The Jerusalem PostOdds rise of Trump-Kim meeting on APEC sidelines, analysts sayInquirer6 hurt after truck crashes into warehouse in Benguet townPunchObasa celebrates son’s LG chairman of the year awardDaily MaverickSomaliland briefly detains Americans accused of threatening national securityInquirer EntertainmentBINI, SB19 celebrate historic Grammy nominationsESPN CricinfoMS Dhoni ends IPL career, joins CSK as mentorZDF heuteAktuelle Pressemitteilungen des ZDFObservador DesportoPrisão preventiva para jovem suspeita de matar senhorio20 Minuten«Dauert noch»: Lena Meyer-Landrut meldet sich nach FunkstilleKhaosod EnglishThailand plans 100,000-seat stadium in Chonburi sports complexAntara NewsIndonesia aims to boost community businesses through social forestryPremium TimesPlateau records 5,457 suspected diabetes cases in nine months
The Daily Newsstand · Free, Always
Tuesday, November 17, 2026

חרם חרם, אבל כשהאירים רוצים להגן על בכירים, הם רוכשים טכנולוגיה ישראלית

Translate

ממשלת אירלנד הודיעה כבר ב-2024 כי תפסיק לרכוש ציוד ביטחוני מישראל, אבל המשטרה המקומית שלה הייתה צריכה להגן על מנהיגי אירופה מפני רחפנים - ובחרה בחברה ישראלית

מקור: Sentrycs

אין ספק שבשנים האחרונות אירלנד היא אחת המדינות שמובילות את הקו התקיף ביותר נגד ישראל, עם שורת צעדים מדיניים וכלכליים, בהם גם החלטה להפסיק לרכוש ציוד ביטחוני מתוצרת ישראל. אבל מתברר שכשצריך להגן על מנהיגים ומדינאים, גם החרם הזה יכול להפוך ל… מעט יותר גמיש.

למרות החרם, קונים כחול-לבן

דיווח חדש חושף כי המשטרה האירית רכשה מערכות ישראליות מתקדמות להתמודדות עם רחפנים, למרות החרם שקבעה הממשלה האירית על רכישות מסוג זה. על פי תחקיר שפורסם באתר החדשות האירי The Journal, המשטרה הלאומית של אירלנד רכשה מוקדם יותר השנה מערכות נגד רחפנים מתוצרת חברת Sentrycs הישראלית. המערכות נרכשו כחלק מההיערכות לאבטחת אירועים רשמיים במהלך כהונתה של אירלנד כנשיאה התורנית של מועצת האיחוד האירופי, שהחלה ביולי 2026.

המערכות הוצבו על גגות של מבנים סמוכים לאתרים שבהם מתקיימים האירועים, והן משמשות את היחידות המיוחדות של המשטרה האירית כדי להתמודד עם רחפנים לא מורשים שעלולים להיכנס למרחב האווירי המאובטח. על פי הדיווח, המשטרה האירית לא ביצעה את הרכישה ישירות מהחברה הישראלית, אלא באמצעות ספק אמריקאי. עם זאת, מקורות המעורים בעסקה הבהירו כי המערכות עצמן תוכננו ויוצרו במלואן בישראל. אחד המקורות תיאר את המערכת כ"טובה ביותר שניתן לקנות", וטען כי קשה מאוד להשיג פיתוחים מהסוג הזה ללא מעורבות ישראלית. מקור אחר ציין כי מומחים אמריקאים המליצו על המערכות כאחת האפשרויות המובילות בעולם.

בשלב זה לא ידוע כמה מערכות רכשה המשטרה האירית, מה היה היקף העסקה או מיהו הספק האמריקאי שדרכו התבצעה הרכישה. במשטרה האירית סירבו להתייחס לפרטי הדיווח, ומסרו כי הארגון אינו מגיב לנושאים הנוגעים לביטחון הלאומי, בהם רכש טכנולוגי וההוצאות הכרוכות בו. גם Sentrycs לא הגיבה לפניית The Journal.

המערכת הישראלית שלא צריכה לשבש תדרים

מאחורי הטכנולוגיה שבה בחרה המשטרה האירית עומדת חברת Sentrycs, המפתחת מערכות להגנה מפני רחפנים באמצעות טכנולוגיה המכונה Cyber over RF. בניגוד למערכות שיבוש מסורתיות, שמנסות לנתק רחפנים באמצעות הפרעה לתדרי הרדיו או לאותות ה-GPS שלהם, הטכנולוגיה של Sentrycs מנתחת את פרוטוקולי התקשורת של הרחפן ומאפשרת להשתלט עליו או לנתק אותו מהמפעיל שלו. על פי החברה, המערכת מסוגלת לזהות רחפנים באזור מוגדר, לעקוב אחר מיקומם ומהירותם, לזהות את היצרן, הדגם והמספר הסידורי שלהם, ובמקרים מסוימים גם לאתר את מיקומו של המפעיל. כאשר מזוהה רחפן לא מורשה, המערכת יכולה לנצל את פרוטוקול התקשורת שלו כדי להוביל אותו לנחיתה מבוקרת באזור בטוח, או לנתק את החיבור בינו לבין המפעיל.

