בחירות בישראל לשנת 2026: מה עשו משרדי הממשלה למדע, לחינוך ולסביבה

שיעור המיחזור ירד, הישגי המדעים בשפל, תקציב החלל הצטמק לפי תחקיר N12, ומרכזי המחקר בפריפריה המתינו לשכר. סיכום סדרת הידען על תפקוד משרדי הממשלה הנוגעים למדע, לחינוך ולסביבה, ביום שבו הציבור מכריע.

היום, 27 באוקטובר 2026, מתקיימות הבחירות בישראל לשנת 2026. לקראתן בדקה סדרת כתבות באתר הידען אם משרדי הממשלה האחראים על המדע, החינוך והסביבה קידמו את המטרות שלשמן הם קיימים, או שמדיניותם הרחיקה את הציבור מהן. המבחן בסדרה לא היה מספר ההכרזות, החוקים והתוכניות. המבחן היה התוצאות בשטח. להלן עיקרי הממצאים, עם קישור לכל כתבה המלאה.

המשרד להגנת הסביבה: יותר פסולת נקברה, ההיערכות לאקלים דשדשה

לפי הלמ״ס, שיעור הפסולת שהועברה למיחזור ירד מ־25.6% בשנת 2023 ל־24.4% בשנת 2024. לפי ניתוח של ״שקוף״, כמות הפסולת שהוטמנה עלתה לכ־4.82 מיליון טונות. ביוני 2026 קבע מבקר המדינה, בביקורת מעקב שלישית בתוך שש שנים, שהיערכות ישראל למשבר האקלים עדיין מדשדשת. תחקירי ״שקוף״ חשפו שמידע על היתרי פליטה של מפעלים הוסר מאתר המשרד בזמן המלחמה עם איראן. לפי בדיקת ״שקוף״, מתוך שבעה יעדים מרכזיים שהציבה השרה עידית סילמן הושלם רק אחד. המשרד לא הגיב לפניית הידען.

לכתבה המלאה: המשרד להגנת הסביבה בתקופת סילמן

משרד החינוך: שפל בהישגי המדעים, פיקוח רופף על הליבה

במבחני PISA 2025 רשמה ישראל את ההישגים הנמוכים ביותר שנמדדו מאז החלה להשתתף בהם: ירידה של 23 נקודות במדעים ושל 25 נקודות במתמטיקה. בקרב מדינות OECD דורגה ישראל במקום ה־33 מתוך 38. הממשלה הציגה את תוכנית ״ישראל ריאלית״, בהיקף מתוכנן של כ־1.5 מיליארד שקל, אבל את יישומה עוד צריך לבחון. לפי מחקר של המכון הישראלי לדמוקרטיה, בשנת תשפ״ד קוזזו תקציבים בשל אי־עמידה בלימודי הליבה רק מ־6% ממוסדות החינוך החרדיים היסודיים לבנים. במהלך פגרת הבחירות אישרה ועדת הכספים העברות של כרבע מיליארד שקל לחינוך החרדי. אחרי פרסום הכתבה הקפיא השר יואב קיש את מבחני ״תנופה״ ואת שיתוף הפעולה עם ראמ״ה. המשרד לא הגיב לפניית הידען.

לכתבה המלאה: משרד החינוך בתקופת קיש

משרד המדע: החלל הצטמק, הבינה המלאכותית עברה לגוף אחר

לפי תחקיר N12, תקציב סוכנות החלל ירד בכ־77% בין 2023 ל־2026. משרד המדע חולק על הנתון. לדבריו, התקציב ירד מכ־30 מיליון שקל לכ־23 מיליון. תפקיד מנהל הסוכנות נותר פנוי כחמישה חודשים, ו״בראשית 2״ עדיין לא יצאה לדרך. מנהלי מרכזי המחקר האזוריים בצפון ובדרום התריעו שבחלק מהמרכזים לא שולם שכר במשך חודשים. המטה הלאומי לבינה מלאכותית הוקם במשרד ראש הממשלה, ולא במשרד המדע. מנגד, השרה גילה גמליאל חתמה על הסכם אסטרטגי עם נאס״א, והוכרזה מעבדת Access to Space במצפה רמון. המשרד מסר שהכתבה ״מגמתית״, ותגובתו המלאה מובאת בכתבה.

לכתבה המלאה: משרד המדע בתקופת גמליאל

התמונה הכוללת

לא את כל הקשיים אפשר לייחס לממשלה היוצאת. הקורונה, המלחמה והקיצוצים הרוחביים פגעו בכל המערכות, וחלק מהבעיות נוצרו לפני תחילת כהונתה. אבל בשלושת המשרדים חוזר אותו דפוס: פער בין ההכרזות והתוכניות לבין התוצאות בשטח, ובחלק מהמקרים גם פגיעה בשקיפות ובמדידה המקצועית. מי שתקים את הממשלה הבאה תצטרך להחליט אם המדע, החינוך וההשכלה הגבוהה וההגנה על הסביבה יחזרו להיות סדרי עדיפויות לאומיים.

שאלות ותשובות

אילו משרדים נבדקו בסדרה?

המשרד להגנת הסביבה, משרד החינוך ומשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, כולל סוכנות החלל.

האם המשרדים הגיבו?

הידען פנה לכל המשרדים. רק משרד המדע מסר תגובה, והיא מובאת במלואה בכתבה עליו.

על אילו מקורות נשענת הסדרה?

על נתוני הלמ״ס וראמ״ה, דוחות מבקר המדינה, פרוטוקולים והודעות של הכנסת, המכון הישראלי לדמוקרטיה, ותחקירים של ״שקוף״ ו־N12.

עוד בנושא באתר הידען

• המשרד להגנת הסביבה בתקופת סילמן: שיעור המיחזור ירד, יותר פסולת נקברה באדמה וההיערכות לאקלים דשדשה
• משרד החינוך בתקופת קיש: שפל בהישגי המדעים והמתמטיקה, ופיקוח רופף על לימודי הליבה
• משרד המדע בתקופת גמליאל: תקציב החלל צנח, מרכזי המחקר בפריפריה נותרו בלי כסף
• לא רק דיפ־פייק: כך בינה מלאכותית עלולה לשבש בחירות
• כיצד מסרים תת-הכרתיים שינו את תוצאות בחירות 2006