זה לא פחות חשוב מלייצר כיפת ברזל

מתוכנית "RNG”, שמלווה נערות בדרך לעולם ההנדסה, וסמסטר הקיץ הטכנולוגי לתיכוניסטים בחיפה, דרך מנטורים שמתנדבים במיזם “מגשימים” ליחידות מודיעין וסייבר, ועד מלגות לתלמידים מצטיינים ביישובי הצפון וקו העימות: כך הפכה רפאל את החינוך הטכנולוגי לנדבך רב־עוצמה באסטרטגיה הביטחונית שלה, ואף האיצה את העשייה בזמן המלחמה
ענתי גילעד|
רפאל מוכרת בעיקר בזכות המערכות שמגינות על ישראל, אבל מבחינתה, ביטחון לא מתחיל ונגמר בכיפת ברזל. הוא נבנה גם בכיתות הלימוד כבר בתיכון, במפגשים בין מהנדסות לנערות ובאלפי שעות התנדבות שמושקעות מדי שנה ברשויות בצפון כחלק בלתי נפרד מהחברה, שהקים דוד בן גוריון ממש עם קום המדינה, בשנת 1948.
"כשמדברים על נדבך מרכזי בביטחון המדינה, הסיפור של האחריות התאגידית והתרומה לחברה ולקהילה הוא חלק בלתי נפרד מרפאל", אומר עמית צימר, סמנכ"ל בכיר לרגולציה, מינהל ותקשורת ברפאל. "בן גוריון הקים את רפאל, והחזון החינוכי-טכנולוגי הוא נדבך מרכזי בביטחון המדינה, כי בסוף זה מבטיח לנו את העתיד ברמה הביטחונית, אבל לפני הכול - ברמה החינוכית, הערכית והטכנולוגית. בלי זה אתה לא יכול לייצר חזון ולפתח תוכניות לעתיד. זה לא פחות חשוב מלייצר מעיל רוח או כיפת ברזל. כשאתה משקיע בכל מה שקשור לחברה, לקהילה, לחינוך, לכלכלה, זה מכפיל כוח אמיתי וחלק אינטגרלי מהאסטרטגיה של רפאל".
עמית צימר. סמנכ"ל בכיר לרגולציה, מינהל ותקשורת ברפאלצילום: באדיבות רפאל
כחברה ממשלתית, מזכיר צימר, רפאל מנועה מתרומות כספיות ישירות. התחליף לכך הוא מה שהוא מכנה "הבסיס הרפאלי" - אלפי עובדים שמביאים לפעילות הקהילתית את אותה מסירות מקצועית שהם מביאים לפיתוח מערכות. "יש היום מעל 2,500 עובדים שעושים בהתנדבות פעילויות מדהימות בכל אזורי הפעילות שלנו, בעיקר בצפון. אנחנו גם מחוברים לכל אזור, כי האנשים שלנו גרים שם, ואנחנו גם מרגישים את ההשפעה שלנו שם". למשל הוא מזכיר את מעון "עתידות" בעכו לאנשים עם מוגבלות קשה, שמייצר לרפאל חלקים למערכות זה מעל עשור. "מעולם לא חזר אלינו חלק תקול משם", הוא משתף.
מבין כל תחומי הפעילות, החינוך הוא זה שזוכה למרבית המשאבים ותשומת הלב בחברה הממשלתית. "אנחנו מבינים שבסוף מי שעושה את העבודה המדהימה, אלה הם המדענים והמדעניות, המהנדסות והמהנדסות של רפאל, ואנחנו רוצים להתחיל להשפיע באמצעותם על צעירים כבר מגיל חטיבת הביניים", מסביר צימר. מיזם הדגל של התפיסה הזו הוא RNG (Rafael Next Generation), שמטרתו לעודד נערות החל מכיתה ט' ועד סוף התיכון לפנות למקצועות טכנולוגיים. "לא משנה אם אלה בנות מבתי ספר דרוזיים, ממלכתיים או ממ"ד, יושבת מולן מהנדסת שלנו, מספרת את סיפור חייה ומהווה דוגמה אישית - זה הכי חזק שיש, וזה משפיע על הבנות מאוד בהבנה שאפשר להתקדם ולהגיע".
ריקי ממן, מנהלת האחריות התאגידית ברפאל, מוסיפה את הזווית של סגירת המעגל: "כשמדענית נפגשת עם נערה שהיא דור ראשון לאקדמיה או שאין לה עם מי להתייעץ ולא מבינה ממש מה זה הנדסה, נפתח לה צוהר למה שעובדת רפאל עושה בשגרת העבודה שלה, ומשהו נפתח גם אצלה". התוכנית פועלת היום ב־34 בתי ספר ב־11 רשויות בצפון, בשיתוף מנהלי אגפי החינוך ברשויות. ב־2025 השתתפו במיזם כ־700 תלמידות שאותרו על ידי מוסדות החינוך, ופגשו כ־70 מהנדסות ומהנדסים מתנדבים מרפאל, ששימשו להן מנטורים. חלקן אף יצאו לסיורי חשיפה לטכנולוגיות ולסביבת העבודה המדעית בחברה. "בסוף אנחנו רוצים עוד נשים מנהלות במקצועות טכנולוגיים, וכדי לקדם את זה – צריך להשקיע בחינוך תחילה", אומרת ממן.
