"פסגת הבדלנים" לפירוק בריטניה: "בלתי ניתן לעצירה"

לראשונה אי-פעם בדלנים שולטים במקביל בוויילס, סקוטלנד וצפון אירלנד, הישויות האוטונומיות-למחצה שיחד עם אנגליה מרכיבות את הממלכה המאוחדת, ובפסגה פרובוקטיבית הם חתמו על מסמך הצהרת כוונות שבו הבטיחו לשתף פעולה למימוש מטרתם: פירוק האיחוד הבריטי. זו הסיבה שזה לא יקרה בקרוב

ynet והסוכנויות|

מנהיגי סקוטלנד, וויילס וצפון אירלנד – שלוש הישויות האוטונומיות-למחצה שיחד עם אנגליה מרכיבות את הממלכה המאוחדת – חתמו היום (שני) על מסמך הצהרת כוונות שבו קראו לעריכת משאלי עם על עצמאות מבריטניה ופירוקה הלכה למעשה של הממלכה המאוחדת. המפגש שנערך בקרדיף, בירתה המקומית של וויילס, זכה בתקשורת המקומית לכינוי "פסגת הבדלנים", והשתתפו בו מנהיג המפלגה הלאומית הסקוטית ג'ון סוויני, מנהיג מפלגת פלייד קמרי הוויילסית רין אפ יורוורת' וסגנית נשיא מפלגת שין פיין האירית מישל אוניל.

כל אחד מהשלושה עומד גם בראשות הממשלים המקומיים של שלוש הישויות הללו – מצב חסר תקדים שנוצר אחרי הבחירות המקומיות בוויילס בחודש מאי האחרון, שבהן עלתה שם לשלטון מפלגת פלייד קמרי הבדלנית, ומנהיגה אפ יורוורת' אירח כעת את הפסגה. אף שהכינוס מעיד על תקווה מחודשת של הבדלנים בסקוטלנד, וויילס ובצפון אירלנד לקדם עריכה של משאלי עם על עצמאות, בפועל ההחלטה בנושא נתונה לממשלה המרכזית בלונדון שמתנגדת לכך נחרצות, ולכן פירוק בפועל של הממלכה המאוחדת נראה לעת עתה רחוק למדי – כשגם בהצהרה שנחתמה כעת לא היה לוח זמנים ברור, והיא נועדה רק להגביר את הלחץ על ראש הממשלה הבריטי החדש אנדי ברנהאם.

בריטניה, נזכיר, מורכבת מארבע ישויות מדיניות נפרדות, כשלצד אנגליה אזורי סקוטלנד, וויילס וצפון אירלנד נהנים מאוטונומיה נרחבת בכל הנוגע לניהול ענייניהם הפנימיים – אבל הממשלים והפרלמנטים המקומיים בשלוש הישויות הללו כפופים לממשל ולפרלמנט המרכזיים בלונדון, שאחראים גם על ניהול אנגליה. בסקוטלנד שולטת המפלגה הלאומית הסקוטית (SNP) הבדלנית מאז 2007, ותחת לחציה הסכימה הממשלה בלונדון לערוך שם משאל על עצמאות כבר ב-2014 – משאל עם שבו הפסידו הבדלנים ו-55% מהתושבים תמכו בהישארות בממלכה המאוחדת; בוויילס, החבל השוכן בדרום-מערב האי הבריטי, הסקרים העידו באופן היסטורי על התנגדות של רוב התושבים בהתנתקות מהשלטון הבריטי המרכזי, אבל בבחירות המקומיות שם בחודש מאי עלתה כאמור לראשונה לשלטון מפלגת פלייד קמרי הבדלנית.

