החיישנים המשוכללים מגיעים לת"א: הקנסות החדשים, והערים הבאות שעל הפרק
מה שהתחיל בהתאהבות בשקט של סגר הקורונה, הפך לטכנולוגיה שאולי תשקיט את הערים הסואנות בעולם. אבל עד אז, זה יקרה כאן: עיריית תל אביב תקנוס נהגים שמשתמשים בצופר שלא לצורך. פקחים יהיו עם היד על הדופק: "אם יש ספק, אין ספק". מה אומרים המחקרים, כמה זה יעלה, ואיפה זה כבר עובד בארץ?
הצליל שמלווה כמעט כל עמידה בפקק ברחובות תל אביב עומד להפוך בקרוב לעסק יקר במיוחד. ברבעון הראשון של שנת 2027 תיכנס לתוקף בעיר מערכת אכיפה טכנולוגית שתאתר ותתעד נהגים שמשתמשים בצופר שלא לצורך. ומכאן זה כבר יגיע לכיס: קנס של בין 250 ל-1,000 שקלים.
צפרת? נצבעת. צפו: כך עובדת המערכת בערים שונות בארץ
(צילום: NOiez )
עוצמתה של צפירת רכב עומדת על כ-100 דציבלים, הרבה מעל סף הנזק הבריאותי שנקבע על 70 דציבלים. מחקרים של ארגון הבריאות העולמי ושל כתב העת של ארגון הקרדיולוגיה האמריקני מצאו קשר ישיר בין חשיפה לזיהום רעש כזה לבין עלייה בלחץ הדם, גם לאחר חשיפה של יום בודד, וכן מצאו קשר לפגיעה במצב הנפשי, לירידה בתפקוד הקוגניטיבי, למחלות לב ולמחלות עיכול. מעבר לכך, מחקר של הרלב"ד מצא כי תחושת הלחץ שמעוררת הצפירה בקרב נהגים ומשתמשי דרך אחרים מובילה לירידה ברמת הבטיחות בדרכים.
מערכת האכיפה הטכנולוגית החדשנית תותקן מטעמה של חברת NOiez, שזכתה במכרז להקמתה.
מיטל להבי, סגנית ראש העיר תל אביב-יפו לתחבורה ובטיחות בדרכים, מתארת איך התגלגל הפרויקט מתלונות התושבים ועד למציאת פתרון אכיפה ישים. "העיסוק שלנו בנושא החל בגלל פניות של תושבים על רעש שהלכו והתגברו, כי הסדרי התנועה החדשים בעיר יצרו קונפליקטים חדשים שהניבו גם הרבה צפירות", היא אומרת. "כשאנחנו מדברים על צפירות זה לא רק לחץ דם גבוה ואמא שמרדימה את הילד, אלא גם הסיכון שהצפירה תעורר תגובה פתאומית אצל נהג אחר בסביבה. בעירייה בהתחלה חששו לאכוף בעיקר משיקולים משפטיים, שזו תהיה מילה של הפקח מול הנהג וזה לא יהיה בר שפיטה. התחלנו עם שלטים של 'אסור לצפור' והעלינו קמפיין 'צפירע' כדי לעורר מודעות. אבל ברוב המקומות זה לא הספיק ולא עזר. הבנו שפנייה לרגש ולהיגיון של אנשים אינה יעילה".
כדי לבחון את הפתרונות לבעיה, יצאה העירייה לפני כשנתיים לפיילוט ממושך ליד דיזנגוף סנטר, שכלל חיישני רעש ומצלמות. לאחר שהטכנולוגיה הוכיחה את עצמה, העבירה העירייה חוק עזר עירוני שבו תקנה המאפשרת לה לתת קנס על צפירה אסורה. לדברי להבי, למפגעי הרעש יש גם השלכה כלכלית ישירה על התושבים, נתון שמקבל גיבוי במחקר מקיף של משרד המשפטים הישראלי שמצא כי עלייה של דציבל אחד ברעש הסביבתי מביאה לירידה של כ-1 אחוז משווי הדירה. "הרבה אנשים מתייחסים לסוגיית הרעש בבחירה של מקום מגורים, וללא ספק זה פרמטר שמעלה או מוריד ערך של נכס שנמצא במוקד רעש, בין אם זה תמ"א או חפירות של מטרו או צפירות ורעש מהכביש", היא מסבירה. "כשאתה גר באזור שיש בו ריבוי צפירות זה מטריף אותך. זה זיהום בדיוק כמו זיהום אוויר וזיהום קרקע, והגיע הזמן שנטפל בזה".
