בג"ץ דוחף להסדר בקרקעות הכנסייה בי-ם: קק"ל וגארי ברנט יחזרו למו"מ

בהחלטה שניתנה בעקבות דיון בעתירת בעלי דירות בשכונות רחביה, טלביה וניות, הדגישו שופטי בג"ץ את החשיבות בחידוש המו"מ בין קק"ל לחברה שבשליטת איש העסקים גארי ברנט, שרכשה את הקרקעות לפני 3 שנים תמורת 750 מיליון שקל

התפתחות במאבק על קרקעות הכנסייה בירושלים: בית המשפט העליון קבע היום (חמישי) כי הקרן הקיימת לישראל (קק"ל) תגיש עד 3 בינואר 2027 עדכון על התקדמות המשא ומתן עם חברת קרקעות ירושלים 2022, שבשליטת איש העסקים היהודי-אמריקני גארי ברנט. בהחלטה שניתנה בעקבות דיון שנערך אתמול בעתירת בעלי דירות במרכז הבירה, ציינו השופטים כי שני הצדדים התחייבו לחדש את המגעים באופן מיידי ולפעול לקידומם במהירות.

ברנט, מייסד ונשיא חברת הנדל"ן האמריקנית אקסטל, רכש באמצעות החברה את הזכויות בקרקעות מקבוצת ניות קוממיות בעסקה של 750 מיליון שקל, שנחתמה ב-2023 והושלמה בתחילת 2024. מדובר בכ-520 דונם בשכונות רחביה, טלביה וניות, הכוללים כ-900 דירות, בתי מלון ומבני ציבור.

הקרקעות היו בבעלות הכנסייה היוונית-אורתודוקסית, שהחכירה אותן לקק"ל בשנות ה-50 לתקופה של 99 שנים. קק"ל החכירה אותן בחכירת משנה לדיירים, בעוד שזכויות הבעלות נמכרו בהמשך לגורמים פרטיים. הסכמי החכירה צפויים לפקוע בשנים 2051–2052, והמחלוקת על הארכתם מותירה את בעלי הדירות בחוסר ודאות.

העתירה הוגשה בידי למעלה מ-200 עותרים, הטוענים כי לקק"ל עומדת זכות להאריך את החכירה לצמיתות בתמורה סמלית, וכי הימנעותה ממימוש הזכות פוגעת בחוכרי המשנה. מנגד, החברה שבשליטת ברנט טוענת לזכויות כלכליות בקרקעות, ומבקשת להגיע להסדר עם קק"ל והדיירים.

בהחלטתם כתבו השופטים דפנה ברק-ארז, עופר גרוסקופף ויחיאל כשר כי "דומה שאין חולק על החשיבות הרבה הנודעת לקידום המשא ומתן" בין קק"ל לברנט. הם ציינו כי באי כוח הצדדים התחייבו לחזור למגעים "בטווח המיידי" ולעשות מאמץ לקידומם "במהירות ראויה ובשקידה". עם זאת, בית המשפט לא הכריע במחלוקת המשפטית ולא קבע את תנאי ההסדר.

בדיון שהתקיים אתמול טען עו"ד אילן סופר, המייצג את העותרים, כי הימנעות קק"ל ממימוש זכויותיה גורמת נזק מתמשך לבעלי הדירות. "גורלם של העותרים נגזר מזכויותיה של קק"ל ולכן בהימנעותה של קק"ל מלממש את זכותה יש נזקים אדירים שהולכים וגדלים עם השנים", אמר. לדבריו, חוסר הבהירות המשפטית מאפשר לגורמים פרטיים לסחור בזכויות בקרקעות, בעוד בעלי הדירות ממשיכים לשאת בתוצאות.

השופטים הבהירו לסופר כי גם הליך משפטי ממושך אינו מבטיח פתרון מהיר. במקביל, מתחו ביקורת על העיכוב במשא ומתן. עו"ד אלון גלרט, שייצג את קק"ל, הסביר כי מגעים קודמים לא הבשילו להסכמות. השופטת ברק-ארז הקשתה: "לא שאלנו למה זה לא נגמר כאן אלא למה לא מתנהל". השופט גרוסקופף ציין כי קק"ל לא התנהלה בצורה היעילה ביותר עד כה, והוסיף כי ייתכן שהגיע הזמן "לשנס מותניים".

ביקורת הופנתה גם לרשות מקרקעי ישראל. נציגת הרשות, עו"ד שרון הואש-איגר, הסבירה כי רמ"י אינה צד ישיר למשא ומתן. גרוסקופף שאל מדוע אין מעורבות משמעותית יותר של גורמי המדינה, וברק-ארז אמרה: "יש ציפייה שאתם לא תהיו אדישים למה שקורה שם".

עו"ד צבי אגמון, שייצג את חברת קרקעות ירושלים 2022, אמר כי החברה מוכנה לחדש את המשא ומתן מיידית. לדבריו, היא מציעה לדיירים הסדרים שיקנו להם חכירה לדורות או זכויות הדומות לבעלות, והזכיר מחיר של כ-2,000 שקל למ"ר. אגמון טען כי רבים מהעותרים כבר חתמו על מכתבי כוונות. מדובר בהצעה שהציג נציג החברה, ולא בהסדר שאושר בבית המשפט.

לשם השוואה, בשנת 2023 הציע ברנט לדיירים לרכוש זכויות בעלות בקרקע תמורת כ-5,000 שקל למ"ר, כפי שפורסם אז ב-ynet. עם זאת, לא ברור אם ההצעה הנוכחית מתייחסת לאותם תנאים ולהיקף זכויות זהה, ולכן אין להסיק בהכרח שמדובר בהפחתת מחיר.

עו"ד דורון שמואלי, יו"ר פורום חוכרי קרקעות ירושלים מקק"ל, סיפר כי הפורום ניהל משא ומתן ישיר עם אקסטל והגיע עמה להסדר. לדבריו, אין הצדקה להמשיך להמתין להכרעה במחלוקת בין קק"ל לבין החברה.

שמואלי מסר בעקבות ההחלטה: "מאות משפחות בטלביה וברחביה חיות היום בחוסר ודאות לגבי עתיד הבית שלהן". לדבריו, כל שנה ללא פתרון פוגעת בערך הדירות וביכולת למכור אותן, לקבל משכנתא או להורישן. הוא קרא לקק"ל לחדש את המגעים ללא דיחוי, בשיתוף עיריית ירושלים ורמ"י.

מאקסטל נמסר: "בית המשפט קיבל את עמדתנו לפיה אין הצדקה להמשיך ולהתעכב בשנים ארוכות של מחלוקת משפטית כאשר ניתן להגיע להסדר בהקדם. פתרון Win-Win לטובת הדיירים, שרבים מהם כבר הצטרפו, לטובת ירושלים וכל הצדדים".