אצבע בעין של טראמפ: האיחוד האירופי הודיע – "רוצים לצרף את קנדה כחברה"

בנאום מצב האומה, כשר"מ קנדה קרני יושב בקהל וזוכה לתשואות, הכריזה נשיאת הנציבות האירופית אורסולה פון דר ליין על "פתיחת הדלת" להפיכת ארצו ל"חברה נלווית", מעמד שעד כה לא היה קיים בגוש, הידוע בכללי הקבלה הנוקשים שלו. ברקע: מלחמת הסחר של קנדה עם ארה"ב ואיומי טראמפ להפוך אותה למדינה ה-51. הנציבה: "הצעד לא מכוון כלפי שום גורם, הכוח לא שייך רק לקולניים ביותר"

ynet והסוכנויות|

תגיות

נשיאת הנציבות האירופית אורסולה פון דר ליין הכריזה בצהריים (יום ד') כי האיחוד האירופי פותח דלת להפיכתה של קנדה ל"חברה הנלווית" הראשונה בתולדות הגוש, מעמד שנכון להיום אינו קיים על פי האמנות שלו. הודעתה של פון דר ליין באה על רקע ההתרחקות של קנדה מארה"ב, שותפתה הכלכלית והפוליטית הגדולה ביותר באופן מסורתי, בצל העוינות שמפגין כלפיה הנשיא דונלד טראמפ, בכלל זה באמצעות הטלת מכסים ואיומים מרומזים לספח אותה כמדינה ה-51.

הצהרתה של פון דר ליין מסמנת תפנית משמעותית גם במדיניות האיחוד האירופי עצמו: הגוש התנגד לאורך השנים לקטגוריות חברוּת גמישות, וכך למשל המדינות החברות בו הגיבו רק לאחרונה בקרירות להצעתה של גרמניה בחודש מאי להעניק לאוקראינה, המבקשת להצטרף לאיחוד, מעמד של "חברה נלווית", כהכנת הקרקע להצטרפות מלאה שלה.

"שותפויות הן בחירה אסטרטגית עבור אירופה, אך הן גם מענה לסדקים במערכת הבינלאומית המבוססת על כללים", אמרה היום פון דר ליין בנאומה השנתי על מצב האיחוד האירופי בפני הפרלמנט האירופי בשטרסבורג. "אנחנו (האיחוד האירופי וקנדה) רואים את העולם באותה העין: מבינה מלאכותית ועד שינויי האקלים, מהאזור הארקטי ועד גאופוליטיקה. ועמדנו יחד: בנוגע לאוקראינה, בתחום הביטחון, בחומרי גלם ובשרשראות אספקה. אבל מעל לכול – אירופה וקנדה מאמינות בדמוקרטיה. אנו מאמינים שהעוצמה אינה שייכת לחזק ביותר, לעשיר ביותר או לקולני ביותר, אלא לכולנו. ואנו מאמינים שדמוקרטיות נהנות מחופש הבחירה עם מי לעבוד".

בין באי הפרלמנט האירופי היום היה גם ראש ממשלת קנדה מארק קרני, שהוזמן לשם על-ידי פון דר ליין עצמה ומחר ינאם גם הוא בפני הפרלמנט. בנאומה בצהריים פנתה פון דר ליין אל קרני, שהיה המנהיג הזר הראשון אי פעם שנוכח בנאום השנתי על מצב האיחוד האירופי, והצהירה: "אמרתי שעלינו להגדיר מחדש בדחיפות את השותפויות שלנו. לפיכך, ברצוני לפעול יחד איתך כדי לפתוח את הדלת עבור קנדה להיות החברה הנלווית הראשונה באיחוד האירופי".

פון דר ליין אמרה כי השותפות המורחבת בין האיחוד האירופי לקנדה תכלול תחומים כמו טכנולוגיה, ייצור ביטחוני, אנרגיה, מינרלים קריטיים, סוללות, בינה מלאכותית, מחשוב קוונטי, אבטחת סייבר וביטחון כלכלי. היא הזכירה גם את האזור הארקטי, שהופך למוקד מתיחות גאופוליטי משמעותי, והכריזה: "נהפוך אותו לפרויקט דגל משותף". בנאומה היום הציעה פון דר ליין גם שהמדינה הצפון-אמריקנית תצטרף ל"מועצת הביטחון האירופית" העתידית, יוזמה שהיא מקדמת בנחישות.

