המאחז הלא חוקי ליד מג'דל כרום עלול לסחוף את כל ערביי ישראל

לגבי חיזוק הנוכחות היהודית בגליל – מודל החוות החקלאיות באיו"ש אינו הדרך. אוכלוסייה יהודית תגיע לגליל באמצעות תכניות ממשלתיות שיתנו עדיפות ותמריצים למי שיבחר להתיישב בגליל ובאמצעות פיתוח והעצמת היישובים היהודיים שלא על חשבון היישובים הערביים

עמית אבירם|

תגיות

לפני מספר ימים הושגה הפוגה זמנית בפרשת המאחז הבלתי חוקי שהוקם על השטחים הפתוחים הסמוכים למג'ד אל כרום עם פינוי המבנים והצעירים שהיו במקום ע"י הרשויות. עם זאת ספק אם הפרשה הגיעה לסיומה נוכח טענת בעל היתר הרעייה מקק"ל כי יתאפשר לו להעביר את עדר הצאן לשטח המחלוקת לאחר חג סוכות.

האירועים שקדמו להחלטת הרשויות לפינוי השטח המחישו את פוטנציאל הנפיצות הטמון בפרשה נוכח ההבנה בקרב רבים בחברה הערבית ובחברה היהודית בגליל כי מדובר ב"סנונית ראשונה" או "בלון ניסוי" במסגרת חזונם של גורמים פוליטיים ואחרים במדינה "לייבא" את מודל החוות החקלאיות באיו"ש במסגרת חזון "ייהוד" הגליל. המאבק לסיכול ניסיון ההיאחזות בשטחים הסמוכים למג'דל כרום נתפס, איפוא, ע"י החברה הערבית כבעל חשיבות מכרעת להפלת הרעיון ליבוא מודל החוות מאיו"ש באמצעות העברת מסר ברור של נחישות למנוע זאת.

כמובן שהפרשה הנוכחית לא מגיעה בחלל ריק – בשנים האחרונות ניכרת מגמה ברורה של החמרה ומתיחות גוברת ביחסי החברה הערבית עם המדינה ועם החברה היהודית בכלל. ברקע לכך שילוב של מספר גורמים. ביניהם:

השלכות טבח 7 באוקטובר והמלחמה שלאחר מכן שהעצימו את המתח והרגישות הגבוהים הקיימים ממילא בין האוכלוסייה היהודית לערביי ישראל.

מה שנתפס בחברה הערבית כמדיניות ממשלתית מכוונת ומפלה שנועדה לפגוע בטיפול בבעיות החברה הערבית באמצעות הסטה ומניעה של תקציבים המיועדים לחברה הערבית במסגרת תכניות החומש ובכלל.

ההחמרה חסרת התקדים בתופעות הפשיעה, האלימות ומעשי הרצח בחברה הערבית תוך התערערות הביטחון האישי של התושבים ביישובים רבים שנתפסים גם הם כביטוי לאזלת ידן של רשויות אכיפת החוק ולרוח המנשבת מקרב גורמים פוליטיים.

כאשר השטח כבר רווי "אדי דלק" ומתח, הצבת סוגיית הקרקעות בשם חזון "ייהוד הגליל" ומודל החוות החקלאיות באיו"ש, על סדר היום ביחסי החברה הערבית עם המדינה טומן בחובו נפיצות גבוהה

מאז ומתמיד סוגיית הקרקעות הייתה נושא רגיש ובעל פוטנציאל גיוס גבוה בקרב ערביי ישראל ("יום האדמה" ב- 30 מרס 1976, אירועים נוספים) ולכך יש להוסיף את הבחירות הקרבות המהוות קטליזטור להגברת התהודה והפעולה מצד גורמים קיצוניים בשני הצדדים.

בנסיבות אלה, כאשר השטח כבר רווי "אדי דלק" ומתח, הצבת סוגיית הקרקעות בשם חזון "ייהוד הגליל" ומודל החוות החקלאיות באיו"ש, על סדר היום ביחסי החברה הערבית עם המדינה טומן בחובו נפיצות גבוהה. חידוש הפעולות בשטח ובעיקר הבאת העדר למקום לאחר חג הסוכות עלול להוביל לחידוש החיכוך בשטח לו עלולות להיות השלכות רחבות יותר.

לאחר אירועי "שומר החומות" במאי 2021 מערכת הביטחון הבינה את הסיכון הגדול הטמון בהתפתחות עימות אלים רחב עם ערביי ישראל. על הרשויות לפעול בשום שכל וברגישות המתאימה על מנת למנוע התפתחות טריגרים להתפרצות נוספת מסוג זה העלולה להיות אלימה ומסוכנת יותר לנוכח אובדן השליטה על שוק האמל"ח הבלתי חוקי בשנים האחרונות. מדינת ישראל אינה זקוקה לחזית נוספת, פנימית, על שלל אתגרי הביטחון הלאומי מולם היא ניצבת בימים אלה בזירות השונות.

ולגבי חיזוק הנוכחות היהודית בגליל – מודל החוות החקלאיות באיו"ש אינו הדרך. אוכלוסייה יהודית תגיע לגליל באמצעות תכניות ממשלתיות שיתנו עדיפות ותמריצים למי שיבחר להתיישב בגליל ובאמצעות פיתוח והעצמת היישובים היהודיים שלא על חשבון היישובים הערביים; ובהשתלטות בלתי חוקית על קרקעות יש לטפל באמצעות רשויות אכיפת החוק.

אל"מ (מיל.) עמית אבירם, לשעבר סגן ראש המטה לביטחון לאומי למדיניות פנים ולוט"ר