31 משרדים, רק מנכ"לית אחת: השפל בייצוג הנשים בממשלה - והפער בין הגושים

המינוי הטרי של המנכ"לית היחידה במשרד ממשלתי לא משנה את המציאות: שיעור המנכ"ליות צנח לשפל של 20 שנה לפחות, ובג"ץ כבר קבע כי הופרה חובת הייצוג ההולם. ברקע: ישראל במקום ה-93 בעולם בייצוג נשים בפוליטיקה, והצעות חוק שמעוררות חשש לפגיעה בשוויון המגדרי. וכמה נשים צפויות להיבחר לכנסת?

דווקא במשרד העלייה והקליטה, משרד שאינו מרבה לככב בכותרות הראשיות, התרחש בחודש מאי האחרון אירוע שכמעט חלף מתחת לרדאר: מינויה של המנכ"לית דגנית סנקר-לנגה. המינוי הזה לא אמור היה להיות חריג וגם לא מפתיע: מדובר באשת מקצוע ותיקה ומוערכת, שכבר כיהנה בעבר בתפקיד. אלא שבממשלה הנוכחית, שבה צנח מספר המנכ"ליות לאפס, מינויה של אישה לתפקיד הוא אירוע יוצא דופן, כמעט חד-פעמי.

• עדכוני בחירות שוטפים גם בערוץ הוואטסאפ של ynet - להצטרפות לחצו כאן

בממשלה הנוכחית יש 31 משרדי ממשלה, ושיעור הנשים שמונו לתפקיד מנכ"ל משרד ממשלתי בתקופתה הוא הנמוך ביותר זה 20 שנה לפחות, והוא נע לאורך ארבע שנות הממשלה בין 0 ל-5%. לשם השוואה, בתקופת ממשלת השינוי, טיפס שיעור המנכ"ליות לכמעט 40%.

ייצוגן החסר של נשים במשרות בכירות בממשלה הוא סוד גלוי מאוד: כבר לפני כשנתיים הגישו ארגוני נשים בג"ץ על ייצוגן החסר של נשים במשרות בכירות בממשלה, זאת לאחר ששתי נשים בלבד מונו לתפקיד, שתיהן במינוי זמני שלא החזיק מעמד זמן רב. בחודש פברואר קבע בג"ץ כי אמנם, הממשלה הפרה את הוראת המחוקק לייצוג הולם לנשים, והורה למדינה ליישם הנחיות שיבטיחו עמידה בחובת ייצוג הולם לנשים, גם במשרות אמון ומשרות בפטור ממכרז. הממשלה ביצעה בעצלתיים.

הייצוג החסר בעמדות מפתח בדרג הפוליטי מקרין גם על מעמדה של ישראל בעולם: דוח השוויון המגדרי של הפורום הכלכלי העולמי שהתפרסם לאחרונה, מדרג את ישראל במקום ה-71 בעולם מתוך 145 מדינות במדד השוויון המגדרי.

הדירוג של ישראל חושף פער מובהק: בעוד שבתחום ההשכלה היא כמעט מגיעה לשוויון מלא, בייצוגן של נשים במוקדי הכוח הפוליטיים היא משתרכת מאחור - במקום ה-93 בעולם. זאת, על רקע מיעוט הנשים בראש פירמידת ניהול משרדי הממשלה, כמו גם בתפקידי הנהגה פוליטיים אחרים: בממשלה הנוכחית כיהנו בסך הכל שש שרות (אחת מהן, גלית דיסטל-אטבריאן, התפטרה ב-2023), בהשוואה לתשע שרות בממשלה שקדמה לה. "לאחר שנים רבות של עלייה, הייצוג הנשי בפוליטיקה הישראלית נמצא כיום במגמת דשדוש", סיכם פרופ' עופר קניג מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, בסקירה שנכתבה השנה.

הדשדוש בייצוג הנשים בפוליטיקה ניכר גם בכנסת. לאחר שבכנסת הקודמת נרשם שיא של 45 ח"כיות, בכנסת הנוכחית התכווץ המספר ל-33 (המספרים נעו מעט לאורך ארבע שנות הכנסת), בדומה למצב בעשרות השנים האחרונות.

מניתוח המבוסס על ממוצע הסקרים האחרונים של ערוצי הטלוויזיה 11, 12 ו-13 עולה כי מספר הנשים שייבחרו לכנסת הבאה יהיה הגדול אי פעם - אבל אף אחת מהן אינה מובילה מפלגה. לפי ממוצע הסקרים, אם הבחירות יתקיימו היום, "ישר!" של גדי איזנקוט תקבל 22 מנדטים. במקרה כזה, חצי מחבריה יהיו נשים - 11, כשהראשונה מביניהן היא השרה לשעבר אורית פרקש-הכהן, מספר 3 אחרי איזנקוט ויורם כהן.

גם במפלגת "ביחד" של נפתלי בנט, לפי הסקרים מחצית מחברות הכנסת יהיו נשים - שש מתוך 12. וגם אצלם האישה הראשונה היא השלישית ברשימה (אחרי בנט ולפיד), מנכ"לית משרדי האוצר והתחבורה לשעבר קרן טרנר. במפלגת הדמוקרטים של יאיר גולן, שרשימתה הורכבה כריצ'רץ' גברי-נשי, מספר 2 היא ח"כ נעמה לזימי, ויש ארבע נשים מבין תשעה הח"כים. במפלגה הרביעית ב"גוש השינוי", ישראל ביתנו, שלוש נשים בלבד (מתוך תשעה ח"כים) - אל"ם במיל' טליה לנקרי שלישית וח"כ יוליה מלינובסקי הוצבה במקום החמישי.

