התירוצים של הסוקרים שייכשלו ביום הבחירות
סקרים הם כלי מדעי לגיטימי וחשוב. ניתן באמצעותם לבדוק בהווה דעת קהל, עמדות, העדפות וציפיות. אבל סקרים שמנסים לנבא את העתיד הם פרובלמטיים. הסוקרים יודעים זאת היטב אך אינם נמנעים מנבואות ותחזיות כי זו פרנסה טובה, קידום חשוב לשירותיהם המסחריים ובולטות תקשורתית מסחררת
תגיות
לעניות דעתי, חלק מהסוקרים - אם לא כולם, יימצאו ביום הבחירות כנביאי שקר טועים ומטעים. מדוע? ראשית, כי הם כל כך שונים בתחזיותיהם שלא ייתכן שכולם צודקים. כאשר חלק מהם מנבא ניצחון לגוש אחד בהפרש של עשרות מנדטים לעומת סקרים שצופים את מפלתו של גוש זה, ברור כי לפחות חלק מהסקרים כוזבים. גם ניסיון העבר, ואני חוקר את סקרי הבחירות בישראל מאז שהחלו להופיע בתקשורת הישראל לפני כחמישים שנה, מלמד על כשלון סוקרים רבים במערכות בחירות רבות. הביטוי "יום הכיפורים של הסקרים" חזר ונשנה לאחר הרבה מערכות בחירות כדי לתאר את כישלונם.
אבל, הסוקרים תמיד מתאוששים מכישלונות אלה, מצויידים בהסברים כביכול מדעיים, תירוצים שונים ובעיקר עלי תאנה להסתיר את ערוות הנבואה הכושלת. אז כשירות לצרכני הסקרים, לערוצי התקשורת שמציפים אותנו במאות סקרים, לעיתונאים ופרשנים שמדי יום לועסים בשקיקה נתוני סקרים – הנה עלי התאנה של הסוקרים:
• "שיקרו לנו". מה יותר פשוט מלהאשים את הנשאלים בכישלון הסוקרים. אבל אם משקרים לכם, מדוע לא מצאתם דרך לזהות את השקרנים או לפחות להתריע על כך? נכון, יש בכל סקר נשאלים אשר משיקולים שונים עשויים לתת תשובה כוזבת אבל קשה להאמין שהם רבים כל כך.
• "היו שינויי דעה ברגע האחרון". כלומר, הסוקרים יטענו כי רק ביממה האחרונה, ממש לפני הבחירות, כאשר אסור לפרסם נתוני סקרים, חל מהפך דרמטי בציבור. דווקא ביום האחרון ותמיד דרמטי. טענה זו לא זוכה לאימות אמפירי ו"ההוכחות" של הסוקרים הן אנקדוטות תמוהות כמו מפלגת הפנסיונרים שאת הצלחתה ב 2006 הם לא חזו. משום מה הם תולים זאת בשינוי של הרגע האחרון ולא בכישלון לצפות הצלחה זו.
• "הלא מחליטים הטעו אותנו". נכון שיש בכל סקר משיבים שטרם החליטו או מתחבטים אבל זה אתגר לסוקרים לנסות "לפצח" את הצבעתם (למשל על ידי שאלות על עמדות פוליטיות, הצבעות קודמות ועוד). חלק מהסוקרים אפילו לא מנסה לטפל בהם ומחשב מנדטים רק לפי שכבר החליטו (בהנחה נוחה אבל מוטעית) שהם יתפלגו ביום הבחירות כמו אלה שכבר החליטו.
הקסם הרייטינגי של סקרים מעוור גם את מערכות התקשורת המתמסרות בהתלהבות לנביאי הסקרים. לאחר הבחירות אותם פרשנים ועיתונאים ייהנו לתאר את "יום הכיפורים של הסוקרים" ולהציג באותה התלהבות את כישלונם של מי שהיו כוכבי הסקרים
• "הסקר נכון רק ליום בו נערך". זו אמת חשובה אך היא מאד נעדרת מהסיקור ומהניתוח של סקרים שממהרים לקבוע מי מנצח, מי מתחת לאחוז החסימה ומי מעליו, מי הגוש המוביל, מי ירכיב ממשלה ומי צפוי לעמוד בראשה.
• "זה העיתונאים והפרשנים שלא הבינו". הסוקרים ממהרים להטיל את האחריות על אחרים ובהם העיתונאים שמציגים את הסקרים והפרשנים שמנתחים אותם. אבל הסוקרים עצמם לא בלבד שהם עצמם נוכחים באולפנים ככוכבי תקשורת לכל דבר, הם גם לא מתריעים על מחדלי הפרשנות. את זאת הם שומרים ליום שאחרי הבחירות.
• "אלה רק מדגמים ולכן יש טעויות דגימה". נכון שהסקרים נשענים על מדגמים, לעיתים קטנים, לעיתים כוללים משיבים בתשלום ברשת, לעיתים מוטים, אבל את ההסתייגויות החשובות האלה לא מציגים הסוקרים לפני הבחירות. יתר על כן, טעויות הדגימה מביאות לטעות סטטיסטית של כ-3-4 אחוזים שניתן לתרגמן ל-4-5 מנדטים. זה לא מונע מהסוקרים להצביע על "ירידה" או "עלייה" בתמיכה גם כשהן של מנדט או שניים.
סקרים הם כלי מדעי לגיטימי וחשוב. ניתן באמצעותם לבדוק בהווה דעת קהל, עמדות, העדפות וציפיות. אבל סקרים שמנסים לנבא את העתיד הם פרובלמטיים. הסוקרים יודעים זאת היטב אך אינם נמנעים מנבואות ותחזיות כי זו פרנסה טובה, קידום חשוב לשירותיהם המסחריים ובולטות תקשורתית מסחררת.
הם אינם מדווחים על "כובעים כפולים" (היותם יועצי סקרים של מפלגות ומטות בחירות לצד הופעתם "האובייקטיבית" בתקשורת) ובמקרים רבים גם אינם מדווחים כנדרש על פי חוק על המתודולוגיה שלהם. אבל הקסם הרייטינגי של סקרים מעוור גם את מערכות התקשורת המתמסרות בהתלהבות לנביאי הסקרים. לאחר הבחירות אותם פרשנים ועיתונאים ייהנו לתאר את "יום הכיפורים של הסוקרים" ולהציג באותה התלהבות את כישלונם של מי שהיו כוכבי הסקרים.
פרופסור גבי וימן הוא חוקר תקשורת פוליטית בבית הספר לממשל, אוניברסיטת רייכמן
KioskNews shows a cleaned-up reading view extracted from the publisher’s page — the original always lives on their site, not ours.