זה רק נראה מנייר: מהפכת שלטי המחירים הדיגיטליים ברשתות השיווק

אולי לא שמתם לב, אבל השילוט בסופר עובר בהדרגה לתגי מחיר דיגיטליים שנשלטים מרחוק ונראים כמו שלטי נייר. גובה ההשקעה: עשרות אלפי שקלים למחלקה או שתיים ברמי לוי, קרפור וטיב טעם ועד מאות אלפים ואפילו מיליון שקל לסניף שלם של יוחננוף וליאור עדיקה. הרשתות ניסו להיפטר ממדבקות המחיר כדי לממן בקלות שילוט כזה וכשלו עד כה, אבל בכל זאת נכנסו למהפכה. איך זה עובד ומהן ההשלכות לצרכנים 

הסתכלו היטב בשלט שמוצמד למדף בסניף הסופר שלכם. הוא מנייר? או שהוא כלוא בתוך כלוב פלסטיק וצידו האחורי מזכיר מסך מחשב? אולי הוא רק נראה מנייר? רוב רשתות השיווק הגדולות בישראל החלו לעבור מהפכה שקטה: החלפת השילוט במדף ובין המדפים במחלקות שלמות, או בסניפים שלמים, לצגי מחיר דיגיטליים.

זה שלט שפועל באמצעות E-ink, כמו קורא הספרים קינדל, טכנולוגיה שמדמה דיו על נייר וגם עוזרת לחסוך צריכת חשמל. במקום שעובד ידפיס, יגזור ויניילן את השלט, מנהל הסניף יכול להחליף את המחיר שמופיע בו תוך שנייה. מה המשמעות לצרכנים?

השלטים האלה צצו בשנה האחרונה בעשרות רשתות שיווק, חלקן מהגדולות בישראל. במשך שנים הרשתות נאבקו לבטל את חובת הדבקת מדבקות המחיר, כדי שיוכלו להטמיע את הטכנולוגיה בארץ. נראה שהן נכנעו וכעת הטכנולוגיה נכנסה לארץ לצד מדבקות המחיר, שמועילות לצרכנים ומגינות עליהם מפני העלאות מחירים תזזיתיות.

בענף קוראים לזה ESL - תגי מדף אלקטרוניים. מאחורי תגי המחיר הקטנים והדיגיטליים האלה עומדת מערכת חכמה שמחברת בין ניהול הרשת, המדף הפיזי והקופה, כדי להבטיח שניהול המחירים יהיה מסונכרן ואוטומטי. העדכון נעשה דרך המחשב. אין יותר צורך בתליית שלטים.

בתוך הסניף, על התקרה, מותקנות אנטנות שידור מיוחדות (Access Points). ברגע שמתבצע שינוי במערכת המרכזית, התוכנה שולחת פקודה לאנטנות הללו שבתורן משדרות את המידע החדש לחלל החנות באמצעות גלי רדיו (RF) בתדר מאובטח וייעודי, שמיועד לצריכת אנרגיה נמוכה במיוחד.

​כל תג מחיר על המדף מחזיק "כתובת" ייחודית המשויכת לברקוד של המוצר הספציפי. התג הרלוונטי קולט את השידור המיועד אליו, מתעורר לשבריר שנייה, מעדכן את התצוגה ומיד חוזר למצב שינה כדי לחסוך באנרגיה.

החיסכון באנרגיה נובע גם מהדיו הדיגיטלי: שימוש בחלקיקי צבע מיקרוסקופיים שזזים רק כשמשנים את התצוגה. ברגע שהמחיר מצויר על המסך, הוא נשאר שם בלי לצרוך טיפת חשמל.

בזכות השילוב בין דיו אלקטרוני לשידור חסכוני, תגי המדף פועלים על סוללות כפתור קטנות פנימיות שיכולות להחזיק בין 5 ל-10 שנים ללא החלפה. אלה שלטים רגישים וצריך להגן עליהם בחוצץ פלסטיק משום שהם לא תמיד עמידים מול העגלות וחוסר הנימוס המקומי.

