557 קולות הפרידו בעיר הזו בין המחנות: "אמרתי בחג שלא אצביע ליכוד. המשפחה קיבלה בהבנה"

בבחירות האחרונות העניקו כאן התושבים יתרון קל לאופוזיציה - ומאז התרחשו המהפכה המשפטית, טבח 7/10 וגם סערת הפטור מגיוס. כעת, חזרנו לעיר החצויה כדי לשמוע מה השתנה: "בעלי עושה מילואים, אני לא יכולה להמשיך להצביע לנתניהו", אומרת ענת, ואילו חברתה לינוי טוענת אחרת: "לא רואה מישהו שאסמוך עליו יותר". נטלי, מצביעת שמאל, חשבה שתצביע למפלגה ימנית - והתחרטה. מבחינת דוד, אודם ויפית יש רק אופציה אחת. 50:50, סדרת כתבות

על הנייר, קריית ביאליק היא המיקרוקוסמוס המושלם של ישראל 2026: עיר שחצויה כמעט בדיוק 50:50 בין המחנות. כאן, 557 קולות הפרידו בין המצביעים לגוש הקואליציה (10,663) לבין המצביעים לגוש האופוזיציה (11,220) בבחירות האחרונות. שלוש שנים לפרוץ המלחמה ששינתה הכול, אחרי מהפכה משפטית וקרע חסר תקדים בין חלקי החברה הישראלית, הקלפיות שוב נפתחות - ויצאנו לבדוק האם משהו מכל אלה הזיז מישהו מדעתו.

• עדכוני בחירות שוטפים גם בערוץ הוואטסאפ של ynet - להצטרפות לחצו כאן

מחוץ למרכז המסחרי במרכז העיר יושבים דוד (32) ואודם (32) בן חמו, עם יפית יעקובאי (58), אמא של אודם. "אנחנו ביבי כל החיים", מכריז דוד בגאווה. "ביבי לא מושלם, אבל הוא המנהיג שצריך להישאר. היחיד שיכול לעשות פה דברים", הוסיפה יפית.

מבחינת השלושה, להנהגת המדינה אין כל אחריות לאסון הנורא ובמצב הביטחוני כיום. "המחדל לא קשור לביבי, וזו לא 'ממשלת 7 באוקטובר'. זה השמאלנים אומרים את זה, אנחנו לא", אומר דוד. "הייתה בגידה נוראית", קובעת יפית. "שמעתי עובדות, ראיתי דברים, לא יודעת להגיד לך שזה נכון - אבל לדעתי יש המון אחראים שלא קיבלו את מה שמגיע להם. מאז אותו יום החיים שלי השתנו, קשה לי, לא טוב לי. זה היה יום נורא ואני רוצה שהאחראים ייענשו".

מבחינת אודם, מה שהוביל לטבח הוא "שנאת חינם ברמות הכי גבוהות שיש. זה מה שהשם רצה, הכול מכתוב".

האם רגע לפני הבחירות, ההחלטה שלכם עוד יכולה להשתנות? אודם משיבה בגיחוך: "אז למי אצביע? ליאיר לפיד?". מועמד אחר שראוי בעיניה הוא איתמר בן גביר. "אחלה גבר שבעולם. לא אצביע לו כי אני רוצה את ביבי, אבל הוא חלק מהימין", היא אומרת. "הוא עושה עבודה טובה", מסכים דוד, ויפית מוסיפה: "לא בנט, לא לפיד, לא ליברמן, לא איזנקוט, אני באמת לא רואה מישהו שיכול להחליף את ביבי. הוא מנהיג, הוא יודע לדבר, אני סומכת עליו".

את הסיכוי שניכנס שוב לפלונטר פוליטי של מערכות בחירות בזו אחר זו, יפית מגדירה "בעייתי"; וכשמציבים את שלושתם בבחירה שבין ממשלה עם חרדים או ערבים - הבחירה היא ברורה. "אני מפחדת שאם תהיה ממשלה אחרת תהיה פה מדינה פלסטינית", אומרת יפית. "אין לי בעיה לחיות עם ערבים, יש ערבים טובים, אבל אני לא רוצה לחיות עם האויב, לא מגיע להם הטוב הזה".

"אנחנו נמצאים בארץ דתית יהודית", אומרת אודם. "אני אומנם לא שומרת, אבל אני לא רוצה שייקחו לי את השבת, שתהיה פה תחבורה ציבורית בשבת, לא יקרה ולא יהיה. אני לא רוצה שיתחיל להיות פה חרבו דרבו וכל אחד יתחיל לעשות פה מה שהוא רוצה. מי שרוצה להיות הומו וכל הדברים - תהיו בבית שלכם. לא בפניי, לא לידי, לא בפומבי, לא רוצה את זה. אני רוצה שהמדינה שלי תמשיך להיות יהודית-מסורתית".

את נטלי ואיגור אנחנו פוגשים ביציאה מהגן של בנם המשותף. בבחירות הקודמות, נטלי שבעבר בחרה במפלגת העבודה, הצביעה באופן חד-פעמי למפלגה שלא עברה את אחוז החסימה. "תמיד הצבעתי שמאל", היא מספרת. אחרי 7 באוקטובר, היא שקלה לנדוד ימינה. "הייתי יותר כועסת, עם פחות אמונה שיש פרטנר", היא מספרת, אך לדבריה "הדרך השנייה לא מוכיחה את עצמה". בבחירות הקרובות, נטלי כבר יודעת איזה פתק היא תשים בקלפי - הדמוקרטים. "אני שומעת את המסר של יאיר גולן, ואני מזדהה איתו. יש לו גם את נעמה לזימי ברשימה, שאני מאוד אוהבת".

