"ישראל ככוח עולה בין האומות": המדינה שהבטיח נתניהו בנאום הניצחון - ומה קרה בפועל

השעה 03:00 בלילה, 2 בנובמבר 2022, יותר מחמש שעות אחרי סגירת הקלפיות בבחירות לכנסת ה-25. אז, המדגמים כבר חזו למפלגת הליכוד וגוש תומכי נתניהו רוב ברור לכנסת הבאה. נתניהו, שמכיר את מעמד נאום הניצחון היטב, עלה לבמה במטה הליכוד כשלצדו רעייתו שרה נתניהו - ולצלילי ג'ינגל הליכוד. לצפייה בנאום המלא:

הקהל הנלהב פצח בשירת "ביבי, מלך ישראל, חי חי וקיים!" - ונתניהו נופף את ידיו אליהם, והודה להם. לאחר מכן, תוך "הפרעות חיוביות" במהלך הנאום, סיפק במשך כרבע שעה שורת הבטחות לקראת הקדנציה שתבוא. אז כבר הבין נתניהו שאם לא תהיינה הפתעות בלתי-צפויות בתהליך ההמלצות בבית הנשיא, הוא ירכיב את הממשלה הבאה אחרי שנה וחצי מחוץ ללשכת רה"מ.

אז מה אמר שיעשה בנושאי הביטחון ראש הממשלה שכיהן בבוקר טבח 7 באוקטובר, איזה הבטחה סיפק על יוקר המחיה - ומה אמר נתניהו, שכיום לא יכול לבקר במדינות רבות בחו"ל עקב צו המעצר נגדו, על המעמד הבינלאומי של ישראל. הנה עיקרי הנאום לפי נושאים, אל מול המציאות כיום, כמעט ארבע שנים אחרי.

"להחזיר את הגאווה הלאומית"

זה יהיה הפרק הארוך ביותר כנראה בכתבה - הביטחון. בימים שבהם ראש הממשלה נתניהו מנסה גם כעת לרוץ על הטיקט של "מר ביטחון", בטענה שאויבי ישראל חוששים מהמשך כהונתו, נזכיר כי גם ב-2022 הוא רץ על הטיקט הזה בדיוק. לפני שנסכם את הקדנציה בהיבט הזה - הנה הדברים שאמר נתניהו בהקשר הזה בנאום הניצחון:

"אין להמעיט בגודל השינוי שהתרחש, כי ברור לגמרי שהעם רוצה דרך אחרת", אמר נתניהו באחד המשפטים הראשונים בנאומו. "הוא רוצה ביטחון, הוא רוצה עוצמה... הוא רוצה להחזיר את הגאווה הלאומית שנלקחה לנו", המשיך.

"הוא רוצה ראש ממשלה שידאג לחיילים שלו, קודם כל לחיילים שלו, לשוטרים שלנו שנאבקים מול איומי מוות כל יום. לדאוג להם, לפעול לאחריות, לא להקריב סתם חיים ולא להיכנס להרפתקאות מיותרות", הוסיף ראש הממשלה, "להיות מאוד תקיפים בשמירה על הביטחון שלנו, ובחיפוש לשלום עם שכנינו".

"אבל לעשות זאת מתוך אחריות, מתוך תבונה, מתוך דאגה אמיתית לכל אזרח ואזרח, לכל חייל וחייל. אני אומר לכם את זה מתוך ניסיון אישי, לכל אמא ואבא, לכל אמא ואבא שמפקידים בידינו את הבנים שלהם ואת הבנות שלהם".

ולא רק בנאום הניצחון, אלא במהלך קמפיין הבחירות כולו ב-2022 נתניהו הציג את ניסיונו הביטחוני כאחת הסיבות המרכזיות להחזירו לשלטון, והתחייב להשיב את ההרתעה והגאווה הלאומית, שנשחקה לדבריו.

ומה קרה בפועל?