"התחלנו באילת ושבוע זה לא החזיק", מספר ל-ynet ליאור עדיקה בעל רשת התמרוקיות המוזלת. "אחרי שחקרנו את העניינים, הבאנו שילוט שהוא קצת יותר עמיד. יש לנו כבר סניף אחד בנשר שכולו תגים דיגיטליים ואנחנו מתכוונים להפוך את השילוט בכל הסניפים לכזה".

השילוט הזה לא ממש בולט. הצבעים עדינים והגודל קטן. "כשאת עולה בגודל השלט, המחיר עולה בצורה מאוד משמעותית. זה יכול לחמש לך את ההשקעה לכל הפחות. בעוד כמה שנים המחיר יירד כנראה. כרגע זאת השקעה של כמה מאות אלפי שקלים לסניף".

זאת השקעה כבדה. זה לא מעלה את המחירים לצרכן? "אצלי הם רק יורדים".

כרגע, הרשת השאפתנית ביותר בתחום היא יוחננוף. "כיום פועלים כך כבר 10 סניפים דיגיטליים ברחבי הארץ, ובכוונתנו להשלים את פריסת המערכות ביתר 37 סניפי הרשת מתוך 47 במהלך השנה הקרובה", אמר ל-ynet יגאל פדאל, סמנכ"ל הטכנולוגיות והחדשנות של יוחננוף.

"השילוט הדיגיטלי מאפשר לנו להציג מידע ומבצעים בזמן אמת, להנגיש תוכן בצורה ברורה ומדויקת ולהתאים את חוויית הקנייה לצרכים המשתנים של הלקוחות. הוא גם כלי מתקדם שמסייע ללקוחות להתמצא בסניף, לקבל החלטות קנייה מושכלות וליהנות מחוויית שירות יעילה, מהירה ומתקדמת יותר".

בסניפי יוחננוף, הוקם מערך טכנולוגי לתחזוק השילוט, שמשולב עם קופות בשירות עצמי ועגלות חכמות. בסיס הנתונים של הרשת מחובר לשילוט הדיגיטלי. כל זה משולב עם מערכת SHOPPER שמתריעה על חוסרי מלאי בסניפים. כיוון שכל הדיגיטציה הזאת הפכה לנשמת אפו של הסניף, השרתים בחנויות האלה נמצאים בארונות תקשורת בסביבה ממוזגת עם מזגן גיבוי וגיבוי חשמלי. לקופות אגב (של NCR), יש שרת נפרד בחנות. כל זה דורש גם אבטחת מידע והרבה תחזוקה. עובדים לא פוטרו בעקבות המהלך, הם רק שונעו לתפקידים אחרים.

לפי פדאל, "יש שתי משלטות רשתיות שאחראיות כל אחת על חצי מהסניפים. כל סדרן אחראי על השורה שלו, על המוצרים שלו, הוא משנה לבד את המחירים והמשלטת כמובן מפקחת על הכל. ברגע שכל הסניפים ירושתו, מחשב ראשי ישנה את המחירים. ייחסכו כך הרבה שעות עבודה".

ואיך מבחינים בין שילוט רגיל למבצע? "כשאת רואה שילוט ביוחננוף שהרקע שלו לבן, זה מחיר אחיד לפריט. שילוט שהרקע שלו צבעוני, הוא במבצע".

שלומי אפרוס מנהל את חטיבת החדשנות בקמעונאות בחברת Ewave Mobile, שמספקת פתרונות תוכנה וחומרה לניהול של שרשרת האספקה.

החברה מייצגת את חברת ויוז'ן VusionGroup הצרפתית (לשעבר SES-imagotag), שנחשבת לגדולה בעולם בתחום השילוט הדיגיטלי. היא מספקת פתרונות לרשתות ענק כמו וולמארט בארה"ב ורשתות קמעונאות אירופיות מובילות. "זו חברה בורסאית. לשנת 2025 הם קראו שנת שלושת המיליארד, כי הם סגרו הזמנות של מיליארד יורו, הם הגיעו למיליארד תגים פרוסים בעולם והם קיבלו הזמנה של מוולמרט לחמש שנים במיליארד דולר", הוא מספר.

