להגדיר את השנאה: על זכר השואה

הבעיה שהמאבק באנטישמיות עומד מולה היום היא איך להתגבר על הפער בין מאמצים שנעשים למעלה, לבין האווירה הקיצונית ברחובות
דינה פורת|
חיילים במדי א' וזרי פרחים - יום זיכרון לאומי לשואה ברומניה.פלוגת חיילים מצוחצחת, מדיהם בצבעי כחול וזהב, עומדים דום. תזמורת המשטרה מרעימה בתופים וחצוצרות. עשרות זרי פרחים הונחו באנדרטה לזכר השואה, כל אחד מטעמו של גוף אחר, כולל שגרירויות ומשרדי ממשלה וכיתה י"א באחד מבתי הספר – זהו נושא חובה בשנת לימודים זו. נשמעו נאומים של שרת החוץ, נציג הנשיא, סגן שגריר ישראל ארז גולן רב הפעלים, נציגי שגרירויות ארה"ב וגרמניה ונציג הקהילה היהודית. מאז שנת 2004, טקס מרשים זה מתקיים בבוקרשט, בירת רומניה בכל 9 באוקטובר, היום בו החל גירושם האכזרי של בין 150 ל-180 אלף יהודי בוקובינה ובסרביה לכיוון טרנסניסטריה, חבל ארץ נידח ומוזנח מעבר לנהר הדנייסטר, שבו מתו מחציתם בתנאים הקשים, קור, רעב ומגפות.
את הגירוש ביצעה הז'נדרמריה הרומנית. היא זו שליוותה את הצועדים תוך כדי ביזה, אונס ורצח, ובנאומים שנשמעו בטקס הדוברים הזכירו את אחריותם של הרומנים לעצם הגירוש, ולאכזריות בה בוצע. לו יכלו הקורבנות לפקוח עין לרגע מקברם, לראות ולשמוע את הנעשה ברחבה שלפני האנדרטה לזכר השואה, בוודאי לא היו מאמינים: דרגוש חוטה, מתאם הוועדה הלאומית הבין-משרדית למאבק באנטישמיות, שנאת זרים והקצנה, דיבר בגלוי על הפשעים שביצעו הרומנים ועל אחריותה של הממשלה היום לזכור ולהזכיר - וכמוהו גם דוברים אחרים.
הגוף המארגן את הטקס בעשרים השנים האחרונות הוא "מכון אלי ויזל לחקר השואה ברומניה", שהוקם בשנת 2005 לאחר שוועדה בינלאומית בראשותו של ויזל הגישה את מסקנותיה בנוגע לאחריותה של רומניה לפשעים שבוצעו נגד היהודים והצוענים. הוועדה המליצה, נוסף על מחקר והוראה ותיעוד, על קיומו של יום שואה לאומי. מריוס קאזן, האחראי מטעם המכון, ציין בסיפוק שטקסים פומביים רבים ופעילות חינוכית בבתי ספר מתקיימים במקביל לטקס המרכזי. באותה השנה, 2005, הכריז האו"ם על יום זיכרון בינלאומי לשואה, ומאז מציינים את שניהם ברומניה – ולא רק בה: ביולי מציינים בצרפת את מעצרם וגירושם של יהודי פריז, ובלטביה את שריפת בית הכנסת הגדול על יושביו, בספטמבר בליטא את חיסולו של גטו וילנה, ועוד. בארצות-הברית ובקנדה נערכים טקסים בכ"ז בניסן, כמו בארץ.
בטקס דיברה גם נציגת הקהילה הצוענית - למעלה מחצי מיליון רשומים כחיים כיום ברומניה, ומספרם כנראה גבוה בהרבה - אולי פי שלושה. אלא שהם אינם מזדהים מחשש לאפליה ורדיפה. גם היא גינתה את אירועי העבר: כ-25,000 צוענים גורשו יחד עם היהודים, ורובם נספו. נציגת הקהילה הביעה תקווה לשיפור נוסף ביחס כלפיהם היום – מצבם של מיליוני הצוענים המפוזרים בכמה מארצות אירופה אינו מזהיר, בלשון המעטה, והאיבה כלפיהם והחשד בהם מקובעים מזה מאות בשנים.
יום לפני הטקס התקיים במשרד החוץ כנס לציון עשור מאז אומצה הגדרת העבודה של האנטישמיות על ידי ה-IHRA, גוף בינלאומי להנצחת זיכרון השואה. היא אומצה בבוקרשט, שאירחה את הארגון ב-2016. יושב הראש, השגריר מינה קונסטנטינסקו, קידם את האימוץ במסירות ובעקשנות: כללי הארגון דורשים החלטה פה אחד, ולא מעט מדינות התנגדו, אם מחמת דעות אנטישמיות או עקב עוינות לישראל. השגריר, אדם משכמו ומעלה, בעל ערכים ודעות ליברליות ויחס חם לעם היהודי, לא חסך מאמץ. הוא שוחח אישית עם המתנגדים עד שהשתכנעו, וכמה מאיתנו סייעו בידו, תוך הערכה עמוקה להתנהלותו. גם בכנס ובטקס לציון העשור שחלף, השתתפו דוברים רמי דרג כמו סגן ראש הממשלה, שגריר רומניה למוסדות האו"ם, ועוד – התחושה של המשתתפים הייתה שרומניה של היום מקדישה זמן ומאמץ לנושאי השואה והאנטישמיות. ועם זאת, קם יושב ראש הקהילה היהודית וזעק מנהמת ליבו, שלמרות כול המחוות והטקסים האלה, האנטישמיות מתגברת בזמן האחרון - מתפרצת ממש. דרושים כלים ומאמצים תקיפים בהרבה מאלה הקיימים כדי לעמוד מולה.
הגדרת האנטישמיות אומצה עד היום על ידי כ-1,250 גופים, כמו עיריות, פרלמנטים, אוניברסיטאות, קבוצות ספורט, ו-45 מדינות. ניסיונות להעמיד מולה או להחליפה בהגדרה אחרת לא צלחו ולא אומצו, וההגדרה משמשת כלי מוכר לזיהוי מקרי אנטישמיות ומעקב אחריהם, להכשרת שוטרים לטיפול בתלונות ולסיוע להבאה לדין. על מעמדה של ההגדרה מעיד, למשל, צעדו של זוהרן ממדני, ראש עירית ניו-יורק, שכבר בשבוע השני לכניסתו לתפקיד ביטל את אימוצה על ידי קודמו; או ועידת המתאמים המיוחדים למאבק באנטישמיות, שנערכת ממש עכשיו בדבלין במטרה להדגיש את מחויבותה של אירלנד, שהיא עכשיו נשיאת האיחוד האירופי, להגדרת האנטישמיות - בשעה שהאנטישמיות ומקרי האלימות גוברים ברחובות, ובית מלון ידוע סרב לארח את המשתתפים.
זו הבעיה שהמאבק באנטישמיות עומד מולה היום – איך להתגבר על הפער בין מאמצים שנעשים למעלה, לבין האווירה הקיצונית והמעשים ברחובות, לא רק באגפים הקיצוניים.
KioskNews shows a cleaned-up reading view extracted from the publisher’s page — the original always lives on their site, not ours.