועלים.

17  בינואר 2023: ביקור רה"מ בשב"כ.

• רה"מ: בעזה - ייצור משוואה מול חמאס בדרכים לא אגרסיביות.

13 בפברואר 2023: ראש השב"כ בר משגר לרה״מ מכתב אישי חריג.

• התרעה: במכתב האישי מזהיר בר מ"סופה מושלמת" - שילוב בין השסע הפנימי בישראל לחוסר היציבות בזירה הפלסטינית מספקת שעת כושר לאויב.

• תגובת רה"מ: על ראש השב"כ למצות את כלל האמצעים העומדים לרשותו כדי להבטיח את ביטחון נבחרי הציבור, סמלי השלטון ובראשם רה"מ ובני משפחתו.

7  במרץ 2023: פגישת עבודה.

• התרעת רונן בר: חמאס שואב עידוד מהמצב הפנימי בישראל. ישנם מוקדי הידרדרות המקרבים מערכה.

22 במרץ 2023: פגישת עבודה.

• התרעת רונן בר: זינוק של פי 3 בהתרעות פיגועים. חמאס הפך למעשה לזרוע צבאית של איראן.

• המלצה: לפגוע בבכיר עזתי.

• תגובת רה"מ: לא זכה להתייחסות או דיון.

3 באפריל 2023: נייר שנשלח לרה"מ.

• התרעת רונן בר: ניתוח האיומים בראייה רב זירתית.

• המלצה: ללוות את מאמץ ההגנה במהלך תקיף וממוקד שיעצור את הסחף כל עוד הוא קטן. מהלך כזה צריך לכלול אקט אלים נקודתי בתגובה לפיגועים.

13 באפריל: נייר הערכת מצב.

• הערכת רונן בר: המשך מגמת עלייה בהפעלות הטרור באיו"ש והבין אזורי.

• המלצה: יש לקדם מהלך התקפי מעצב – פגיעה בחמאס ובצירי הכוונת הטרור.

• תגובה: ללא תגובה.

19 באפריל: נייר הערכת מצב.

• הערכת רונן בר: לקראת תום הרמדאן תובנת היריבים כי הושגה התקדמות ונוצר תאבון להתלכדות זירות.

• המלצה: מתגבר הצורך במהלך משנה מגמה לאחר חודש הרמדאן כחלק מהחזרת ההרתעה. נדרש להכין את הקרקע דרך מהלכים אזרחיים-כלכליים. מכווני הטרור חיים בתחושת חסינות ברצועה יש צורך לקדם מערכה לפגוע בהם.

• תגובה: ללא תגובה.

21 במאי 2023: פ"ע לאחר מבצע "מגן וחץ".

• התרעת רונן בר: הצגת מודיעין שלפיו סינוואר עובר תהליך משיחי.

• המלצה: הרחבת הסיכולים לכלל הזירות. המלצה להפוך את "בוטיק הסיכול למפעל".

• תגובת רה"מ: חושש מאיזון משוואת הסיכולים על ידי קידום פעולות דומות של האויבים נגדו אישית.

24 במאי 2023: מסמך סיכום בתום מבצע "מגן וחץ"

• סיכום רונן בר: התכלית הושגה בצורה מוגבלת. היריב מפרש רתיעה של ישראל ממערכה מול חמאס.

• המלצה: יש להחזיר את חמאס למשבצת הראשונה.

• תגובת רה"מ: ללא תגובה.

6 ביולי 2023: מסמך תכנון אסטרטגי שנתי.

• מסמך שב"כ: הצגת תמונת איום מפורטת על התעצמות חמאס והמלצה אופרטיבית לסבבים יזומים ולחידוש הסיכולים.

• תגובת רה"מ: החזרת המסמך כשהוא חרוט בכתב ידו תחת פרק מיקוד אסטרטגיית ביטחון לאומי: "זו לא דירקטיבה של ר' שב"כ. בדמוקרטיהשב"כ לא אחראי לעיצוב אסטרטגיה לאומית למדינת ישראל".

9 ביולי 2023: קבינט.

• רונן בר: "שומר חומות" כנקודת שינוי של מעבר לרב זירתיות.

12 ביולי 2023: הערכת מצב.

• התרעה: רצף נטילות האחריות והפעולות של מנהיגי חמאס מעידים על חולשת ההרתעה של ישראל.

• המלצה: הפיגועים באיוש מחייבים שינוי במדיניות הישראלית - צמצום פועלים פגיעה במכווני חמאס.

• תגובת רה"מ: אין תגובה.

23 ביולי 2023: שיחה ישירה בקו האדום.

• התרעת רונן בר: "אני מעביר לך התרעה אסטרטגית למלחמה" אויבי ישראל מזהים את הקרע הפנימי כהזדמנות. עוד הדגיש כי "לא נדע לתת יום ושעה".