בזירה הצפונית, במרץ 2023 חדר מחבל מלבנון, הגיע לעומק שטח ישראל והפעיל מטען כלימגור בצומת מגידו. אזרח ישראלי נפצע באורח קשה. המחבל חוסל כשעשה את דרכו חזרה צפונה, אך ישראל נמנעה מתגובה רחבה נגד חיזבאללה. זמן קצר לאחר מכן הגיעה פרשת האוהלים בהר דב, כשחיזבאללה הקים אוהל מאויש בשטח שבישראל הגדירו כריבוני.

בזירה הדרומית פעלה ישראל לפי תפיסה שלפיה חמאס מעוניין בשקט. בחודשים שקדמו לטבח התקיימו ליד הגדר הפרות סדר, הופעלו מטענים, הופרכו בלוני תבערה וחמאס ערך אימונים גלויים. בישראל פירשו חלק גדול מהפעילות כניסיון להפעיל לחץ להגדלת מספר היתרי העבודה ולהזרמת כסף לרצועה.

למעשה, לפי פרסום של עיתונאי "ידיעות אחרונות" נדב איל ממשלת נתניהו אף פנתה לקטאר כדי להגדיל את העברת הכסף לחמאס, והבנות הושגו ב-29 בספטמבר 2023. כך, בלילה שבין 6 ל-7 באוקטובר, כולם היו בטוחים שאחרי שהסכם כבר הושג - לחמאס אין אינטרס בהסלמה.

לצד ההנחה שחמאס "מורתע" ואינו מעוניין במלחמה כוללת, המכשול הטכנולוגי החדש סביב עזה נתפס כמרכיב מרכזי בהגנה על היישובים. ב-7 באוקטובר 2023 קרסה התפיסה הזו באחת. פחות משנה לתוך כהונת ממשלת נתניהו פתח חמאס במתקפה רצחנית ואכזרית במיוחד. כ-1,200 בני אדם נטבחו ו-251 נחטפו לרצועה. ישראלים נלקחו לרצועת עזה עירומים וקטועי איברים, נגררו בטנדרים והופקרו להתעללות מחרידה מצד המון עזתי שטוף שנאה.

המלחמה שפרצה בעקבות הטבח הפכה למערכה הארוכה והרב-זירתית ביותר בתולדות ישראל, שבה נהרגו ונרצחו מאז 7 באוקטובר יותר מ-2,100 בני אדם. צה"ל פעל בהיקף ובעוצמה חסרי תקדים: ברצועת עזה פורקו חלק ניכר מהמסגרות הצבאיות המאורגנות של חמאס וכל בכירי הארגון שהכרנו ערב המלחמה חוסלו. היה לכך גם מחיר כבד: חלק מהחטופים נשארו זמן רב בשבי, חלקם שנתיים שלמות, ו-41 מהם שנחטפו בחיים נרצחו בשבי.

גם בצפון השתנתה המציאות. לאחר כמעט שנה של מלחמת התשה, שהחלה בכך שחיזבאללה הצטרף למלחמה כדי לסייע לחמאס, ישראל עברה למערכה התקפית רחבה נגד ארגון הטרור הלבנוני. חסן נסראללה ורבים מבכירי הארגון חוסלו, מערכי פיקוד, טילים, תשתיות וכוח רדואן נפגעו קשה, ובשלבים שונים של המערכה נכנס צה"ל לשטח לבנון.

בסוריה ניצלה ישראל את קריסת המשטר כדי לפגוע בתוך זמן קצר במאגרי נשק וביכולות צבאיות שעלולות היו לאיים עליה. מול איראן נקלעה ישראל לעימות ישיר ראשון מסוגו. בשני הסבבים - ביוני 25' ובפברואר עד אפריל 26' - הותקפו מתקני גרעין, מערכי טילים והגנה אווירית וחוסלו בכירי משטר, מפקדים ומדעני גרעין. המערכה שינתה באופן עמוק את מאזן הכוחות האזורי ופגעה באויביה המרכזיים של ישראל.

המאזן מול טהרן מורכב. הפגיעה בה הייתה קשה, אך סוגיית הגרעין לא הוסרה מהשולחן והמערכה האזורית עדיין לא הסתיימה, גם בימים אלה ניצבת ישראל מול איום טילים שמאיים לחזור, למרות שעד כה נמנעת איראן מירי לשטח ישראל - בזמן שהיא משגרת טילים למדינות אחרות באזור.