מי שעומד מאחורי הפיתוח הטכנולוגי הוא שחר קינן, מייסד חברת NOiez, שגיבש את הרעיון מתוך צורך אישי לאחר שסבל בעצמו מהרעש שעלה מהכביש מתחת לביתו. "הייתי גר בדיזנגוף פינת פרישמן. בסוף הקורונה היה שקט ונעים וברגע שנגמר הסגר חזרנו לרעש של הצפצופים של וולט והמכוניות. חשבנו - איך אנחנו משנים את זה שהיד תהיה קלה על הצופר", מספר קינן. "את המערכת פיתחתי יחד עם חברת QIS. שילבנו סנסורים של רעש עם מצלמות, וביחד החיישנים שלנו יודעים להציג בצורה מדויקת מאיפה מגיע הרעש באמצעות מפת חום. זה תרמי, ממש מהבהב על המסך מאיפה מגיע הקול, יחד עם האלגוריתם שיודע לאתר איזה סוג רעש זה ומאיזה כלי תחבורה".
כדי להתגבר על המכשול הראייתי ולהבטיח עמידות משפטית מלאה, המערכת משלבת את הזיהוי האקוסטי עם בקרה אנושית קפדנית. קינן מציין כי המערכת כבר פועלת בפיילוטים בחלק מהרשויות בארבע השנים האחרונות ונבחנה בהן בקפידה. "המטרה שלי בסופו של דבר היא שאם יש ספק אז אין ספק, שאם יש מקרה שלא בטוחים לגביו הוא לא יישפט לחומרה", הוא מדגיש. "אנחנו נותנים לעיריות את הכלי לאתר את העבירה, והעירייה מחליטה אם לתת את הדוח או לא, באמצעות שיקול דעת אנושי".
בפועל, הממצאים מכל צומת זורמים למרכז בקרה עירוני, שם פקח שהוכשר לכך מפעיל שיקול דעת ובוחן בסרטון אם הייתה סכנה שהצדיקה את הצפירה. להבי מוסיפה כי לקראת תחילת האכיפה תפורסם הודעה מראש על המוקדים ויוצב בהם שילוט אזהרה. "בסוף", היא אומרת, "המטרה שלנו היא לא הקנסות, אלא החינוך של הנהגים, לשינוי תרבותי שיבטיח עיר שנעים ובריא לחיות בה. תמיד קיים החשש שהאכיפה תיתפס כדבר ברוטאלי או יעד תקציבי אבל מסתבר שזה נושא שכמעט כולם מסכימים עליו ונושא הצפירות מציק מאוד לאנשים. התגובות שאנחנו מקבלים הן חיוביות ואנחנו מאמינים שזה יחנך את הציבור ויוריד את זיהום הרעש בעיר".
בשלב הראשון תפרוס עיריית תל אביב 11 נקודות ניטור ברחבי העיר, הפריסה הרחבה ביותר בישראל עד כה, במוקדים שנבחרו יחד עם הרשות לאיכות הסביבה על בסיס תלונות שהתקבלו במוקד 106 וברשת, צפיפות האוכלוסין והיקף תנועת הולכי הרגל. מתוך 11 הנקודות המתוכננות כבר נבחרו שני מוקדים ראשונים בצומת בוגרשוב-טשרניחובסקי ובאזור כיכר רבין, ובקרוב יגובשו יתר המוקדים. בעירייה מציינים כי אם יעלה הצורך יצטרפו נקודות נוספות בהמשך. נהגים שייתפסו צופרים שלא לצורך ישלמו 250 שקלים על עבירה ראשונה ו-500 שקלים על עבירה חוזרת, ואילו עבור רכבים הרשומים בבעלות תאגיד - הקנסות יוכפלו ויעמדו על 500 שקלים ו-1,000 שקלים בהתאמה. לקנסות הללו חשופים כל סוגי הרכבים, למעט רכבי חירום. במקרה של צפירות מרובות על ידי נהג אוטובוס למשל, החברה המפעילה תיקנס ב-1,000 שקלים וכך גם לגבי שליחים של חברות גדולות - שנוכחותם משמעותית במיוחד בעיר תל אביב.