הסיפור שונה לחלוטין בקרב המפלגות שחברות בקואליציה הנוכחית. בליכוד שלוש נשים בלבד מבין 21 המנדטים הצפויים – מירי רגב במקום החמישי, טליק גואילי ששוריינה והוצבה תשיעית ואתי עטיה במקום ה-20.

בעוצמה יהודית של איתמר בן גביר שתי נשים בשמינייה הראשונה הצפויה – ח"כ טלי גוטליב שעברה מהליכוד והוצבה במקום השני, וח"כ לימור סון הר מלך חמישית. ברשימת הציונות הדתית-זהות, לה צפויים שישה מנדטים, רק אישה אחת - השרה אורית סטרוק. ביהדות התורה (שמונה מנדטים) ובש"ס (שבעה מנדטים) החרדיות - כמו בכל מערכת בחירות, אין אף אישה, גם לא בירכתי הרשימה.

ברשימה המשותפת, האישה הראשונה היא ד"ר מהא כרכבי-סבאח מבל"ד שממקומת במקום השביעי, כשהסקרים צופים למפלגה שמונה מנדטים, וברע"מ אישה אחת צפויה להיבחר – ח"כ אימאן חטיב יאסין, החמישית ברשימה שתקבל לפי הסקרים חמישה מנדטים. בעמך ישראל של עופר וינטר, לה צופים הסקרים ארבעה מנדטים, הוצבה אשת התקשורת נטעלי שם טוב במקום השלישי. מפלגת המילואימניקים-כלכלית, שעל סף אחוז החסימה, תחזיר לכנסת אם תגיע אליה את ח"כ לשעבר עינת וילף, מספר 3 בה.

החישוב הכולל מעלה כי לפחות לפי הסקרים ייבחרו לכנסת מספר שיא של 33 נשים. לכל שבע הכנסות האחרונות נבחרו בין 27 ל-30 נשים, לאחר מספרים נמוכים בהרבה עד אז. אבל ההתפלגות בתוך המפלגות ובתוך הגושים אינה שוויונית כלל: בזמן שבגוש השינוי (ללא המפלגות הערביות) 24 נשים מתוך 52 המנדטים הצפויים (46%), ואילו בקרב המפלגות שהודיעו כי ימליצו על בנימין נתניהו (חברות הקואליציה, המפלגות החרדיות ועמך ישראל) – רק שבע נשים, מתוך 52 מנדטים (13%).

לצד השאלה מי מיוצגת במוקדי קבלת ההחלטות, כדאי לבחון גם אילו החלטות מתקבלות שם: האם החקיקה מקדמת שוויון מגדרי, או דווקא מצמצמת אותו? בשדולת הנשים עקבו אחר אלפי הצעות החוק שהונחו על שולחן הכנסת, ובררו מתוכן כ-650 הצעות הנוגעות לזכויות נשים ושוויון מגדרי.

"שאלנו את עצמנו האם נשים מושפעות מהצעת החוק באופן ייחודי, ובאיזה אופן", אומרת תומר מרון, מנהלת מחקר ונתונים בשדולת הנשים. מרבית הצעות החוק אמנם סווגו ככאלה שמטרתן להיטיב עם השוויון המגדרי, אך 35 מתוכן סווגו ככאלה שעלולות לפגוע בשוויון. מרון מסבירה שמבט על הצעות החוק הפוגעות בשוויון המגדרי צריך לקחת בחשבון לא רק את הכמות, אלא גם את האיכות. "ההצעות הפוגעות, בהכללה, נוטות להיות הרבה יותר מהותיות ומשנות סדרי עולם, בהשוואה להצעות המקדמות שהן יותר ניואנסיות".

בין הצעות החוק שסווגו בידי השדולה כפוגעות בנשים, אפשר למצוא גם את הצעת החוק של ח"כ יצחק קרויזר (עוצמה יהודית), שמרחיבה את הזכות לשאת נשק גם לחיילים משוחררים שלא השלימו את שירותם הצבאי בשל פציעה. החקיקה הזאת היא חלק משורת תיקוני חקיקה המצטרפים לרפורמה שביצע השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר ברישוי לכלי נשק, והרחיבה משמעותית את מספר אוחזי הנשק בישראל.

הרחבת מעגל המחזיקים בנשק אמנם אינה קשורה באופן ישיר לזכויות נשים, אך בארגונים לזכויות נשים, ובהם גם כאלה העוסקים באופן ישיר במניעת אלימות במשפחה ורצח נשים, מזהירים שוב ושוב כי הרחבת מעגל נושאי הנשק עלולה לזלוג אל תוך הבית פנימה. "כלי הירייה המתרבים בבתים ובמשפחות מציבים נשים בסיכון יתר ייחודי", מסבירים ביוזמת "האקדח על שולחן המטבח", הפועלת לצמצום כלי הירייה במרחב האזרחי. לפי מעקב שעורך פורום מיכל סלה, מתוך 31 נשים שנרצחו ב-2025 בידי בן זוגן או קרוב משפחה אחר, נרצחו 15 בכלי נשק חם - 12 ערביות ושלוש יהודיות.

ייתכן שהנשקים הללו היו נמצאים בידי הרוצחים גם ללא הרחבת מעגל נושאי הנשק ברישיון, אך עם נתון אחד קשה להתווכח: מספר הנשים שנרצחו בשנת 2025 - בנשק חם או קר - היה הגבוה ביותר מזה שנים רבות: 31 נשים נרצחו כאמור בידי קרוב משפחתן, ובסך הכל נרצחו 46 נשים. בשנת 2026, שעדיין לא הסתיימה, נרצחו עד היום 14 נשים בידי קרוב משפחתן.