בצפון אירלנד המצב מורכב יותר, על רקע ההיסטוריה האלימה של התנועה הבדלנית שם – הדורשת להתאחד עם חלקו הדרומי של האי, הרפובליקה האירית שהיא מדינה עצמאית לחלוטין מאז 1921, ומוכרת בעולם פשוט כ"אירלנד". מאז שנות ה-60 של המאה שעברה ועד לסוף שנות ה-90 התחוללו בצפון אירלנד עימותי דמים בין המחנה היוניוניסטי, התומך בכך שהטריטוריה תישאר חלק מבריטניה ונשען בעיקרו על פרוטסטנטים, לבין המחנה הלאומני, התומך באיחוד של הטריטוריה עם הרפובליקה של אירלנד ונשען ברובו על קתולים. בשנים הללו נהרגו כ-3,500 בני אדם, והלחימה הגיעה לסיומה רק עם חתימת הסכם שלום, "הסכם יום שישי הטוב", ב-1998. מאז החתימה על ההסכם ההוא נשמר ברובו השקט, אם כי מהומות עדיין מתעוררות מעת לעת, וסוגיית איחוד האי נותרת סוגיה רגישה. הסכם השלום קובע כי אפשר יהיה לערוך משאל עם על איחודן של שתי הטריטוריות אם ממשלת בריטניה תקבע ש"סביר" כי רוב האוכלוסייה בצפון אירלנד תתמוך באיחוד כזה.

התקווה המחודשת של הבדלנים בשלוש הישויות התגברה בשבוע שעבר בעקבות פליטת פה של ראש ממשלת הלייבור החדש ברנהאם, שבדיון בבית הנבחרים בשבוע שעבר נשאל על ידי מחוקק מטעם ה-SNP הסקוטית על ההבדל שבין סקוטלנד לבין צפון אירלנד בכל הנוגע ליכולת לערוך משאל עם על עצמאות, וברנהאם השיב שמדובר ב"אותה סיטואציה". הדברים הללו התפרשו כפתיחת הדלת לעריכת משאל מחודש גם בסקוטלנד, אחרי תבוסת הבדלנים שם במשאל של 2014, כשהשר הראשון של סקוטלנד ג'ון סוויני הצהיר כי המשמעות היא שאם תושג די תמיכה ציבורית במשאל עם נוסף – הממשלה בלונדון לא תוכל למנוע זאת. ברנהאם נאלץ במהרה לחזור בו מדבריו, ובמכתב ששלח לסוויני הדגיש: "עצמאות ומשאל עם הם מחוץ לתחום, מפני שהם יסיטו את הפוקוס שלנו מפיתוח הכלכלה ומסיוע למשפחות בתחום יוקר המחיה".

שאיפות הבדלנים לפירוק הממלכה המאוחדת קיבלו זריקת עידוד נוספת רגע לפני הפסגה היום בקרדיף, בהתבטאות החריגה של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ במהלך ביקורו באירלנד בסוף השבוע – שבה הביע תמיכה באיחוד של אירלנד וצפון אירלנד, ואמר שזה יהיה "דבר פנטסטי". "זה יקרה בסופו של דבר. מוטב שזה יקרה כבר עכשיו", הוא אמר לכתבים, והוסיף: "לבריטניה יהיה מה לומר על כך, כמובן". דבריו של טראמפ באים אחרי שבמשך שנים נקטה ארה"ב עמדה ניטרלית בסוגיית האיחוד, והם נאמרו בעיתוי רגיש – כשברקע גם החשש בלונדון מ"נקמה" מצד ממשל טראמפ על רקע העימות החריף בין שתי בעלות הברית, עימות שנבע בין היתר מסירובה של לונדון להתייצב לצד ארה"ב במלחמה עם איראן. על הרקע הזה טראמפ גם הצהיר לאחרונה כי ממשלו בוחן מחדש את עמדתה הניטרלית של ארה"ב ביחס למחלוקת ארוכת-השנים בין בריטניה לארגנטינה על הריבונות באיי פוקלנד, הנתונים לשליטה בריטית.

המסמך שעליו חתמו היום בקרדיף מנהיגי סקוטלנד, וויילס וצפון אירלנד נוסח באופן עמום למדי, מבלי לנקוב ביעדים ברורים סביב דרישתם לעריכת משאלי עם בעתיד – והם חתמו עליו לא מתוקף תפקידיהם הרשמיים כמנהיגי הממשלים המקומיים, אלא רק כמנהיגי המפלגות הבדלניות, ומשמעות הדבר היא שלא מדובר במסמך רשמי, אלא כאמור רק בהצהרת כוונות עתידית. "המפה הפוליטית ברחבי האיים הללו משתנה", נכתב במסמך, כשהכוונה לאיים הבריטיים. "לראשונה אי פעם, לתושבי האיים יש ראשי ממשלה בסקוטלנד, בוויילס ובצפון אירלנד, שכולם מחויבים לעצמאות מהממלכה המאוחדת. עבור מי שעוקב אחר המתרחש ברחבי האיים הללו – ועבור אנשים הצופים מרחבי העולם – לא יכול להיות סימן ברור יותר לכך שימיה של ווסטמינסטר (מקום מושבו של הפרלמנט הבריטי – ynet) הולכים ומתקרבים לקיצם".