אם ערב הבחירות הקודמות ההבטחה הייתה להחליף "הכלה" ב"הכרעה", בפועל ישראל הגיעה להישגים צבאיים אדירים - אך עדיין נדרשת להחזיק כוחות גדולים בכמה זירות במקביל ולהיערך לאפשרות שהאיומים שנפגעו ינסו להיבנות מחדש.

בנאום הייתה לנתניהו הבטחה גם לחיילים עצמם ולהוריהם, אלא שממשלתו קידמה שורה של חוקים שמטרתם לפטור מגיוס חלקים נרחבים מהאוכלוסיה החרדית - ובקשר ישיר הגדלת הנטל על הציבור שכבר משרת. והפער בולט במיוחד מול אחת ההבטחות שנשמעו ערב הקמת הממשלה: לחזק את מי שמשרתים. התוכנית להשוות את שכר חיילי החובה לשכר המינימום לא התממשה. משרתי המילואים אומנם קיבלו מענקים, הטבות ופיצויים בהיקפים גדולים במהלך המלחמה, אבל אלה נולדו בעיקר כתגובה למלחמת החירום הארוכה - ולא כרפורמה המבנית שהובטחה מראש.

"נוריד את יוקר המחיה"

נתניהו לא הרבה לדבר בנאום הניצחון שלו על הנושא הכלכלי, אך כן סיפק הבטחה גנרית למדי - להורדת יוקר המחיה. "אנחנו נוריד את יוקר המחיה", התחייב ראש הליכוד במטה מפלגתו.

ומה קרה בפועל?

כאן נרחיב מעט מעבר לנאום הניצחון. לאורך הקדנציה כולה ובעיקר בראשיתה, פיזר נתניהו שלל הבטחות ואף הבטיח רפורמות למשק ולאזרחים, אך רובן נותרו על הנייר בלבד, כאשר המלחמה שפרצה ב-7 באוקטובר ועדיין לא הסתיימה גרמה להסטת משאבים רבים לטובת הביטחון.

למרות ניסיונות חלקיים, ההבטחה להיאבק ביוקר המחיה לא התממשה בפועל. נתניהו הקים בראשית ימי הממשלה הנוכחית ועדת שרים למאבק ביוקר המחיה, אולם פרט לישיבתה החגיגית הראשונה, היא לא התכנסה מעולם.

כך הבטיח נתניהו להקפיא את מיסי הארנונה, ואלה דווקא זינקו. גם ההבטחות החוזרות ונשנות להוזיל את מחירי החשמל והמים, נותרו על הנייר בלבד. זכור ביקורו המצולם בתחנת דלק שבה סייע לתדלק מכונית והצהיר שהמחירים בכל התחומים, בהם מחירי הדלק, יוזלו, וכלום לא קרה. רק השבוע התגאה נתניהו בציוץ לילי כי הצליח להוריד את מחיר הדלק בחצי שקל לליטר בנזין, אלא מה שנעדר מהציוץ המתגאה הייתה העובדה הפשוטה - שההוזלה הגיעה לאחר שמחיר הדלק השתווה לשיא כל הזמנים ועמד במשך כמעט שבוע על 8.25 שקלים לליטר בנזין 95.

הבטחה מפורשת של נתניהו, שהעלייה במע"מ באחוז ל-18% תהיה זמנית והמע"מ יופחת שוב לא קוימה. הפחתת המע"מ תוך הורדה הדרגתית של המע"מ מ-17% ל-12% לאורך חמש שנים נותרה בגדר חלום.

לאן נעלמה הרפורמה?

זה אולי נראה כמו היסטוריה רחוקה מאוד, אך בשנה הראשונה של הממשלה הנוכחית ה-נושא המרכזי היה הסוגיה המשפטית. כשבוע בלבד חלף מאז השבעת הממשלה בכנסת - ושר המשפטים הטרי יריב לוין השיק את המהפכה המשפטית, או כפי שהוא כינה אותה בנאום שלו ב-4 בינואר 2023, "השלב הראשון של רפורמת המשילות".

