דרשה להרחיק את הגרוש מבנותיהם – והפסידה בביהמ"ש

אם טענה שבת אחת התלוננה על כאב "באזור החיתול" והשנייה ציירה ציור מדאיג. אבל חקירה שעברו לא תמכה בחשדות ושופטת הורתה לחדש את זמני השהות

עו"ד גילה עיני | פסקדין|

בית המשפט למשפחה בתל אביב דחה לאחרונה אישה גרושה ואם לשתי קטינות שביקשה להרחיק מהן את אביהן מחשש שהוא פוגע בהן. השופטת סגלית אופק קבעה שחקירת הילדות שמטה את הבסיס מתחת לחשדות, והורתה להשיב לאלתר את זמני השהות שלהן עם האב.

בני הזוג הם חסידים שנישאו ב-2014 ונפרדו בחלוף כעשור. בספטמבר אשתקד פנתה האם לראשונה בבקשה להרחיק את בעלה לשעבר מבנותיהם, שהובאו מתרומת זרע והפריה חוץ-גופית בשל היותו עקר. היא סיפרה שהוא "הולך לא צנוע בבית ומסתכל במחשב ומראה להן אני לא יודעת מה". לשיטתה הדבר מעלה חשש שמא הוא עלול לבצע בהן עבירות מין.

בקשה זו נמחקה, אולם ביולי האחרון הגישה האם בקשה חדשה לצו הרחקה, שבה העלתה חשדות נוספים. לטענתה, הבת הקטנה מתלוננת על כאבים באזור החיתול לאחר שובה מבית אביה, והגדולה מנסה להימלט משם ומתלוננת על אופן לבושו.

האם הוסיפה שבתקופת נישואיהם האב הסתובב בבית עם גופיה ותחתונים בעלי פתח, באופן שלטענתה הוביל לחשיפת גופו בפניה ובפני הבנות. לתמיכה בחשדותיה היא הציגה ציור שלטענתה ציירה הבת הגדולה. לדבריה, פסיכולוגית שהיא מכירה אמרה שהציור מדאיג והפנתה אותה למשטרה.

מנגד התעקש האב שמעולם לא פגע בבנותיו ועל מפגשיו עימן להימשך כסדרם. הוא טען שמדובר בניסיון חמור לניכור הורי, הכולל העברת מסרים שליליים לבנות מהאם, שלדבריו פועלת בכל דרך ובכל מחיר כדי שהן לא יכירו בו כאביהן. הוא הוסיף שהרחקתו מנוגדת לחלוטין לטובתן ועל כן יש לדחותה.

השופטת אופק הדגישה שהבקשה לא מבוססת על ידיעה אישית של האם, אלא נשענת על אמירות המיוחסות לבנותיה. ואולם חוקר ילדים שבחן את המקרה מצא כי לא קיים בסיס כלשהו לחשדות בדבר פגיעה מינית של האב בקטינות.

בפסק הדין צוינה השתהות האם בפנייתה לבית המשפט: גם לאחר חשיפתה להתנהגות בנותיה, וחרף חששה הרב מפגיעה מינית "בעקבות מה שאני עברתי ממנו", היא לא פעלה באופן מיידי, והגישה את בקשתה רק אחרי כשלושה שבועות שבמהלכם התקיימו זמני השהות בין האב לבנות כסדרם.

מאחר שחקירת הילדות לא אימתה את החשדות, והתיק נגנז מבלי שהאב אף זומן לחקירה, קבעה השופטת שהאם לא הרימה את נטל ההוכחה הרובץ לפתחה.

במסגרת תסקיר שהוגש לתיק בתחילת ספטמבר הומלץ על קיום זמני השהות כסדרם, בהינתן ממצאי חקירת הילדות. על יסוד זה נקבע שהמשך המצב שנוצר בעקבות הצו הוא "נזק ודאי לקטינות", שממילא מצויות בקונפליקט רגשי משמעותי.

השופטת פסקה שטובתן מחייבת להשיב לאלתר את זמני השהות עם האב למתכונתם הקודמת. היא ציינה לסיום כי "לא בלי התלבטות" אינה מחייבת את האם בהוצאות משפט עקב דחיית בקשתה, מתוך הנחה שפנייתה נעשתה בשל דאגתה הכנה, על מנת לברר את החשדות המקננים בתוכה.

• לקריאת ההחלטה המלאה – לחצו כאן • הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין • ב"כ המבקשת: עו"ד אסתר שלום • ב"כ המשיב: עו"ד אילן יניר (סיוע משפטי) • עו"ד גילה עיני עוסקת בדיני משפחה • הכותבת לא ייצגה בתיק • בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין • ynet הוא שותף באתר פסקדין