לשם הגענו: המצב המטריד של הברית עם אמריקה

ההודעה של טראמפ על הפסקת הסיוע לישראל היא התפתחות מדאיגה מאוד, שממחישה עד כמה מצבה של ישראל הידרדר. הנזק גם גבוה מהרבה מ-12 מיליארד שקל בשנה - מה שנמצא על הכף הוא מערכת היחסים ההדוקה עם הממסד הבטחוני-תעשייתי של ארה"ב. ועדיין, ישראלים רבים לא מבינים עד כמה רעילה נחשבת דמותו של נתניהו בעיני האמריקנים

תגיות

דבריו של הנשיא טראמפ לרשת פוקס ניוז הפכו מיד לכותרת מרכזית ביום הבחירות בארה"ב. הם צוטטו שוב ושוב, המחשה פורמלית לעובדה ידועה בפוליטיקה האמריקנית - הברית בין אמריקה לישראל הפכה לנושא פוליטי נפיץ. ולא לטובתה של ישראל.

בישראל מיהרו להסביר שממילא רה"מ נתניהו הציע להפסיק בהדרגתיות את הסיוע הבטחוני. ושההסכם הנוכחי פג ב-2028. אך ההצהרה של הנשיא האמריקני הייתה לא לגמרי ברורה; האם הוא כיוון באורח מיידי או אחרי 2028. נתניהו רצה דעיכה מבוקרת לעשר שנים עד 2038. זה לא נשמע ככה בדברי טראמפ.

זה לא באמת משנה. הנקודה המשמעותית איננה פרטי העברת הסיוע - אלא התזמון הפוליטי. הצורך של הנשיא, ללא ספק בן ברית עילאי של ישראל, לומר זאת בריאיון לרשת פוקס - ביום בחירות האמצע בארה"ב, כאשר בוחרים הולכים לקלפיות. הדברים נאמרו בהקשר לקמפיין של עבדול אל סייד, שהסקרים העריכו אתמול שינצח במישיגן ויהפוך לסנאטור מטעם המדינה; אל סייד הפך את ההתקפות על ישראל לחלק חשוב בקמפיין שלו. הוא גילה מה שממדאני גילה לפניו - יש משאב לא נגמר של טינה ושנאה לישראל, ואם הוא יתחבר אליו, הקמפיין יזנק. זהו הסטארט-אפ שישראל מציעה היום למועמדים במפה הפוליטית האמריקנית: אם יתקפו אותה יזכו לשדרוג מיידי של מעמדם, חשיפה תקשורתית, אהדה מהבייס משמאל או מימין.

בריאיון, הנשיא טראמפ בעצם נתן תשובה לקמפיין של אל סייד. הוא ניסה להרגיע את הבוחרים: אל תדאגו, תיכף לא נשלח כסף לישראלים.

לשם הגענו.

זו התפתחות מדאיגה מאוד, משום שהיא ממחישה עד כמה מצבה של ישראל הידרדר - עד כדי כך שביום הבחירות נאלץ טראמפ לפייס את מצביעיו שלו באמירה נגד הסיוע לישראל.

מי שעוד מאמין שהבעיה היא המפלגה הדמוקרטית, לא טרח להביט בסקרים האחרונים שבודקים את עמדות הצעירים האמריקנים

מי שעוד מאמין שהבעיה היא המפלגה הדמוקרטית, לא טרח להביט בסקרים האחרונים שבודקים את עמדות הצעירים האמריקנים. הצעירים הרפובליקנים חושבים דברים דומים מאוד לחבריהם הדמוקרטים, בהקשר של ישראל. הטיעונים המנסים לתרץ את הקריסה במעמד ישראל באמצעות האשמת "הפרוגרסיבים" ומגמות פנים-חברתיות אמריקניות אינם מסבירים מה שקורה בצד הימני של המפה. ולא, "טאקר קרלסון", כשם קוד ללאומנות פופוליסטית, איננו מהווה הסבר מספק יותר.

האמת היא ששלוש שנות מלחמה ברצועת עזה ותמונות בלתי פוסקות של אזרחים מתים, יחד עם התקדים של קידום מלחמה משותפת ובלתי מוצלחת נגד איראן, גרמו נזק עצום למדינת ישראל.

לנזק הזה תורמים כל יום שתי מפלגות: הציונות הדתית של בצלאל סמוטריץ', ועוצמה יהודית של איתמר בן גביר

לנזק הזה תורמים כל יום שתי מפלגות: הציונות הדתית של בצלאל סמוטריץ', ועוצמה יהודית של איתמר בן גביר. סמוטריץ' ואורית סטרוק יצרו מציאות חדשה באיו"ש; הם מתגאים בה בשעה שהיא הורסת את מעמדה של ישראל בעולם וחותרת תחת לגיטימיות כלשהי, ככל שיש כזו, להתנחלויות. בן גביר סירס את המשטרה והוביל לכך שלא תהיה שמירת חוק בגדה המערבית. השילוב הוא מתנה שלא מפסיקה לתת לכל יריביה ושונאיה של ישראל.

כל מיני חישובים מסבירים שהסיוע הבטחוני שווה לישראל 12 מיליארד שקל בשנה, והיא תוכל להתמודד עם המהלומה. זה ניתוח מכני ופשטני. הנקודה בסיוע הזה היא מערכת היחסים ההדוקה עם הממסד הבטחוני-תעשייתי של ארה"ב. רוב כספי הסיוע ניתנים לישראל כדי לרכוש תחמושת וציוד צבאי - באמריקה. אם הסיוע הזה מסתיים, מערכת היחסים בין הממסדים הבטחוניים תיפגע קשות, וישראל תהיה חשופה בהרבה לצעדים חריפים יותר- כגון סנקציות.

לישראל יש שני נכסים בטחוניים עליונים: צה"ל ובכלל זה הזרוע האסטרטגית, חיל האוויר, והברית עם ארה"ב. ללא הברית הזו, קיומה של ישראל בסימן שאלה. הברית קיימת, אך מתערערת במהירות בשל קריסת ישראל בדעת הקהל האמריקנית. באורח אירוני, הרבה ישראלים לא מבינים עד כמה רעילה נחשבת דמותו של בנימין נתניהו בעיני אמריקנים רבים; עבורם, הוא עוד "מר אמריקה". המציאות הפוכה ב-180 מעלות. "בבקשה, אני מתפלל השם", כתב לי חבר אמריקני ביום הבחירות בישראל. הוא ימני, במושגים אמריקנים וישראלים, ותרם הרבה מאוד למען בטחון ישראל. "אני חייב ממשלה וראש ממשלה אחר כדי שנוכל לעזור לכם", הוא אמר, "הדלתות פה נסגרות".

לישראל אין אסטרטגיה לשיקום מעמדה בארה"ב - או לפחות הפסקת הדימום. נתניהו ושותפו רון דרמר עושים כל מאמץ להפחית בעוצמת הסכנה

לישראל אין אסטרטגיה לשיקום מעמדה בארה"ב - או לפחות הפסקת הדימום. נתניהו ושותפו רון דרמר עושים כל מאמץ להפחית בעוצמת הסכנה, לדלל את משמעויותיה, לאמץ גישה סטואית.

ככל שהדברים יימשכו כך, ואצלנו ימשיכו לריב על הקמת ממשלה חדשה, המחיר שישלם הציבור הישראלי בהווה ובעתיד ימשיך להאמיר.