מוכר דירה התחרט, אך הרוכשת לא תפוצה

אישה שביקשה לקנות דירה באילת טענה ששוכנעה שהמו"מ הושלם ולכן מכרה את דירתה. השופט הסכים שהמוכר התנהל בחוסר תום לב, אך דחה את תביעתה

עו"ד אדיר שמואל | פסקדין|

בית המשפט המחוזי בבאר שבע דחה לאחרונה תביעה שהגישה אישה נגד בעל דירה באילת, שחזר בו מכוונתו למכור לה את הנכס. השופט יעקב דנינו קבע כי בין הצדדים לא נכרת חוזה מחייב, ואף שהנתבע התנהל בחוסר תום לב - לא הוכח כי נגרם לה נזק המזכה אותה בפיצוי.

ביוני 2024 החליטה התובעת לרכוש דירה באילת, ולצורך כך העמידה למכירה את דירתה שבקריית ביאליק, שאותה רכשה כהשקעה. כעבור כמה חודשים התעניינה בדירה שהציע הנתבע, שביקש לשדרג את תנאי מגורי משפחתו.

לאחר ביקור בנכס, שבמהלכו נודע לה על חריגת בנייה, הציעה האישה 1.9 מיליון שקל. בהמשך שיפרה את הצעתה ל-2.03 מיליון שקל, לעומת 2.2 מיליון שקל שדרש המוכר.

המשא ומתן התקדם באמצעות מתווכים ועורכות דין, שהחליפו ביניהן טיוטות הסכם והתכתבויות. אלא שבאוקטובר 2024 הודיע הנתבע שהחליט שלא למכור את הדירה, משום שהתברר לו שלא יוכל לקבל את המימון הדרוש לרכישת נכס חלופי.

הרוכשת, שבינתיים מכרה את דירתה בקריית ביאליק תמורת 1.07 מיליון שקל, הגישה תביעה לפיצויים. לשיטתה, הצדדים כבר הגיעו להסכמות מחייבות, והיא דרשה פיצוי מוסכם בסך 203 אלף שקל. לחלופין ביקשה פיצוי בגין אובדן ההנחה שהעניק לה המוכר, או בגין הנזקים שנגרמו לה, לטענתה, ממכירת דירתה במחיר הנמוך משווי השוק.

המוכר טען מנגד כי מדובר במשא ומתן שלא הבשיל לכדי חוזה, וכי מעולם לא הסכים למכור את דירתו ללא הבטחת מימון לרכישת דירה אחרת.

השופט דנינו הבהיר כי חרף ההסכמות שהושגו לגבי מחיר הדירה ומועד מסירתה, הרי שנותרו סוגיות מהותיות פתוחות, ובהן לוח התשלומים. לפיכך, קבע, לא התגבשה בין הצדדים גמירת דעת הנדרשת לכריתת חוזה מחייב, וממילא אין מקום לפסוק לתובעת את הפיצוי המוסכם שנקבע בטיוטה.

אלא שהוא לא פטר את הנתבע בלא כלום: הוא קבע שהאיש התנהל בחוסר תום לב כשלא דאג להעביר לרוכשת ולעורכת הדין שלה מידע מהותי בדבר התניית העסקה בקבלת משכנתה לרכישת דירה חלופית.

אלא שגם קביעה זו לא הועילה לרוכשת. השופט דחה את דרישתה לפיצויי הסתמכות בסך כ-133 אלף שקל, בין היתר משום שהחליטה למכור את דירתה עוד לפני שנחשפה לנכס של הנתבע. בנוסף, נקבע כי הפער בין מחיר המכירה לשווי שקבעה השמאית מטעמה מצוי בגדר משא ומתן סביר.

"אכן", כתב השופט, "אפשר שהתובעת האיצה את המגעים למכירת דירתה בקריית ביאליק בעקבות ההיתכנות לרכישת דירתו של הנתבע. ואולם לא הובאו ראיות להוכיח האמור. ממילא, מאחר שהתובעת החלה לפרסם את דירתה למכירה כחודשיים לפני שהנתבע החל לפרסם את דירתו למכירה, חזקה כי המחיר שקיבלה עבור דירתה היה המחיר המרבי שהיה בכוחה לקבל אותה עת".

גם הדרישה לפיצויי קיום בסך כ-171 אלף שקל נדחתה, לאחר שלא הוכח שהתובעת הפסידה רווח ממשי מהעסקה שלא יצאה לפועל. בסופו של דבר תביעתה נדחתה במלואה, אך לנוכח חוסר תום הלב של המוכר נמנע השופט מלחייב אותה בהוצאות משפט.

• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן • הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין • ב"כ התובעת: עו"ד אמיר כהן • ב"כ הנתבע: עו"ד מיכאל דיין • עו"ד אדיר שמואל עוסק במקרקעין ונדל"ן • הכותב לא ייצג בתיק • בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין • ynet הוא שותף באתר פסקדין