היתרון המשמעותי של הגישה הזאת הוא שהמערכת לא צריכה לבצע שיבוש רחב של תדרים, שעלול לפגוע גם בתקשורת של מערכות אחרות באזור. זו יכולת חשובה במיוחד כשמנסים להגן על אירוע עם מנהיגי מדינות, כוחות ביטחון וציוד תקשורת רב. עם זאת, יכולות ההשתלטות תלויות בין היתר בסוג הרחפן ובפרוטוקול שבו הוא משתמש, ולא ברור אילו מהיכולות הללו כלולות בתצורה שנרכשה על ידי המשטרה האירית.

אמנם לפני שנה בדיוק השלימה Ondas האמריקאית את רכישתה של Sentrycs תמורת כ-225 מיליון דולר, אבל יזמים, השורשים ומרכז הפיתוח שלה הם בישראל. הטכנולוגיה של סנטריקס נמצאת בשימוש ביותר מ-25 מדינות.

המבקרת הגדולה

הרכישה הנוכחית מעניינת במיוחד על רקע היחסים בין אירלנד לישראל, שהידרדרו משמעותית מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל אחרי טבח 7 באוקטובר. אירלנד הייתה לאורך השנים אחת המדינות האירופיות המזוהות ביותר עם תמיכה בפלסטינים, אך בשנת 2024 החלה לנקוט צעדים משמעותיים יותר נגד ישראל.

במאי 2024 הכירה אירלנד באופן רשמי במדינה פלסטינית, במהלך מתואם עם ספרד ונורבגיה. באוגוסט של אותה שנה הודיע מיכאל מרטין, שכיהן אז כשר החוץ והביטחון של אירלנד, כי ארצו לא תחתום על עסקאות חדשות לרכישת ציוד צבאי וביטחוני מישראל. ההודעה הגיעה על רקע הביקורת האירית על המלחמה בעזה, וחוות הדעת של בית הדין הבינלאומי בהאג מיולי 2024, שקבעה כי המשך הנוכחות הישראלית בשטחים אינו חוקי.

מרטין הבהיר באותה תקופה כי ההחלטה לא נוגעת לכל תחומי המסחר עם ישראל, אלא בעיקר לרכש ביטחוני. עם זאת, במהלך 2024 אירלנד החלה לקדם גם מגבלות מסחריות על מוצרים שמקורם בהתנחלויות. בדצמבר 2024 הודיע שר החוץ הישראלי גדעון סער על סגירת שגרירות ישראל בדבלין, על רקע המדיניות האירית. עם זאת, היחסים הדיפלומטיים בין שתי המדינות לא נותקו רשמית.

החרם הכלכלי של אירלנד על ישראל הורחב לפני כחודשיים, עם כניסתו לתוקף של חוק האוסר על ייבוא מסחרי של סחורות שמקורן בהתנחלויות ישראליות, כולל מזרח ירושלים. החוק מתייחס לסחורות שמקורן בהתנחלויות, ולא כולל איסור גורף על שירותים או על סחורות המיוצרות בתוך שטח ישראל. במקביל קיימת מדיניות נפרדת נגד התקשרויות חדשות בתחום הרכש הביטחוני.

האירים מתקשים בלי הטכנולוגיה הישראלית

למרות שאנחנו מכירים לא מעט ישראלים שהיו סובלים אם ישראל היתה מחרימה בתגובה את בירת גינס, נראה שבינתיים האירים הם אלו שנפגעים יותר מהחרם. כזכור, לפני 3 חודשים בלבד דווח שאירלנד רכשה מטוס ממשלתי חדש מדגם Falcon 6X ב-53 מיליון אירו. עם זאת, בעקבות החרם המדיני שלה, היא נאלצה לוותר על מערכת FalconEye של אלביט, שמאפשרת נחיתה בערפל ובתנאי ראות קשים. התוצאה: מגבלות מבצעיות דווקא כשמזג האוויר מסתבך, כך שהמטוס הממשלתי שלה מתקשה בנחיתות בתנאים קשים.

View the original on גיקטיים →

KioskNews shows a cleaned-up reading view extracted from the publisher’s page — the original always lives on their site, not ours.