המעבר לתגים דיגיטליים החל באירופה עוד בשנות ה-90 של המאה ה-20 ונכנס לארה"ב בסוף העשור הקודם ולקרוגר, וולמארט והול פודס בעיקר בשנתיים האחרונות. גם איקאה בעולם החלה במהלך דומה. כעת הוא מגיע באיחור ניכר בארץ. עד לאחרונה זה היה נראה כמו צג מחשב מיושן וכעת זה נראה כאמור, כמו קינדל.

"אנחנו פרוסים במגוון מחלקות בחצי חינם, ב-60 סניפים של קרפור, ברשת שוק הרצל, באושר עד ובסניפים שלמים של ברשת יוחננוף, שהיא הלקוח הכי גדול שלנו", הוא מסביר.

"לא כל הרשתות רוצות לממן מהלך כזה כל עוד הן נדרשות לסמן מחירים, אז בחלקן משתמשים בזה רק במחלקות טריות, איפה שיש תחלופה הכי גדולה של מחירים, שזה פירות, ירקות, בשר וגבינות. בבוקר יש מחיר אחד ובערב מחיר אחר. אלה מחירים תנודתיים לכן יותר נוח להם לנהל את המחלקות האלה בשילוט הדיגיטלי".

ולרוב אין שם גם מדבקות מחיר. "נכון. אין מדבקה על פרי, אבל יש לפעמים על בשר טרי ארוז. זה פשוט לא אידיאלי כי היא יכולה לנשור במקפיא. יש לנו שילוט שמותאם למקפיאים ומקררים. רשתות קודם כל משלטות דיגיטלית את המחלקות האלה, כי ככה הלקוח תמיד רואה את המחיר, לא צריך לשאול, זה משחרר את כוח האדם בסניפים לעיסוק הישיר שלהם. זה שירות גם ללקוח וגם לסניף".

באתר של חברת ראס המתחרה, יש תמונות של שילוט דיגיטלי במחלקת קפואים בחנות ויקטורי נס ציונה ובמחלקת פירות וירקות בקשת טעמים רעננה וגם מסלאח דבאח, שוק העיר, מרכז המזון, נתח קצבים ואקסטרה מרקט tlv.

גם בסניף רשת הפארם של סופר ספיר שנפתח לאחרונה באוניברסיטת ת"א יש שילוט דיגיטלי בלבד, מה שמקל מאוד על שילוט חנות קטנה. ברשתות קינג סטור ורמי לוי יש תגי מחיר דיגיטליים במחלקות הטריות.

לפי אפרוס הוא רואה בשילוט מנוע לקידום מבצעים. "עד עכשיו נניח שמישהו רוצה להוריד מחיר לסגמנט שלם בשעה שבע בערב והעובדת שיש לו בסניף הלכה הביתה ב-17:00. אז מה הוא עושה? אם זה במדף מסוים שדורש מדבקות מחיר, הוא לא עושה שום דבר, כי הוא לא יכול. הוא מחכה לבוקר ואז בבוקר כשהיא מגיעה, ‫היא צריכה לרוץ כמו פורפרה, להחליף שלטים".

החשש הוא שהצרכנים יממנו את השילוט הזה באמצעות העלאות מחירים. כמה בערך עולה להעביר סניף שלם לשילוט דיגיטלי? "תלוי בגודל הסניף. ‫בחנויות בינוניות קטנות ‫זה יכול להגיע ל-150 אלף שקל, ‫בחנויות גדולות זה יכול להגיע ‫למיליון שקל".

‫לטווח הארוך אני מניחה ‫שצריך לתחזק את זה. להחליף סוללה? זה מתקלקל? "היתרון הגדול של צגי השילוט הדיגיטלי זה שהם לא צריכים חשמל, ‫יש שם סוללות נטענות בשילוט גדול וסוללות עגולות קטנות בשילוט הקטן. אם הצג משתנה פעמיים ביום, וזה לא קורה ב-90% מהצגים, אורך החיים של הסוללה מגיע ל-8-7 שנים. ואם הוא לא משתנה בכלל הוא מגיע ל-15 שנה. רוב הצגים יחיו מעל 10 שנים, ‫באותן הסוללות המקוריות שלהם. זה כן יכול להישבר ‫אם לא מגינים על זה כמו שצריך, ‫אז משקיעים גם בתשתיות ההגנה, לדוגמה, חוצצי פלסטיק שהם בעצם מגינים מפני עגלות על כל המידוף".