תל אביב מצטרפת בכך למגמה שכבר צוברת תאוצה הן בישראל והן בעולם. בארץ, מי שמובילה את המהלך היא עיריית פתח תקווה, שהייתה הראשונה להפעיל את המערכת של החברה באופן מבצעי ולחלק דוחות לנהגים ב-3 צמתים מרכזיים. בעירייה רואים במערכת הזו הצלחה - ומציגים נתונים של ירידה של כ-25% בפניות למוקד העירוני לגבי מפגעי רעש באזורים המדוברים. כ-100 דוחות מחולקים מדי חודש. גובה הקנסות נמוך מזה המתוכנן בתל אביב, ועומד על סכום אחיד של 245 שקלים - ורק במקרה של צפירות חריגות במיוחד. כעת פועלים בעיר להרחבת הפריסה גם בצמתים סואנים נוספים.
בעיריית פתח תקווה ציינו כי היא צפויה להיות העיר הראשונה בארץ שתשמיש את המערכת הזו גם לאכיפת אופנועים מרעישים.
בירושלים וברמת גן, מקדמים מערכות ניטור ואכיפה דומות בתמיכת המשרד להגנת הסביבה. גם בערים גדולות בעולם, בהן פריז, לונדון וניו יורק, פועלות בשנים האחרונות "מכמונות רעש" המבוססות על מערך מיקרופונים ומצלמות לזיהוי לוחית רישוי. בדומה למודל הישראלי, המערכות נדרכות אוטומטית כשהרעש חוצה סף של כ-80 עד 85 דציבלים ומתעדות את הרכב החורג, ולאחר מכן פקח עירוני בוחן את ההקלטה והסרטון לפני שליחת הקנס. עם זאת, בעוד שבישראל הדגש המרכזי הוא על צפירות מיותרות, בערים הללו האכיפה מתמקדת בעיקר באגזוזים משופרים ובמנועים רועשים – ורק בחלקן, כמו בניו יורק, היא מופעלת גם נגד צפירות שלא לצורך חירום.
מעבר להשפעה המיידית על תושבי תל אביב, נראה כי המהפכה השקטה כבר מתפשטת במהירות ברחבי הארץ. קינן מספר כי הביקוש למערכת האכיפה החכמה מתרחב לעיריות רבות נוספות, הן בערים הגדולות והן במרחב הכפרי ובפריפריה, בהן אשדוד, קריית אונו, ראשון לציון, בת ים ונוף הגליל. "בשנה האחרונה היו שמונה מכרזים של רשויות שהתמודדנו בהם וזכינו, זה בסך הכול כ-40 עד 50 מערכות חדשות שיותקנו, כך שהתופעה הזו מתרחבת ואנחנו נהפוך לאחת המדינות המתקדמות בעולם בנושא אכיפת הרעש", הוא מתאר. "ראינו שברגע שהחלה האכיפה חלה ירידה של כ-70 אחוז בצפירות. אז אנחנו מקווים לייצר פה שינוי תרבותי שעוד ילך ויתרחב, ואולי אפילו לעוד מדינות בעולם, כמו בהודו שנוטים לצפור שם הרבה. בהמשך אנחנו רוצים גם לעסוק ברעש מאגזוזים, שזה מאוד בולט דווקא בכבישים בינעירוניים, נגיע גם לשם".
אם הניסוי הישראלי יצליח לשנות את הרגלי הנהיגה המקומיים, ייתכן שבקרוב מאוד הטכנולוגיה שצמחה מתחת לבית בתל אביב - תנסה להשקיט גם את הרחובות הסואנים בעולם.
KioskNews shows a cleaned-up reading view extracted from the publisher’s page — the original always lives on their site, not ours.