הפעילות לא נעצרת בערים הגדולות. "בשנתיים האחרונות הגברנו פעולות גם בכפרים הדרוזים ירכא, ג'וליס ופקיעין, ורואים אימפקט טכנולוגי משמעותי מאוד", מציין צימר.
לשאלה המתבקשת מה קרה לפעילות הזו בשלוש שנות לחימה, משיבה ממן: "המלחמה לא עצרה אותנו. בשלוש השנים האחרונות הגברנו פעילות והתמקדנו במערכת החינוך של יישובי הגדר, למשל מעלות, מעלה יוסף ושלומי". היא מסבירה את ההיגיון מאחורי ההחלטה: "בסוף התלמידים האלה צריכים משהו שיחזיק את החוסן שלהם, ולפעמים הפעילות האקסטרה חינוכית, שפותחת ראש ויותר חווייתית, היא מה שמשאיר אותם במסלול. זיהינו מהר מאוד שזה ה'מאני טיים', ולקח לנו זמן לשכנע את הרשויות – אבל הבנו מהר מאוד שזה מה שיחזיק את הילדים". גם עובדי רפאל עצמם, מציינת ממן, יצאו למילואים ועבדו שעות ארוכות למען המאמץ המלחמתי, "ובכל זאת לא הסתפקנו רק בשמירה על הפעילות, אלא המשכנו, הגברנו והרחבנו".
ריקי ממן, מנהלת אחריות תאגידית ברפאלצילום: באדיבות רפאל
דוגמה מוחשית להתמדה היא ההאקתון לקיימות שנערך במעלות בשיא ירי הטילים, בהובלת מנהלי קשרי הקהילה, שרפאל מפעילה בכל אחת מיחידותיה הגדולות. "עיריית מעלות בחרה מתוך הצעות הילדים את הרלוונטיות, והכול תחת חודשים של ירי טילים. לא ויתרנו. הפעילות התקיימה בטימס ובזום, ומתי שהתאפשר, הם התארחו במכון דוד בקריית־ים", מספרת ממן. "ההאקתון שיקף את הצביון האנושי של מעלות, עם נערות מאולפנא, נערים מישיבה ונוער חילוני, כל בתי הספר ביישוב. זו אחת הפעילויות שאנחנו לא מוותרים עליהן, גם במהלך המלחמה".
לצד מיזם RNG, נערך גם סמסטר הקיץ בחיפה, שחגג לאחרונה עשור לפעילותו בשיתוף היחידה למצוינות באגף החינוך בעיר. "לסמסטר הקיץ מגיעים תלמידי כיתות ח'-ט' לחמישה ימי לימוד סייבר, מכונות ואלקטרוניקה, אחרי שלמדו פייתון מראש לבקשתנו. בסוף השבוע הם מגיעים לתחרות, ארבע קבוצות גדולות, עם מוצר - רכב חשמלי שהם בנו, שצריך לעבור מסלול מכשולים ולפרוץ לטירה", מתארת ממן ומוסיפה שב־2025 השתתפו בתוכנית 120 תלמידים מכ־10 בתי ספר בעיר, שבחרו רכזי המצוינות, ולוו על ידי 30 מהנדסות ומהנדסים. "רואים ילדים שגם אם מחשבים לא מעניין אותם, התנסו רגע במכונות או להפך, וזה פותח להם את הראייה ונמשך תוך התאמות לאורך כל המלחמה", היא מסבירה.
מיזם נוסף, "מגשימים" מבית קרן רש"י, פונה לתלמידי י'-י"ב מצטיינים מהפריפריה ומכשיר אותם עוד לפני גיוסם לקראת שילוב ביחידות המודיעין והסייבר של צה"ל. "רפאל משמשת כמנטורית בתוכנית, ואנחנו גם מעסיקים תלמידים מאמצע י"א ועד הגיוס ממש בתוך הפיתוח, ואז הם מתמיינים ליחידות שפעם הם אפילו לא דמיינו עליהן", מסביר צימר. כ־20 עובדי רפאל משתתפים בתוכנית כמנטורים, לצד שותפים נוספים מהתעשייה, והתלמידים המצטיינים ביותר ממשיכים ל"מגשימים פלוס" – שבוע Bootcamp אינטנסיבי, שבו הם מתנסים בעולמות הדאטה, ההצפנה והפיתוח.
