"סיכון נזילות מיידי ברכבת ישראל; הוצאות השכר זינקו ב-60% ללא שיפור בשירות"

דוח פנימי של רשות החברות הממשלתיות חושף כי גויסו כ-1,200 עובדים מעבר לנדרש, בזמן שהרווחיות נשחקת והרכבת פועלת בניגוד לרגולציה ללא כרית ביטחון פיננסית. ברשות דורשים לגבש מיידית תוכנית התייעלות וקובעים כי הציבור לא מקבל את השיפור בשירות שעליו הוא משלם. רכבת ישראל: ״יש גורמים המנצלים את עלויות מבצע שאגת הארי, שטרם כוסו בידי המדינה, כדי לקעקע את ביצועי החברה למרות הרציפות התפקודית בלחימה״
רכבת ישראל, המשמשת כזרוע הביצוע המרכזית של המדינה בתחום התחבורה המסילתית ואחראית על הסעת נוסעים, הובלת מטענים ופיתוח תשתיות, מתמודדת בשנים האחרונות עם אתגרים תפעוליים וכלכליים מורכבים על רקע הגידול בביקושים לצד זמנים ארוכים בבניית הפרויקטים שאמורים לתת מענה לכך. אלא שלטענת רשות החברות הממשלתיות, מאחורי הפרויקטים הגדולים ותנופת הפיתוח ישנו משבר ניהולי ופיננסי עמוק.
בדוח ביקורת חריף שחיברה הרשות היא מתריעה מפני "סיכון נזילות ממשי בטווח הזמן המיידי" בחברה, ומצביעה לשיטתה על נתק מוחלט בין הזינוק בהוצאות השכר ובכוח האדם לבין התפוקות בשטח.
הבדיקה שערכה רשות החברות השוותה את ביצועי הרכבת בשנת 2025 לשנת 2019, שנבחרה על ידה כשנת בסיס המייצגת פעילות רציפה שלפני טלטלות הקורונה ומלחמת חרבות ברזל. לפי הנתונים המוצגים בדוח, בתקופה זו זינקו הוצאות השכר בחברה ב-60 אחוזים, מ-1.04 מיליארד שקל ל-1.66 מיליארד שקל, בעוד שמצבת העובדים גדלה ב-37 אחוזים, מ-3,749 עובדים ל-5,145. מנגד, טוענים ברשות כי המדדים התפעוליים שמהם נהנה הציבור כמעט שלא זזו, שכן על פי הבחינה מספר הרכבות הממוצע ביום עלה בשמונה אחוזים בלבד, קילומטראז' הנסועה גדל בשבעה אחוזים, ואילו אורך המסילות וכמות הנוסעים השנתית עלו בארבעה אחוזים בלבד.
ברשות החברות מדגישים כי מגמה זו עומדת בניגוד מוחלט לשנים 2014 עד 2019, אז נשמרה לדידם הלימה ברורה בין גידול של 26 אחוזים בתפוקות לבין תוספת מידתית של 29 אחוזים בכוח האדם. לפי התחשיב הכלכלי שערכו ברשות, התאמת מצבת העובדים לגידול הריאלי בתפוקות הייתה אמורה להעמיד את כוח האדם ברכבת על 3,974 עובדים בלבד, נתון שלטענת מחברי הדוח מלמד על גיוס עודף של 1,171 עובדים מעבר לצורכי הפעילות.
הפער בולט במיוחד לפי הדוח בחטיבת הפיתוח, שבה זינק מספר העובדים פי 2.3 ל-518 עובדים אף שלקביעת הרשות תחום הפיתוח סבל מעיכובים משמעותיים, וכן במטה החברה שבו גדל כוח האדם ב-44 אחוזים, ובחטיבות הציוד הנייד והנוסעים שרשמו גידול של 38 ו-33 אחוזים בהתאמה. בסיכום הדוח קובעים אנשי הרשות כי בסיס ההוצאות הקבועות גדל באופן לא פרופורציונלי, וזאת בזמן שלטענתם הציבור אינו מקבל את השיפור בשירות שעליו הוא משלם.
לפי ניתוח הרשות, התנפחות ההוצאות באה לידי ביטוי ישיר בשורת הרווח, שכן מאז שנת 2023 חלה הידרדרות עקבית בכל מדדי הרווחיות של הרכבת. על פי המספרים בדוח, שיעור הרווח הגולמי צנח מ-12.62 אחוזים ל-1.78 אחוזים בלבד במחצית הראשונה של 2026, נתון שלעמדת הרשות מעיד על זינוק חד בעלויות התפעול הישירות, ובמקביל עברו הרווח התפעולי והרווח הנקי להפסד של 3.85 אחוזים ו-1.45 אחוזים בהתאמה. יתרה מכך, ברשות טוענים כי גם הרווח המוצג במגזר הנוסעים, המהווה קרוב ל-89 אחוזים מהכנסות החברה והסתכם ב-2025 בכ-70 מיליון שקל, אינו נובע מהתייעלות או מצמיחה בביקושים אלא מסבסוד ממשלתי.
