"הוסיפו למצוקתה ולסבלה": נזיפה חמורה לפרקליטות על הטיפול בתלונת לוחמת שב"כ
פרסום ראשון: השופט בדימוס מנחם פינקלשטיין קבע שהפרקליטות ביקשה 7 ארכות להגשת כתב תשובה בעניינה של לוחמת שסבלה מפוסט-טראומה עקב שירותה הביטחוני. עוד התברר כי התיק טופל שנה בידי פרקליטה ללא סיווג ביטחוני מתאים וכי "לא נעשה די מצד הפרקליטה המטפלת כדי לקדם ולזרז את הטיפול"
פרסום ראשון: שבע בקשות ארכה, יותר משנה של עיכוב ופרקליטה שטיפלה בתיק רגיש אף שלא החזיקה בסיווג הביטחוני המתאים. אלה רק חלק מהממצאים הקשים שעלו בבירור שערך נציב התלונות על הפרקליטים, השופט בדימוס מנחם פינקלשטיין, בעניינה של לוחמת שב"כ שסבלה מבעיות פוסט-טראומטיות עקב שירותה.
שבע בקשות ארכה, יותר משנה של עיכוב ופרקליטה שטיפלה בתיק רגיש אף שלא החזיקה בסיווג הביטחוני המתאים – אלה חלק מהממצאים הקשים שעלו בבירור שערך נציב התלונות על הפרקליטים, השופט בדימוס מנחם פינקלשטיין, בעניינה של לוחמת שב"כ הסובלת מבעיות פוסט-טראומטיות עקב שירותה.
הנציב מצא כי התלונה נגד פרקליטות מחוז תל אביב (אזרחי) מוצדקת בכמה היבטים, ובהם הסחבת בטיפול בתיק, היעדר סיווג ביטחוני מתאים והיעדר תיעוד של ניסיונות לקבל את עמדת הפונה לפני הגשת בקשות הארכה.
הלוחמת ביקשה מפרקליטות מחוז תל אביב לסייע לה בהליך תלוי ועומד בפני ועדת הערעורים לפי חוק הנכים בבית משפט השלום בתל אביב. הערעור הוגש יותר משנה לפני הגשת התלונה, אך עד אז לא הוגש כתב תשובה מטעם הפרקליטות.
לדברי הפונה, הפרקליטה שטיפלה בתיק הגישה שש בקשות ארכה להגשת כתב תשובה, בנימוקים שלעיתים סתרו זה את זה, ומבלי שפנתה אליו קודם כדי לקבל את עמדתו, כנדרש. זאת, לטענתו, באמתלה שקרית שלפיה לא ניתן היה להשיגו.
לאחר יותר משנה שבה טופל התיק בידי הפרקליטה, התברר כי אין לה סיווג ביטחוני מתאים לטיפול בו. בעקבות זאת הוגשה בקשת ארכה שביעית. גם בבקשה זו, לטענת הפונה, נטען כי הוא מתנגד לבקשה, אף שמנהלת המחלקה הביטחונית כלל לא ניסתה לקבל את עמדתו.
בשל כך הגיש הפונה לנציבות התלונות על פרקליטים תלונה על סחבת ושיהוי בלתי סבירים בהגשת כתב התשובה לערעור, "באופן המוסיף למצוקתה ולסבלה של המערערת", וביקש את התערבות הנציבות כדי לקדם את הדיון בתיק.
בירור התלונה העלה כי העיכוב נבע, בין היתר, מהיעדר פניות מצד הפרקליטה המטפלת לקצין התגמולים לצורך קבלת התיק הרפואי. גם לאחר שהתיק הגיע למשרדי התביעה, התעוררה שאלה אם חוות הדעת הרפואית מטעם המערערת הובאה בפני מומחה מטעם המדינה. רק לאחר חמישה חודשים התברר כי נדרשות השלמות בנושא, והתיק הוחזר לקצין התגמולים. הנציב קבע כי הבירור היה "יכול וצריך להתבצע בנקל עם חזרתו של התיק למשרדי המחוז".
בהמשך, וכשנה לאחר שהערעור הומצא לפרקליטות המחוז, התברר כי התיק מסווג וכי הפרקליטה שטיפלה בו אינה בעלת הסיווג המתאים. לכן הועבר התיק לפרקליט בעל סיווג מתאים. הנציב כתב: "בנסיבות שתוארו, ביקשה הפרקליטות שבע ארכות להגשת כתב התשובה".
הנציב קבע כי כי נעשה די מצד הפרקליטה המטפלת כדי לקדם ולזרז את הטיפול בתיק. עוד ציין כי חלק מבקשות הארכה הוגשו לאחר שחלף המועד שנקבע להגשתן, מבלי שנמסר לכך נימוק או הסבר. "על כן, מצא הנציב את התלונה בעניין זה מוצדקת".
באשר להיעדר הסיווג הביטחוני, כתב הנציב: "מעבר לעובדה כי מצב דברים זה הוביל לעיכוב נוסף בטיפול בתיק, היעדר הסיווג מעורר קושי מהותי, משיש בו כדי לפגוע בתקינות ההליך ובעקרונות השמירה על ביטחון מידע. מדובר בפגם חמור שנפל באופן הטיפול בתיק, ויש להפיק את הלקחים הנדרשים מכך כדי להימנע מהישנותו בעתיד. הנציב מצא גם את התלונה בעניין זה מוצדקת".
בנוגע לתיעוד ניסיונות הפרקליטות להשיג את הפונה, קבע הנציב: "היעדר תיעוד השיחות שנערכו עם הפונה או הניסיונות להשיגו, אינו עולה בקנה אחד עם הקבוע בהנחיה הפרקליטות המחייב רישום ותיעוד כנדרש. זאת, בין היתר, כדי להבטיח את תקינות ושקיפות ההליך, ולאפשר בקרה פנימית וחיצונית".
לאור ממצאים הקשים שהתגלו הנציב קבע כי התלונה בעניין זה מוצדקת. הוא המליץ להפיק לקחים רוחביים ולפרקליטת המחוז לפעול לקידום וזרוז ניהול התיק. בהמשך עדכן המשנה לפרקליט המדינה כי חודדו ההנחיות והנהלים בפני הפרקליטים והמתמחים בחטיבה האזרחית. בנציבות הודיעו כי ימשיכו לעקוב אחר יישום ההמלצה.
KioskNews shows a cleaned-up reading view extracted from the publisher’s page — the original always lives on their site, not ours.