מעבר לחינוך, בולטת הפעילות למען פצועי צה"ל ואנשים עם מוגבלויות, שהתרחבה משמעותית בשנות המלחמה. רפאל מפעילה בית מלאכה לתכנון וייצור אביזרי עזר, שבו כ־20 מגמלאי הארגון מתעלים את הידע והניסיון שצברו למען מטרה זו, לצד קליטה נרחבת של פצועי צה"ל בשורות החברה. לצידה פועל גם "Makers for Heroes", ביוזמת עמותת Restart – פרויקט שמרכז מהנדסים, רופאים, מעצבים ומתכנתים מהתעשייה סביב תכנון פתרונות טכנולוגיים לפצועים, כשההצעות שנבחרות בימי שיא לאורך השנה מיושמות בפועל על ידי יחידות ברפאל. מפרוץ המלחמה הרחיבה העמותה את פעילותה לבתי חולים ולמרכזי שיקום, והקימה תחנות "מייקרס" מאובזרות במדפסות תלת־ממד ובסורקים, שסיפקו לעשרות לוחמים פצועים פתרונות מהירים, ממנשאים מותאמים לקטועי גפיים ועד מערכות שליטה חכמות לכיסאות גלגלים ואביזרי ספורט ייחודיים.
תוכנית נוספת שברפאל מייחסים לה חשיבות מיוחדת, היא פרויקט המלגות. "הסיפור הוא לתת הזדמנות לבנות ולבנים מרקע סוציו־אקונומי מורכב יותר, שיש בהם כישרון ומצוינות במקצועות הטכנולוגיים, והחיבור איתנו נותן להם תקווה לעתיד טוב יותר. יש לנו כבר דוגמאות בתוך רפאל של נשים שהתחילו משם, עם קשיים בתוך הבית, שהיום עושות עבודה פנטסטית כמדעניות", מספר צימר.
"זו תוכנית מאוד פריפריאלית, בין היתר בקריית שמונה, מגדל העמק ועפולה, ממש כל יישובי הצפון. מלגה ראשונה ניתנת לתלמידים בכיתה י', השנייה למצטיינים בסיום הלימודים, והשלישית בתנאי שהם מתגייסים ומסיימים שנה ראשונה באקדמיה בתחום הטכנולוגיה", מפרטת ממן ומוסיפה, כי החינוך במסגרת התוכנית לא מסתיים בתיכון: "יש בתי ספר להנדסאים בצפון שמשתתפים בתוכנית. אנחנו פותחים שתיים-שלוש כיתות הנדסאים ייעודיות בשנה ללימוד הנדסאי אלקטרוניקה או מכטרוניקה, תלוי בצורך של רפאל. מגיעים חיילים משוחררים מהפריפריה, כשכמעט מחצית מהכיתה היא מאוכלוסיות הגיוון של רפאל - דרוזים, חרדים, פצועי צה"ל. אותם חבר'ה, כ־30, במספר, מתחילים מסלול מואץ של שנה וחצי, עם מלגת לימודים וקיום, והופכים לעובדי רפאל מן המניין".
תוכלו לחזור לרגע שבו הרגשתם את ההשפעה העמוקה במיוחד?
"באחד ממפגשי RNG שיתפה מדענית בכירה ברפאל את סיפורה כבת להורים עם מוגבלות מורכבת. אמרו לה שלא תצליח לקרוא וללמוד, והדבר האחרון שהיינו חושבים עליה, זה שהיא תהיה דוקטור. היום היא מהמדעניות המובילות ברפאל. הקהל הופתע מאוד, והיו שאף בכו. למרות תנאי חייה, היא עשתה קריירה מדהימה, ואנחנו שותפים ומלווים את המקרים האלה בפרויקטים. החיבור הזה הוא בעל אימפקט יוצא דופן".
ברפאל מודים, שהמציאות הביטחונית בשנים האחרונות רק חידדה את תפיסת האחריות של הארגון. "בעידן הטכנולוגי של היום הילדים מתחפשים בפורים לכיפת ברזל, הם מודעים למערכות ולטכנולוגיות, ויש לנו עוד פתח כניסה להסביר להם, שעם כל הכבוד לכלי ה־AI, בסוף האנשים הם שמתכננים", מדגיש צימר.
"מרחב ההשפעה שלנו גדל נוכח התקופה", מוסיפה ממן. "דווקא שותפינו בקהילה הבינו יותר טוב מה רפאל יכולה לחולל במערכת החינוך, ועד כמה הם זקוקים לחברות טכנולוגיות שיסייעו להם להחזיק את התלמידים המצטיינים".
לגבי חמש השנים הקרובות, צימר מסמן כיוון ברור: "נמשיך ונרחיב את הפעילות וניכנס לנישות שחודרות עמוק לתוך המערכות הטכנולוגיות והחינוכיות, למשל פרויקטים של AI. התעשייה תמיד תזדקק לאנשים, ובעיקר לאלה שהם הכי מוכשרים, ואנחנו נהיה שם כדי להשפיע כמה שאנחנו יכולים".
KioskNews shows a cleaned-up reading view extracted from the publisher’s page — the original always lives on their site, not ours.