אסון הנפל: הנערים החזיקו בפצצה יותר משעה, לא ניתנה הנחיית חשיפה לאמל"ח

במרכז הרפואי לגליל, שאליו פונו כמה מפצועי האסון שבו נהרג תלמיד שכבת ח' בישיבה התיכונית אורט מעלות, סיפרו על עוצמות אדירות של טיפול הרואי בזירה. אחד הנערים ביצע החייאה בחברו, אחר ביקש מאביו בשיחת וידאו הדרכה על חוסם עורקים. באיזו בעיה עלולים להיתקל בטיול באזור גבול לבנון, מי אחראי לזכות את השטח, ומהו הנוהל לקבלת אישור לטיולים? השאלות המטרידות - והתשובות

תלמידים משכבת ח' בישיבה התיכונית אורט מעלות שפונו למרכז הרפואי לגליל בנהריה לאחר פיצוץ הנפל בגבול הצפון במהלך טיול שנתי, סיפרו כי לאורך המסלול הם מצאו כמה פריטי אמל"ח ובהם "שני טילים". את חלקם הנערים אספו, ולדבריהם הם לא קיבלו שום תדרוך או הנחיה מה לעשות אם נתקלים בטיול בפריטי אמל"ח. פצצת המצרר שהתפוצצה וגרמה לאסון שבו נהרג חברם בן ה-14, הייתה במשך יותר משעה בידי הנערים שכלל לא היו מודעים לסכנה המוחשית.

התלמידים סיפרו כי הנפגעים גילו כוחות ועוצמות אדירות בשעה שטיפלו אחד בשני, הניחו חסם עורקים זה על זה, ואחד מהנערים אף ביצע החייאה בחברו. נער אחר התקשר אל אביו בשיחת וידאו, וביקש שינחה אותו איך לעשות לעצמו חוסם עורקים בשל הדימום הרב מפגיעת הרסיסים ברגל.

הם יצאו למסע בן שלושה ימים ב"שביל ישראל". המסע החל עם שחר מהישיבה התיכונית במעלות, הפיצוץ אירע בזמן שעצרו באזור מצפה פאר שבגליל העליון לארוחת בוקר. התלמידים סיפרו כי לא הבחינו כלל בשלט שנמצא לצד המתחם שבו שהו, עם ההתרעה מנפלים ואיסור כניסה למרחב. מלבד הנער שנהרג, עוד שלושה נפצעו קשה, 10 נפצעו בינוני ו-10 נוספים נפגעו באורח קל.

חברים ותושבי מעלות הביאו לבית החולים בנהריה אוכל וממתקים, וניסו לעודד את משפחות הנפגעים מוטרפות הדאגה שהמתינו מחוץ למחלקת טיפול נמרץ ילדים ולחדרי הניתוח. בין הנערים שנפגעו אחים תאומים, אחד מהם הובא לנהריה והשני לבית החולים זיו בצפת. הורים סיפרו על יותר משעתיים של חרדה שעברו עליהם בניסיונות להבין את מצבו של בניהם ולהיכן פונו. פצועים נוספים פונו לבית החולים רמב"ם בחיפה.

שישה פצועים מפיצוץ הנפל פונו למרכז הרפואי לגליל, ד"ר נדב סלייפר, מנהל כירורגית ילדים בבית החולים, הסביר ל-ynet על אופי הפציעות המורכבות שפגשו אנשי הצוות הרפואי: "הנערים נפגעו מפגיעות הדף ורסיסים. הם כולם כעת יציבים, יצאו מסכנה, והם יצטרכו לעבור איזשהו פרק של החלמה, כל אחד עם סוג פציעותיו שלו. אני מניח שהראשונים ישתחררו כבר מחר, והבאים ייקח עוד מספר ימים לפני שיוכלו להשתחרר לביתם".

לדבריו, אף על פי שפצצת המצרר נראית קטנה, בגודל של פחית משקה, היא מסוכנת ועוצמתית: "היא גורמת להדף ורסיסים. אנחנו מדברים על רסיסים מאוד קטנים שחודרים את כל השכבות, ויודעים להגיע גם לעומק, ולהיכנס ולפגוע באיברים חיוניים. מספיק רסיס מאוד קטן, אם הוא נכנס למקום הלא נכון, ויש לנו פציעה שהיא מאוד משמעותית. זה חלק מהפציעות שאנחנו ראינו. לא הרבה רסיסים, אבל כן רסיסים שפגעו קשה".