רבים מחברי הפרלמנט האירופי עמדו בצהריים לכבוד ראש הממשלה קרני והריעו לו. ביקורו של קרני באירופה מגיע כאמור בעקבות משבר היסטורי ביחסים בין קנדה לארה"ב, לאחר ששיחות הסחר ביניהן קרסו בחודש שעבר והובילו לשורה של צעדי תגמול הדדיים בהטלת מכסים. בנאומה בצהריים הדגישה אמנם פון דר ליין כי השותפות עם קנדה היא "שותפות שאינה מכוונת נגד שום גורם אחר", כנראה בניסיון שלא להרגיז את טראמפ, אך ספק אם הנשיא האמריקני לא יראה בכך קריאת תיגר עליו ועל ארה"ב, במיוחד לנוכח אזכורו של האזור הארקטי – שטראמפ לוטש בו עיניים להשתלטות על גרינלנד.

דבריה של פון דר ליין באים אחרי שקודם לכן השבוע הצהיר קרני כי ארצו שואפת ל"ברית ייחודית" עם האיחוד האירופי, אך לא לחברות מלאה. הרקע להצהרה היה המכסים שהטיל טראמפ על קנדה וההתבטאויות החוזרות ונשנות שלו על הפיכתה למדינה ה-51 של ארה"ב. מעשים אלה דחפו את קנדה לחפש קשרים כלכליים וביטחוניים הדוקים יותר עם אירופה ולהפחית את התלות הגדולה שלה בסחר עם ארה"ב.

העיתון "וול סטריט ג'ורנל" חשף את התוכניות הנרקמות להידוק הקשרים בין קנדה לאיחוד האירופי כבר בתחילת השבוע, כשדיווח כי זמן קצר אחרי פרוץ מלחמת הסחר עם ארה"ב החל קרני להתקשר למנהיגי מדינות אירופה וביקש לשדרג את מערכת היחסים של ארצו עם האיחוד. לפי הדיווח, במשך חודשים הוא דיבר עם מנהיגים ביבשת, ואפילו עם כמה מבני משפחות המלוכה הפחות מוכרות באירופה, בניסיון לבחון כיצד ניתן לשלב את מדינתו בגוש המונה 27 מדינות.

ה"ג'ורנל" דיווח עוד כי גורמים אירופים וקנדים כבר בוחנים דרכים שבאמצעותן קנדה תוכל להשתלב באופן בלתי פורמלי בשוק של אירופה בתחומים כמו אנרגיה, בינה מלאכותית, מינרלים חיוניים, ובאופן דחוף יותר בתחום הביטחון. המשמעות בפועל היא שסחורות ועובדים בענפים אלה יוכלו בעתיד לנוע בחופשיות בין אירופה לקנדה. לפי שני גורמים המעורים בשיחות בין קרני לנשיא צרפת עמנואל מקרון, עלה אפילו הרעיון לאפשר לקנדים להתגורר ולעבוד באירופה ללא צורך בוויזה. עם זאת כל ברית משודרגת עם אירופה עלולה לטמון בחובה גם גורמים מרתיעים עבור קנדה, כגון ויתור על ריבונות כלשהי. כך למשל מדינות שסוחרות בחופשיות עם האיחוד בדרך כלל מזרימות כספים לתקציבו, מקבלות את עובדיו ופועלות בהתאם לתקנותיו.

אם לקנדה אכן יינתן המעמד של "חברה נלווית" באיחוד האירופי, לא ברור מה בדיוק הוא יכלול, משום שמעמד זה אינו מוגדר משפטית באמנות האיחוד. כשגרמניה הציעה לאחרונה להעניק את המעמד הזה לאוקראינה, היא הציעה שקייב תוכל להשתתף בישיבות השרים או בפסגות מסוימות של מנהיגי האיחוד, אך ללא זכות הצבעה.