במסמך נכתב עוד: "אנו מאמינים שיש דרך טובה יותר – אומות הפועלות יחד כשוות, משתפות רעיונות ומומחיות ובונות מערכות יחסים המבוססות על כבוד הדדי ועל אינטרסים משותפים. המומנטום נמצא מאחורי התנועות שלנו. אנחנו מאמינים ששינוי חוקתי עומד בפתח. לפיכך, אנו מתחייבים לחזק את שיתוף הפעולה בין מפלגותינו ולזהות תחומים מעשיים שבהם עבודה משותפת יכולה לחולל שינוי של ממש". במסמך מפורטות תוכניות "לדחות את המודל הכלכלי הכושל של ווייטהול" (הרחוב בלונדון שבו ממוקמים רוב מבני הממשלה הבריטית ושהפך לפיכך לכינוי חלופי עבורה), ונכתב בו גם כי "עתידן של האומות שלנו נמצא באיחוד האירופי" – רמז להתנגדותם של רבים מתושבי האזורים הללו בהתנתקות של בריטניה מהאיחוד האירופי ("ברקזיט"), אם כי בוויילס רוב התושבים כן תמכו בכך במשאל העם שנערך ב-2016.

במסמך מצהירים מנהיגי הבדלנים כי לסקוטלנד, וויילס וצפון אירלנד יש "זכות להגדרה עצמית", אך כאמור הם לא נוקבים ביעדים ברורים למימוש הזכות הזו. "לאף ממשלה בווסטמינסטר אין זכות לחסום את הדמוקרטיה או לערער את העיקרון שלפיו אנשינו יקבעו את עתידם בעצמם", נכתב בהצהרת הכוונות. "אנחנו מכירים בכך שלמפלגות שלנו עמדות חוקתיות שונות, וכי כל אומה תקבע את עתידה בדרכה שלה ובזמנה שלה. אנחנו קוראים לממשלת בריטניה להיערך לשינוי חוקתי בכל אחת מהישויות, לתכנן אותו ולאפשר את ביצועו".

מישל אוניל, סגנית נשיאת מפלגת שין פיין בצפון אירלנד ובאירלנד, המכהנת כשרה הראשונה בממשלתה המקומית של צפון אירלנד, אמרה במהלך המפגש היום כי אף ראש ממשלה בריטי לא יוכל לחסום את פירוקה של הממלכה המאוחדת. "אנחנו בהחלט חיים בתקופה של שינויים עצומים – שינויים שאי אפשר לעצור, שינויים שלא משנה מה יאמר ראש ממשלה בריטי כלשהו, לא יהיה אפשר לבלום את המומנטום של מה שמתרחש לנגד עינינו. המטרה המשותפת שלנו כאן היא ההבנה שווסטמינסטר אינה משרתת את אנשינו כראוי ושהיא לעולם לא תעשה זאת. המטרה המשותפת שלנו כאן היא זכותנו להגדרה עצמית – ועלינו לוודא יחד שהמסר הזה יישמע בווסטמינסטר".

מפלגת שין פיין קוראת לערוך משאל עם בצפון אירלנד עד 2030, ואוניל אמרה כי גם איחוד אירלנד "בהחלט נמצא על הפרק". היא הוסיפה כי דבריו של טראמפ מסוף השבוע מוכיחים כי "הדיון על איחוד אירלנד חי ובועט, וכי אנשים מגלים בו כעת עניין פעיל, גם בזירה הבינלאומית". בטקס החתימה השתתפה גם נשיאת מפלגת שין פיין באירלנד ובצפון אירלנד מרי לו מקדונלד, שתיארה את ההסכם כ"היסטורי" והוסיפה: "זהו הרגע שבו אנו מצהירים יחד על זכותנו הבלתי ניתנת לערעור לקבוע את עתידנו". ג'ון סוויני, השר הראשון של סקוטלנד שכאמור מנהיג את ה-SNP הבדלנית, אמר מצדו כי הוא מקווה שייערך שם משאל עם נוסף על עצמאות בתוך חמש שנים, אך הדגיש כי הוא "מעדיף להשאיר את שאלת העיתוי בידי העם הוולשי". עם זאת, הוא הוסיף כי "יותר ויותר ברור שווסטמינסטר לא מתפקדת" – ותיאר את ראש הממשלה ברנהאם כראש הממשלה "האחרון" של הממלכה המאוחדת. לצד מנהיגי וויילס וצפון אירלנד, הוא הדגיש כי "כל אחד מאיתנו יהיה אחראי למסע שלו, אבל אנו מאוחדים לחלוטין סביב עקרון ההגדרה העצמית".