הדבר מוזר למדי לנוכח העובדה שהנושא המשפטי, שנוגע באופן אישי לראש הממשלה הנאשם בתיקים 1000, 2000 ו-4000, כלל לא הוזכר בנאום הניצחון שנשא נתניהו חודשיים בלבד קודם, אפילו לא במילה - אולי בגלל הסדר ניגוד העניינים שעליו הוא חתום ואוסר עליו לעסוק בנושא המשפטי.

האם נתניהו הסתיר את התוכניות, שאומנם נשמעו באופן חלקי במהלך קמפיין הבחירות על ידי מועמדי הליכוד, במכוון? אין לדעת. אך דבר אחד בטוח, עד טבח 7 באוקטובר - שרבים קושרים בינו לבין הרפורמה המשפטית והמחאות עד היום - נושא אחד מרכזי העסיק את המדינה כולה.

בהסתכלות אחורה הציטוט הבא של ראש הממשלה מהנאום ב-2022 אפילו נשמע קצת ציני. "אני אגיד לכם שיש דבר נוסף שאני מתכוון לעשות, אני מתכוון לעשות את זה מכיוון שזה מחויב המציאות וזה הדבר הנכון לעשות", אמר נתניהו, "אנחנו נפעל להורדת הלהבות בשיח הציבורי, לאיחוי הקרעים, לא רק להרחבת השלום עם שכנינו, להשבת השלום הפנימי בתוכנו".

ומה קרה בפועל?

השיח הציבורי הפך אלים יותר, איחוי הקרעים היה אולי רלוונטי לשתי היממות שאחרי הטבח, אך ספק עם "השלום הפנימי בתוכנו" אכן הושב. לפני מתקפת חמאס המונים יצאו לרחובות מדי שבוע כדי להיאבק בקידום חקיקת הרפורמה השנויה במחלוקת של לוין, וב-7 באוקטובר בשעות הערב אמורה הייתה להתקיים המחאה השבועית ברחוב קפלן מול הקריה בתל אביב זה השבוע ה-40 ברציפות. זו בוטלה בשעות הבוקר בעקבות האירועים הביטחוניים.

הזמן חלף והמחלוקות בתוך הציבור התגברו עוד יותר במהלך המלחמה, כאשר ההפגנות בקפלן התחלפו בהפגנות נגד הממשלה על רקע המלחמה. הן היו קטנות בהרבה בהיקפן, ואלפים מאותם מוחים העדיפו לפקוד בתקופת המלחמה מדי שבת את המחאות ה"ממלכתיות" יותר בכיכר החטופים, שארגן מטה המשפחות. כך הפכה גם הדאגה לחיי החטופים לנושא שהיווה מוקד לפילוג בציבוריות הישראלית.

במקביל לכל אלה, גם הכנסת הגיעה לתהומות חדשים - ורידוד השיח הורגש היטב גם בין קורות בית המחוקקים של מדינת ישראל.

"ישראל ככוח עולה בין האומות"

בנאום הניצחן התייחס נתניהו גם למעמדה המדיני והבינלאומי של ישראל בעולם - והתחייב להרחיב את מעגל השלום עם שכנותיה של ישראל. "אנחנו נרחיב עוד יותר את מעגל השלום", הבטיח נתניהו, "אנחנו נחזיר את ישראל למעמדה ככוח עולה בין האומות. אנחנו נעשה כל זאת בערבות הדדית, מתוך הכרה עמוקה שיש לנו מדינה אחת, יש לנו גורל אחד ויש לנו עתיד אחד".

ומה קרה בפועל?

במקביל לקידום המהפכה המשפטית פה בישראל, וביקורים מדיניים שכללו נזיפות ממנהיגים בעולם על כך, נתניהו קידם יחד עם ממשלו של נשיא ארה"ב לשעבר ג'ו ביידן את הרחבת הסכמי אברהם. במסגרת זו הציבו המנהיגים את צירוף סעודיה להסכמים כיעד מרכזי.