לדבריו, "יש עלויות נוספות ‫להגן על זה ולתחזק את זה. ‫יש לנו גם תמיכה טלפונית, ‫בממשקים, במערכות, כל הזמן. ‫יש לנו אנשים שמגיעים לסניף ‫לעשות תיקונים כל הזמן. פה נשבר פלסטיק, שם נשבר משהו. יש לזה תחזוקה כל הזמן. ‫זה לא שגר ושכח אף פעם, אבל אני לא מכיר אף מערכת שהיא שגר ושכח. מה שכן, זה גורם גם לנראות של הסניף ליותר טובה".

‫למרות שלפעמים בשילוט נייר אפשר להיות יותר יצירתי ויותר צבעוני. "גם בטכנולוגיות שלנו יש עכשיו פתרונות יותר יצירתיים. בחנות ליאור עדיקה בנשר למשל, הגענו לצבע ורוד שמתאים לרשת וזה נראה ממש יפה. בשלטים ביוחננוף, משתמשים בשלושה ארבעה צבעים ואפשר להציג גם תמונה, אם כי מעט מגורענת, אבל יש כבר שלטים גדולים יותר היום, של 32 אינץ' ויותר, עם 6 צבעים ותמונות איכותיות יותר. זה יקר יותר וגם עבור תמונות צריך השקעה כספית בגרפיקאים.

"כבר התקנו צגי 32 אינץ' ביוחננוף, בסניף כפר סבא, בראשי גונדולה (מתקן מדפים מסחרי וממותג שנמצא בקצה שורת מדפים מרכזית שפונה למעברים הראשיים של הסופר ומציגים בו מוצרים חדשים או מוצרים במבצע). אפשר אפילו להריץ סרטון על שלט כזה, אבל זה דורש חיבור חשמל.

‫החשש הוא שאראה מבצע בשלט וכשאגיע לקופה הוא כבר ישתנה. "כרגע בדרך כלל, במהלך היום אלה מבצעי הורדות ‫לקראת סוף היום וכל מיני דברים כאלה. אז פה דווקא הפתרון הזה ‫הוא מיטיב עם הצרכנים".

הנתונים מהרשתות מעובדים הרבה פעמים על ידי חברה נוספת לחברת השילוט וחברת הקופות. למשל מרקט api של האחים בר ויסעור שחף. "ברגע שזה נהיה הכל אוטומטי, אז אין לזה דאבל צ'ק", מסביר יסעור. "כשבן אדם תולה שלט מבצע על במבה, הוא יודע לא להניח אותו ליד הביסלי. כשהשילוט דיגיטלי, צריך באמת להקפיד שלא עושים שינוי במדפים. אלה אתגרים חדשים שנפתחו.

"אנחנו פותרים בעיות דאטה כמו שהמידע לא מגיע מספיק מהר לשלטים, אם יש תג מסוים שלא קולט את המחיר כי הקליטה שלו חלשה או מוסתרת. אנחנו מוודאים שהטקסט שמוזן לשלט נכון, כי טקסט שנכנס גרוע יכול לפגוע בכל הסניפים וגם יכול להיות לא מדויק חוקית. אז אנחנו שואבים את המידע על כל המבצעים, מוודאים שהוא נכון ומתעדכן בזמן אמת ומפיצים אותו לספקים של הרשת שהם החברות שמספקות את ה-ESLים".

נשמע שזה עולה הרבה כסף. זה יגולגל לצרכן באמצעות עליות מחירים? יש גם חשש מתמחור דינאמי: שהמחירים ישונו כמה פעמים ביום בהתאם לביקושים. זה מתאים בטיסות. פחות מתאים באוכל. "אני לא חושב, כי חסכת את רוב כוח האדם אז זה אמור להתגלגל לצרכן בצורת הורדות מחירים. גם אני קונה בסופר כמו כולם ונאנח. אבל אני יכול להגיד לך שהאנשים שאנחנו עובדים איתם, מאוד רוצים לתת את המחירים האטרקטיביים, אנחנו כן רואים את התחרות, כי אני מספק להם את הדאטה והם לוחצים עליי: 'אנחנו צריכים את הדאטה כמה שיותר מהר, כמה שיותר מדויק'".