האם הטיול אושר? מדובר על טיול ב"שביל ישראל", ולכן כל אחד יכול להגיע לשם ולטייל. הטיול היה במסגרת חינוכית, כך שהאישורים לקיומו עברו בין המוסד החינוכי למשרד החינוך ומול פיקוד הצפון.

האם יש בעיה בהתקרבות לגבול לבנון? בוודאי. בהתקרבות לגבול הסיכון גדול יותר. האזורים האלה משמשים בין היתר לשטחי כינוס של כוחות לוחמים בצה"ל בזמן מלחמה ולפני שהם נכנסים לפעילות מעבר לגבול. בנוסף, מדובר באזור שמטווח על-ידי האויב בזמן מלחמה. מאחר שמדובר בשטח פתוח, ברוב המקרים הירי לשם לא מיורט. לפיכך, הסכנה להימצאות נפלים באזורים הקרובים לגבול גבוהה מאוד.

של מי האחריות לזכות את תא השטח? צה"ל, ובמקרה הספציפי פיקוד הצפון, אחראי על זיכוי של שטחים שאליהם מגיעים מטיילים. צה"ל הוא זה שנותן אישורים לשטחים שבהם ניתן לטייל. בשטחים שבהם אסור לטייל מוטל צו שטח צבאי סגור, או שמוצב שלט שמזהיר מפני הימצאות אפשרית של מוקשים. משרד הביטחון מבצע מעת לעת טיהור בשדות מוקשים ברחבי הארץ. לכן, יש להישמע להוראות ולשילוט באזורים אלה.

מה לעשות אם נתקלים בנפל בשטח? יש לחייג מיד למשטרה ולעדכן את כל הגורמים הרלוונטיים לא לגעת או להרים את הנפל ובטח לא לטייל איתו.

את מי מזעיקים? כוחות הביטחון - צה"ל, משטרה, כבאות. כל גוף ביטחוני שאפשר לחייג אליו במהירות.

מה הסכנה הספציפית בפצצת מצרר? פצצות מצרר הן חלק מטיל מתפצל שנורה לעבר ישראל, בעיקר מאיראן, במסגרת מבצע "שאגת הארי". מדובר על טיל שמתפוצץ כבר בשמיים לעשרות פצצות קטנות. כל אחת מהן נושאת כ-2.5 קילוגרמים חומר נפץ. הנזק שלהם הוא משמעותי. בזמן המלחמה סרקו כוחות רבים של צה"ל אחרי כל טיל מתפצל. האסון בגבול הצפון הוכיח שלא ניתן להגיע לכל נפלי הטילים. התקרבות לפצצה כזאת הופכת לקטלנית.

מהו נוהל קבלת אישור לטיולים? מורשה מטעם בית הספר מזין במערכת ממוחשבת לתיאום טיולים של חדר המצב של משרד החינוך בקשה לאישור יציאה לטיול. הבקשה חייבת לכלול את מועד הטיול, מקום, מסלול מפורט ושכבת גיל המשתתפים בטיול. לאחר בדיקת הפרטים, מקבל בית הספר הודעה ממוחשבת האם ניתן אישור או ניתן בכפוף למגבלות.

באישור מפרטים אנשי חדר המצב מספר של כמה מלווים חייבים להיות, האם המסלול מחייב חובש ומאבטח, והנחיות נוספות בהתאם למצב ולתנאי השטח ואזור הטיול. לפי ההנחיות, האישור חייב להיות בתיק טיול הצמוד לאחראי הטיול.

איך מתקבלת החלטה בחדר המצב האם לאשר טיול? חדר המצב מתואם עם כל הגורמים הביטחוניים וחזאי מזג האוויר למקרה של שיטפונות, ובהתאם לכך מתקבלת החלטה.

איך אוכפים את ביצוע הנהלים על-ידי בתי הספר? משרד החינוך מפעיל בקרי טיולים שמקיימים בדיקות פתע באתרים השונים ובודקים האם יש אישור לטיול והאם מתבצע בהתאם להנחיות. אם הבקר מגלה שיש סטייה מהמסלול או חריגה מהנהלים, הטיול מופסק מיד והתלמידים חוזרים לבית הספר. בהמשך מתקיים תחקיר וננקטות סנקציות.

בית הספר אמור לבדוק האם המסלול תקין ואזור הטיול מזוכה ובטוח? לא מצופה מבית הספר לדעת ולבדוק לאחר שהוא קיבל את אישור חדר המצב.