• המלצה: נדרשת מכת מנע לשיקום ההרתעה.

• תגובת רה"מ: התעלמות.

26 ביולי 2023: הערכת מצב.

• התרעה: גידול בגרעון האסטרטגי של ישראל. ביטחון עצמי גובר של חמאס ברצועה בהפעלת כוחו.

• המלצה: צמצום פועלים וסיכול מכווני חמאס.

• תגובת רה"מ: ללא תגובה.

2 באוגוסט 2023: הערכת מצב רב זירתית.

• התרעת רונן בר: קיים חיבור בין תשתיות חמאס לתשתיות איראניות לצורך קידום פיגועים. מורכבות האירועים עלולה להוביל למערכה ברצועת עזה.

• המלצה: ביצוע סיכולים שוטפים, מאמצים למוכנות למערכה ברצועת עזה.

• תגובת רה"מ: לא התקבלה.

20 באוגוסט 2023: נייר הערכת מצב.

• התרעת רונן בר: ישראל נכנסת לתקופה מסוכנת לקראת חגי תשרי עקב השילוב בין השפעות השסע החברתי וגידול הגירעון ההרתעתי. המסר המכרזי - מדינת ישראל תחת מתקפת טרור משולבת מרצ"ע איראן ולבנון, אשר תדרוש מהלכים התקפיים.

• תגובה: לא התקבלה.

21 באוגוסט 2023: פ"ע.

• התרעת רונן בר: החמרה דרמטית בהכוונת הפיגועים מרצועת עזה.

• המלצה: פעילות התקפית בעזה לסיכול.

• תגובת רה"מ : סבור כי נדרש טיפול במפקדה ברצועת עזה - ללא קידום.

22 באוגוסט 2023: דיון קבינט.

• התרעת רונן בר: חמאס אינו מורתע ונמצא במתקפת טרור עצימה מאז מבצע "שומר חומות", בין היתר על רקע השסע בחברה הישראלית.

• המלצה: נדרש מהלך משנה מציאות, פעילות התקפית בעזה ומוכנות לסיכולים ולמערכה לצד מימוש דחוף של המענה בגבול.

 3 בספטמבר 2023: נייר לרה"מ.  

• התרעת רונן בר: חמאס מנצל את מדיניות השקט להתעצמות ללא מחיר. מציין שקיים רצון של חמאס לקדם פעילות רב זירתית כפועל יוצא של חגי תשרי.

• המלצה: סיכול גורם הכוונה מהרצועה אינו רק החלופה הכדאית (גם על פני סנקציות כלכליות) אלא הכרחית.

• תגובת רה"מ : ללא תגובה.

12 בספטמבר 2023: קבינט בנוכחות רה"מ.

• התרעת רונן בר: מצב ביטחוני חריג מחייב שינוי מציאות ובנוסף כי לא ניתן להסתמך רק על סיכול פיגועי טרור. מציין ש"מעצמה עושה ואינה מדברת".

• תגובת רה"מ: הנחיה חד-משמעית -לשאוף לתקופת חגים שקטה ככל הניתן והעברת הדיון למחאות נגד אישי ציבור.

14-17 בספטמבר 2023: מספר דיונים והערכות מצב עם מערכת הביטחון והדרג המדיני.

• התרעת רונן בר: עדכון מיידי על מסר חריג מהאויב. המסר מצביע על היעדר הרתעה מספקת. המסקנה וקטור עימות שאינו ניתן לבלימה.

• המלצה: יש לפעול לחיזוק מיידי בהרתעה הישראלית. המסר מחייב הגברת הזהירות והדריכות במרחב הגדר.

• תגובת רה"מ: ללא תגובה.

21 בספטמבר 2023: הערכת מחקר של שב"כ מוגש לרה"מ

• המלצה: "כיבוי בפיצוץ", כלומר תקיפה מקדימה (הומלץ לבצעה לאחר החגים עקב הנחיית רה"מ לשמור על תקופת חגים שקטה.

27  ספטמבר 2023: דיון ביטחוני.

תגובת רה"מ להמלצות מ-21 בספטמבר: הבהיר בדיון ביטחוני כי לא מעוניין בהסלמה מול עזה, ודרש להשתמש בכוח באופן מושכל.

1 באוקטובר 2023

• התרעת רונן בר: מצביע על שיא בהכוונות הטרור וממליץ על תוכנית לסיכול בכירים ומכווני טרור. סבור כי ייתכן ונתדרדר לסבב לחימה לפני תום תקופת החגים וממליץ להיערך לכך.

• תגובת רה"מ: מאשר לקדם את הסיכולים שהומלצו - אך ללא קידום וללא זימון דיון.