בריאיון נדיר ל"פוקס ניוז", כשלושה שבועות לפני 7 באוקטובר, יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן סיפק הצהרה היסטורית שנתנה תחושה שהיעד הזה קרוב מתמיד. "בכל יום אנחנו מתקרבים יותר להסכם עם ישראל. זה יהיה ההסכם ההיסטורי הגדול ביותר מאז סיום המלחמה הקרה", הכריז באותו ריאיון ב-20 בספטמבר 2023.

אלא שהטבח שינה את הכל. ההסכם עם סעודיה התרחק, הרטוריקה הערבית נגד ישראל הסלימה בעקבות תגובתה למתקפת חמאס בדמות מלחמה שערה ברצועת עזה ותקיפות בזירות נוספות - וישראל חזרה להיות המדינה שמסתירים. בדרך התחלף גם הממשל האמריקני, דונלד טראמפ שהוביל את הסכמי אברהם בקדנציה הראשונה שלו חזר לבית הלבן, אך בשורה בנושא הסעודי עדיין לא הגיעה.

יתרה מזו, רק בחודשיים האחרונים הגיעו וושינגטון וריאד להסכם גרעין היסטורי, וישראל נותרה כצופה מהצד. טראמפ, יש לציין, מתעקש כי למרות העברת ההסכם לבחינת המחוקקים האמריקנים, ההסכם לא יתקדם בפועל אם סעודיה לא תצטרף להסכמי אברהם ותכיר בישראל. נחכה ונראה.

בנובמבר 2025 הודיע טראמפ על הצטרפות קזחסטן להסכמים, אך זה מהווה צעד סמלי בלבד - שכן ישראל וקזחסטן מקיימות יחסים דיפלומטיים מאז 1992.

למעשה, מאז 7 באוקטובר, נתניהו טס לשלוש מדינות בלבד - ארצות הברית, איחוד האמירויות (בביקור חשאי - א"י), והונגריה - שגם היא הודיעה לאחרונה, אחרי נפילתו של ויקטור אורבן, שלא תאפשר את כניסת נתניהו לשטח המדינה כחלק ממחויבות בודפשט להחלטות בית הדין בהאג.

נתניהו צפוי להגיע בהמשך החודש שוב לארצות הברית, שם ינאם בפעם ה-15 כראש ממשלה בעצרת האו"ם.

אך מלבד מערכת יחסים קרובה עם הממשל בארה"ב וטראמפ עצמו, היחסים של ישראל הידרדרו עם מדינות מערביות רבות מאז 7 באוקטובר. תזכורת לכך קיבלנו השבוע - כאשר בריטניה הכריזה על חבילת הסנקציות הכלכליות. לצעד הבריטי הצטרפו אתמול 11 מדינות: קנדה, דנמרק, פינלנד, צרפת, איסלנד, אירלנד, נורבגיה, פולין, פורטוגל, ספרד ושבדיה. המדינות הודיעו יחד על כוונתן "להטיל הגבלות על סחר עם התנחלויות הנחשבות בלתי חוקיות על פי החוק הבינלאומי".

לראש הממשלה המכהן הייתה שורת הבטחות ארוכה במהלך אותה מערכת בחירות ב-2022, כמו למשל חוק חינוך חינם עד גיל 3. הוא הרבה לפזר הבטחות נוספות גם במהלך הקדנציה, שחלקן מוזכרות כאן - וכמובן זכורה במיוחד ההבטחה "עד הניצחון המוחלט" במהלך המלחמה.

בחרנו הפעם להתמקד בנאום הבחירות, ככזה שמשקף את הבטחות נתניהו לקראת הקדנציה השישית שלו כראש ממשלה, וכעת נמצאת בימיה האחרונים.

מהליכוד נמסר בתגובה: "זו אינה כתבה עיתונאית עניינית העוסקת בעובדות, אלא עוד פמפלט פוליטי בשירות מפלגות האופוזיציה. צר לנו שחלק מכלי התקשורת בישראל שכחו את תפקידם מזמן והפכו לגורמים מרכזיים בקמפיינים לקראת הבחירות הקרובות".