יהודה לוי, כת ושלל קלישאות: "הבריחה" נראית כמו להיט, אבל מרגישה כמו שידור חוזר

במרכז הדרמה החדשה של קשת עומד בכיר ביטחוני בדימוס (יהודה לוי), שיוצא למבצע חילוץ של צעירים מכת יהודית בלב הג'ונגלים של קולומביה. הסדרה, ששואבת מסיפורה האמיתי של כת "לב טהור", מציגה מציאות מזעזעת של התעללות ושליטה, אבל נצמדת לנוסחה המוכרת של מותחני האקשן הישראליים - וגם השחקנים המצוינים שלה לא מצליחים להציל את התסריט מאוסף הקלישאות

תגיות

עשור וקצת אחרי ש"פאודה" הפכה את הטראומה הביטחונית הישראלית לסחורה נחשקת בכפר הגלובלי, סדרות המתח הישראליות הפכו למתכון: לוקחים גבר שהיה פעם מישהו חשוב במערכת, כנראה במוסד, מוסיפים לו כאב אישי מהעבר שהוא לא מדבר עליו (ותודה לפלאשבקים), משבצים אותו בעלילת אקשן ישראלית, מדגישים שוב ושוב שהכול תלוי רק בו ושרק הוא יכול להציל את המצב, ומחכים להזמנות לפסטיבל קאן. טיפ: אל תגזימו – שרברב שמציל מטוס חטוף אחרי שצפה בכמה פרקים של סדרה על אסונות תעופה כבר נשמע כמו משהו שכתב תסריטאי על טריפ.

המתכון הזה עובד, אין ויכוח. אבל בניגוד לעולם הבישול, בתעשיית הבידור היצמדות יתר להוראות המתכון מובילה לפעמים דווקא לתוצאה צפויה וחסרת נשמה. על הנייר, הכול במקום ב"בריחה", הסדרה החדשה בכיכובם של יהודה לוי (ברירת המחדל לליהוק הביצועיסט בעל הלב) ועידו טאקו, שעלתה אתמול בקשת. ואם השיר הזה נשמע לכם מוכר, זה לא במקרה – הסדרה ככל הנראה מבוססת על סיפורה האמיתי של כת "לב טהור", כת חרדית קיצונית שנדדה בין מוקדים שונים בעולם, בין היתר ביערות גואטמלה.

מנהיג הכת, שלמה הלברנץ, התעלל בחסידיו פיזית ונפשית, ניתק אותם ממשפחותיהם, הביא אותם לחרפת רעב, הכריח אותם ליטול כדורים פסיכיאטריים, חיתן את ילדיהם החל מגיל 12 וכפה על הנשים כיסוי גוף מלא. הלברנץ, אגב, טבע בנהר במקסיקו לפני תשע שנים. בנו, נחמן, ירש את ההנהגה וייסר את חסידיו באמצעות עקרבים. במהלך העשורים האחרונים נערכו כמה מבצעי חילוץ של חברי הכת, שחלקם גם עמדו במוקד תחקירים של תוכניות כמו "עובדה" ו"המערכת", וזכו לסיקור מצד גופי שידור קנדיים בתקופה שבה שהתה הכת במדינה. אלא שמתוך שלל הפרטים שסיפקה המציאות, היוצרים, אריאל כהן והאחים יואב ודורון פז, בחרו למשות אל הסדרה דווקא את הקלישאות של הז'אנר.

לוי הוא כרמלי, בכיר ביטחוני בדימוס שמחלטר כמחלץ בדרום אמריקה באזרחות, וכמתבקש, מנהל רומן סודי עם בחורה מקומית שעובדת בקונסוליה הישראלית בקולומביה (ג'והאנה קיור למוס). כרמלי ניאות, כנראה בגלל הפצע האישי שלו, לחלץ כמה צעירים מכת יהודית שפועלת במעמקי היערות הקולומביאניים. טאקו מגלם את יואל, בחור צעיר שנמלט מהכת ועכשיו מנסה להציל גם את אשתו (נאיה בינשטוק, ששיחקה את אחותו של טאקו ב"גרמני" של yes) ואת בנם הצעיר.

לצידם משחקים גם מארק איוואניר בתפקיד "הצאדיק", מנהיג הכת, מאור שוויצר בתפקיד אייזנר, הזרוע הביצועית של הצאדיק, ליה אללוף, בן סולטן, ישי גולן ואיתי תורג'מן – כלומר, השמות הנכונים. הצילומים נערכו בקולומביה, בגיאורגיה ובישראל, והזרוע הבינלאומית של קשת כבר שולחת עורבים לכל העולם עם עותקים - הא לכם סדרה שיש בה את כל מה שמעניין את העולם אצל הישראלים: שילוב פלאי בין חרדים דוברי יידיש למבצעים של "המוסד".

אבל "הבריחה" כל כך נצמדת למתכון, שלמרבה הצער היא נעדרת נשמה יתרה. התיאורים של הכת מזעזעים וקשים, ובלתי נתפס איך אנשים משלימים עם תנאי המחיה וההתעללות בילדים. מחלקות האביזרים וההלבשה עבדו שעות נוספות והג'ונגלים מצטלמים נהדר, אבל הדיאלוגים שטחיים וצפויים, וגם הגזרה של לוי והחילוץ הנועז שלו, בעזרת שלושה מוצ'ילרים קצת משועממים, סובלת מתחלואה דומה.

העלילה נעה בין הכת לסיפור חייו של כרמלי, ובפרק השלישי מתחילה גם לפזול לעבר נרטיב שקשור בהלם קרב. היא עושה את המעשה הנכון ומתקדמת במהירות במעלה הסיפור, לפני שמישהו יספיק לשאול "למה?", וזה אולי מספיק כדי לחפות על היעדר ההיגיון, אבל פחות כשמדובר בתסריט הקלוש ובדיאלוגים העצלים.

השחקנים, ייאמר לזכותם, עושים מה שהם יכולים עם מה שקיבלו. איוואניר משקיע מאמצים גדולים בניסיון להכניס לדמות הצדיק מורכבות שכנראה לא קיימת בה. כנ"ל טאקו ואיתי תורג'מן, שצריך להתמודד גם עם תספורת מזעזעת (או פאה, לא נכריע כאן), שהכניסה אותי למתח מיותר במקביל לעלילה. המלצה שלי: לנסות לתקן עם AI. הפרקים (שלושה מתוך שמונה נשלחו לביקורת) מסתיימים בקליף-האנגר מהסוג הגס – יד לוחצת על ההדק וכולי. כלומר, אתם מאוד רוצים לדעת מה קרה אחר כך, אבל הדרך לשם מתישה משהו. כל אלה הופכים את "הבריחה" למותחן אפקטיבי לרגע, אבל לא מהסוג שמשאיר אחריו משקע או חומר למחשבה. יותר בכיוון של עוד שורה ברזומה של יהודה לוי, האיש שלטוב ולרע הוא הפנים היפות של המוסד הישראלי.