PunchOndo orders removal of abandoned heavy vehicles, equipment on roadsCNN TürkFransa'da grev dalgası: Ülke genelinde sokaklara döküldülerDaily MaverickROVING REPORTERS: Inside the Gauteng caves where rocks reveal the mysteries of Homo nalediThe Jerusalem PostIran receives US feedback on seven-day trust-building plan, main issue is sequencingInquirerHouse prosecution to present Duterte’s bank records within the weekCapital FMIsrael-bound flight diverted after fight between pilotsObservador DesportoPortugal regista 2.º maior número de expulsões na UEABC NewsLast US troops expected to leave Iraq on Wednesday following 12-year ISIS fightColliderThe 10 Best Slice-of-Life Books, RankedThe GuardianIsrael-bound passenger plane makes emergency landing in Saudi Arabia after reported fight between pilotsNotJustOkFor Me Lyrics by FidoStraits Times SportForever our champion: Gym pays tribute to S’porean muay thai fighter who died after bout
The Daily Newsstand · Free, Always
Wednesday, September 30, 2026

ורק הליצן ממשיך להופיע

Translate

 משוכנע שתפקידו חיוני כל כך שאין לו תחליף, ושדווקא משום שהכול מתערער - עליו להמשיך לעמוד במרכז הבמה. זהו אולי אחד המפתחות להבנת הדימוי הפוליטי שנתניהו מציג שוב ושוב: לא רק מנהיג המבקש תמיכה, אלא מנהיג הקושר בין הישרדותה של המדינה לבין המשך הנהגתו

|עודכן:

רוב הישראלים מכירים את שיר הילדים הישן על הליצן, אותו ליצן שממשיך להצחיק, להופיע ולשעשע גם כאשר עולמו סביבו מתמוטט. לקראת הבחירות הקרובות, קשה שלא לקרוא את מילות השיר מחדש ולראות בהן מטפורה מצמררת למציאות הישראלית ולדמותו של בנימין נתניהו בתוכה.

בשיר, הליצן אינו מפסיק למלא את תפקידו גם כאשר אביו, המופיע בקרקס, נופל מן החבל ונהרג. האסון התרחש, אבל ההצגה נמשכת. הליצן ממשיך לצחוק.

במטפורה הזאת, האב אינו אדם אחד. הוא הציבור הישראלי כולו: הקהילה, החברה, המדינה - כל מה שנפגע, נשחק או אבד. נפילתו יכולה לייצג את תחושת הקריסה שחווים ישראלים רבים: אובדן הביטחון, הפגיעה באמון, הקרע הפנימי, הבידוד הבינלאומי והערעור של דברים שפעם נתפסו כמובנים מאליהם. ומה עושה הליצן? הוא ממשיך בתפקידו.

לא בהכרח משום שאינו חש כאב, ולא בהכרח משום שאינו רואה את האסון. ייתכן שההפך הוא הנכון: הוא משוכנע שתפקידו חיוני כל כך שאין לו תחליף, ושדווקא משום שהכול מתערער - עליו להמשיך לעמוד במרכז הבמה. זהו אולי אחד המפתחות להבנת הדימוי הפוליטי שנתניהו מציג שוב ושוב: לא רק מנהיג המבקש תמיכה, אלא מנהיג הקושר בין הישרדותה של המדינה לבין המשך הנהגתו.

בנאומו בעצרת הכללית של האו”ם ב-24 בספטמבר 2026, כאשר דיבר על התקיפה נגד מתקני הגרעין באיראן, אמר נתניהו כי ההחלטה הייתה מבחינתו מן הקלות שקיבל כראש ממשלה, משום ש"אם לא היינו עושים זאת — כולנו היינו מתים".

זהו משפט יוצא דופן בעוצמתו. הוא אינו רק טיעון בעד החלטה ביטחונית מסוימת, הוא מציג את האלטרנטיבה למעשיו במונחים של חיים ומוות מוחלטים. ומכאן קצר המרחק בין האמירה "החלטתי נכון" לבין המסר הרחב יותר: בלעדיי, הסכנה קיומית.

וכאן הופכת דמות הליצן בשיר למעניינת במיוחד. הוא אינו מפסיק להופיע דווקא בשעת האסון. האסון עצמו הופך לסיבה שבגללה הוא חייב להישאר על הבמה.

אולי משום כך השיר הילדותי מקבל פתאום משמעות אחרת לגמרי: לא סיפור על אדם חסר רגשות, אלא על אדם שתפקידו ודימויו העצמי התמזגו עד שקשה להפריד ביניהם. כל עוד הקהל מפוחד, כל עוד החבלים נקרעים וכל עוד הקרקס רועד - הליצן משוכנע שעליו להמשיך להופיע.

פרופ’ שאול פרידלנדר הוא היסטוריון המתמחה בחקר השואה, חתן פרס ישראל

View the original on ynet →

KioskNews shows a cleaned-up reading view extracted from the publisher’s page — the original always lives on their site, not ours.