כאמור, המשמעות של החתימה על המסמך היא סמלית בעיקרה ואף שהיא מגדילה את הלחץ על הממשלה בלונדון – בסופו של דבר המילה האחרונה סביב עריכת משאלי עם עתידיים נתונה רק לה. דוברו של ברנהאם שב והדגיש היום את התנגדותה לכך, וקרא להתמקד במקום זאת בשיפור מצבם הכלכלי של אזרחי בריטניה: "ראש הממשלה מחויב לחולל שינוי בכל ארבע האומות של הממלכה המאוחדת, ומאמין בכל ליבו באיחוד. הממלכה המאוחדת היא במיטבה כאשר האנשים מתאחדים סביב ערכינו המשותפים ופועלים יחד לפתרון בעיות, ולא כאשר הם מפולגים. ראש הממשלה ימשיך לפעול להקלת הלחץ על משקי הבית בכל הנוגע למצבם הכלכלי ולחיזוק הביטחון הכלכלי, במקום לעסוק בוויכוחים חוקתיים או במשאלי עם נוספים".

התנגדות למסמך הבדלני הגיעה גם מתומכי האיחוד הבריטי בסקוטלנד, בצפון אירלנד ובוויילס. "רבים ברחבי סקוטלנד יירתעו למראה החבירה של ג'ון סוויני לשין פיין מתוך רצונם המשותף להרוס את הממלכה המאוחדת", תקף למשל ראסל פינדלי, מנהיג המפלגה השמרנית בסקוטלנד. "הם גם יזדעזעו מחוסר הכבוד המתמשך של ה-SNP כלפי רוב הסקוטים שמתנגדים להיפרדות ורוצים שהממשלה האוטונומית באדינבורו תעסוק במשימותיה".

אמה ליטל-פנג'לי, אשת המפלגה היוניוניסטית הדמוקרטית (DUP) בצפון אירלנד (שתומכת באיחוד עם בריטניה), המכהנת גם כסגניתה של השרה הראשונה מישל אוניל מהשין פיין (תחת חלוקה משותפת של השלטון שנקבע בהסכם "יום שישי הטוב"), תקפה גם היא את אוניל בעקבות השתתפותה בפסגה בקרדיף – והאשימה אותה בניסיון "לרתום את תפקיד השרה הראשונה לצרכים פוליטיים". בפוסט שפרסמה הוסיפה ליטל-פנג'לי: "תנו לי להבהיר זאת באופן חד-משמעי: מישל אוניל לא נוסעת ל'פסגה' הזו בתפקידה כשרה הראשונה. אין לה סמכות להציג את עצמה כנציגה של תפקיד השרה הראשונה בפסגה כזו, ואין לה סמכות לחתום על דבר כלשהו בתפקידה כשרה הראשונה של צפון אירלנד בפסגה כזו".

בתוך כך, לשכתו של ראש הממשלה ברנהאם הודיעה הערב על מות אביו רוי, בגיל 86. אביו חלה באלצהיימר, וביולי האחרון, מעט לפני שהתמנה לראש ממשלה במקום קיר סטרמר, אמר ברנהאם כי מצבו של אביו חמור עד כדי כך שהוא כלל לא מודע לכך שבנו עומד להפוך לראש הממשלה. ברנהאם אמר אז שלצד העצב שהוא חש, יש גם גאווה: "הדרך שבה אני רואה את זה, זה הישג גם שלו. הישג של כל המשפחה, למרות שהוא לא מודע לכך". בעקבות מות אביו, מסרה לשכת ברנהאם על ביטול כל תוכניותיו להיום ומחר, בכלל זאת כינוס הערב עם אנשי עסקים בכירים.