במקביל, בדוח מצביעים על מה שהרשות מגדירה ככשלים חמורים בשני מנועי הצמיחה המרכזיים של הרכבת. בתחום המטענים, שלו חשיבות אסטרטגית למשק, ההכנסות ירדו לפי הנתונים וההפסד כמעט הוכפל ל-62.6 מיליון שקל ב-2025, וזאת לטענת הרשות דווקא בתקופה של ביקושים גבוהים במשק. ברשות מזהירים כי חוסר היעילות בחטיבה זו פוגע בשרשרת האספקה של הנמלים והתעשייה, ודורשים טיפול מבני להבראתה. לעומת זאת, במגזר המסחר שמניב לפי הבדיקה רווחיות גבוהה במיוחד של 63.5 אחוזים, ההכנסות נותרו זניחות ומהוות פחות משני אחוזים ממחזור הפעילות של החברה, כך שלעמדת הרשות הפוטנציאל הכלכלי של מתחמי המסחר בתחנות אינו ממומש.
עוד נטען בדוח כי רכבת ישראל אינה עומדת בהוראות הרגולציה המחייבות של המדינה. לפי הרשות, בניגוד לחוזר ניהול סיכוני הנזילות של החברות הממשלתיות, לחברה אין מדיניות מוגדרת של כרית ביטחון פיננסית, והיא מסתמכת בפועל על יתרת המזומנים השוטפת שלה כתחליף לכך. ברשות החברות מתריעים כי השילוב בין תזרים מזומנים שלילי מפעילות שוטפת, הפסד תפעולי והיעדר כרית ביטחון יוצר לשיטתם סיכון נזילות מיידי, ומגביר את התלות של הרכבת בעיתוי העברת הכספים מהמדינה, בהלוואות הון חוזר ובמחילות חוב כפי שאירע בעבר.
לאור ממצאים אלו, דורשת הרשות מדירקטוריון הרכבת להתכנס כבר בישיבתו הקרובה כדי לקבוע כרית ביטחון מחייבת, ולגבש תוכנית התייעלות מקיפה שתבחן מחדש את תקני כוח האדם והשכר מול התפוקות בפועל.
הדוח החריף של רשות החברות מגיע בעיתוי רגיש במיוחד, שכן בימים אלה נערכים במשרדי הממשלה לפרסום מסקנות הוועדה הבין-משרדית שבחנה בחודשים האחרונים את האפשרות להפרטת חלקים מפעילות רכבת ישראל. הוועדה, שבה חברים נציגי משרדי האוצר והתחבורה לצד רשות החברות הממשלתיות, דנה בדרכים לייעול השירות ובהכנסת תחרות או מפעילים פרטיים לתחומים שונים של פעילות הרכבת, ובהם הפעלת קווי נוסעים, תפעול תחנות ופיתוח מתחמי מסחר, וזאת במטרה לשפר את רמת השירות לציבור ולצמצם את הגירעונות התפעוליים. ממצאי הביקורת הנוכחיים של הרשות צפויים לשמש רוח גבית משמעותית עבור התומכים בהוצאת חלק מהפעילות לידיים פרטיות, ולהעמיק את המחלוקת מול הנהלת הרכבת וועד העובדים לקראת פרסום ההמלצות הסופיות.
מרכבת ישראל נמסר בתגובה כי ״רכבת ישראל היא חברה ממשלתית מובילה בשירות הציבורי, המשרתת מעל ל-300 אלף נוסעים ביום ומגדילה ומשדרגת תדיר את השירות והתשתית לנוכח ביקושים שוברי שיאים בשנתיים האחרונות. אשתקד רשמה הרכבת שיא של 72 מיליון נסיעות, לצד שיא ממוצע יומי של כ-300 אלף נסיעות בתחילת 2026. בימים אלה נכנס לו"ז רכבות מהפכני הכולל הגברת תדירות בקווים המבוקשים והפעלת מערכת האיתות ETCS.
"גידול החברה, ובכלל זה משאבי האנוש, נועד לתמוך ביעד הלאומי להסעת 300 מיליון נוסעים עד 2040, בפיתוח רשת המסילות ובשיפור מרקם החיים. למרות הקורונה, המלחמה המתמשכת וגיוסי המילואים, החברה עומדת במשימותיה הלאומיות בשירות ובתשתיות. צר לנו שיש גורמים המנצלים את מבצע שאגת הארי והשפעותיו התקציביות שטרם כוסו במלואן על ידי המדינה כדי לקעקע את ביצועיה הכספיים של החברה, לאחר שעובדיה ומנהליה שמרו על רציפות תפקודית תחת אזעקות וגיוסי כוח אדם. הרכבת תמשיך לתמוך בכל צורך לאומי, אזרחי וביטחוני, מחויבת לבדיקה עצמית ולהתייעלות ככל שיידרש, תלמד את פניית רשות החברות ותפעל בהתאם להנחיות״.
KioskNews shows a cleaned-up reading view extracted from the publisher’s page — the original always lives on their site, not ours.