לצידה איגור, ששם את אמונו לאורך שנים באביגדור ליברמן, סיפר שבחר פעם אחת בנפתלי בנט - ובסוף אוקטובר ישוב לבחור בליברמן. "לפיד סתם פקה פקה", הוא קובע בהתייחס לחיבור הפוליטי בינו לבין בנט, ומוסיף כי בתקופת הכהונה הקצרה שלו כראש ממשלה, היה יחסית מרוצה מהתפקוד שלו. מבחינתו, אנשים שנותנים אמון במפלגה שעומדת כעת בראשות הממשלה הם "שטופי מוח". לדבריו, "בסוף רואים תוצאות, אי-אפשר לחרטט אותנו עם סלוגנים".

בבחירה שבין ממשלה עם מפלגות חרדיות או ערביות, לנטלי, שגדלה בבית חרדי עד גיל 11, התשובה ברורה. "אני מעדיפה את הערבים, כי יש מצידם יותר פוטנציאל לשינוי", היא אומרת. "הייתי רוצה שהמפלגה שאבחר בה תעמוד על זה שתשב עם מנסור עבאס ולא תתקפל. זו פשוט הדרך היחידה שעוד לא ניסינו. אין לי שנאה כלפי החרדים, אני באה משם, אבל אני לא מסכימה עם מה שקורה איתם מבחינת הגיוס".

מבחינת איגור, לעומתה, "זה לא טוב - וזה לא טוב".

אלון אביאור (36), שבדיוק אוסף את שלושת ילדיו מהמסגרות, בודק את הסבלנות שלהם לדיון פוליטי קצר. בבחירות הקודמות הוא בחר בליכוד, והפעם דבר אחד ברור לו: "כל מי שיש לו נגיעה ב-7 באוקטובר צריך ללכת הביתה". אלא שההגדרה שלו לכך רחבה: "לכולם יש נגיעה ב-7 באוקטובר. אחד היה ראש ממשלה, השני היה כל הזמן ראש הממשלה, אחר היה רמטכ"ל, אחד נוסף היה ראש ממשלת מעבר. כולם היו שם".

לדעתו, הבחירות לא ייקבעו לפי מצע או הבטחה, אלא לפי זהות המועמד המוביל את המפלגה. "זה יהיה פרסונלי", הוא פוסק.

יש מישהו שאתה בוטח בו? שיכול להיות מבחינתך ראש הממשלה הבא? "כן, אבל הוא לא רץ לכנסת", משיב ומציע את המועמדים האידיאליים עבורו, היישר מהבחירות המוניציפליות - רוביק דנילוביץ' ואלון דוידי, ראשי הערים באר שבע ושדרות.

ברחבת מתקני השעשועים בגינה הציבורית יושב גבי ויינבלום (41). בזמן שהוא משקיף על שלושת הילדים שלו, הוא מציג את עצמו: "אני ליכודניק. זה מה שראיתי, זה מה שהצבעתי. המשכתי עם העדר מה שנקרא", בהתייחס לדפוס ההצבעה הבין-דורי במשפחתו.

אבל הפעם, לדבריו, הוא לא יצביע שוב לליכוד, "בגלל מה שקרה ומה שקורה במדינה". סביב שולחן החג, כששיתף את משפחתו בהחלטתו לעזוב את הליכוד, זו התקבלה בהבנה. "אני אומר שאני לא יודע מה יהיה השנה, וכולם מזדהים איתי. אף אחד עוד לא יודע למי יצביע, ואם לא תהיה לנו שום אפשרות אחרת מלבד הליכוד - אנחנו בבעיה", הוא אומר. את התקופה עד הרגע שבו יגיע לקלפי, גבי כאמור יעביר בהתלבטויות, אבל מבטיח: "אצביע בסופו של דבר. כל קול חשוב".

השמות החדשים שנכנסו לפוליטיקה לא עושים עליו רושם. "הם לא מספיק מנהיגים בשביל להוביל מדינה", לדבריו. עבורו, הנושא המרכזי שצריך לעמוד במערכת הבחירות הוא הביטחון. "אסור שאסון כמו 7 באוקטובר יקרה שוב. צריך מישהו שיעשה באמת סוף לדברים האלה, כי אי-אפשר לחיות ככה. יש לנו ילדים לגדל במדינה הזאת".

עבור ענת קשת (32), הנושא שיכריע את הבחירות הקרובות הוא ביטחון, בדגש על קידום חוק גיוס שוויוני. "בעלי עושה מילואים שלוש שנים, זה גוזל מהילדים שלנו את אבא שלהם. כל מי שצריך ויכול - שיתגייס", היא אומרת. בניגוד לבחירות הקודמות, אז הצביעה לליכוד, הפעם הסבירה: "עם כמה שאני מאמינה שאין לביבי מחליף - אני לא יכולה להמשיך להצביע לו, כי בנושא הזה הוא לא תורם לי".

לינוי אדרעי (33), חברתה, מסכימה כי הנושא הביטחוני יעמוד בלב מערכת הבחירות, אך בניגוד אליה היא כנראה תבחר בליכוד גם השנה. "אני לא רואה מישהו שיכול מבחינה ביטחונית להיות יותר חזק ממנו, מישהו שאוכל לסמוך עליו יותר", היא אומרת, ועומדת מאחורי דעה זו גם בהתחשב בטבח 7 באוקטובר.

ב-8 באוקטובר חשבת שתצביעי אחרת? "זה כל הזמן נע בין כן ולא, אם הייתה לי אלטרנטיבה אחרת - יכול להיות שהייתי משנה את דעתי", היא עונה. עבור לינוי, עוד לא הגיע המועמד המתאים. "אם וינטר והנדל היו יותר חזקים הייתי מצביעה להם, אבל כרגע הם בקושי עוברים את אחוז החסימה".