מה שבטוח, צריך שינוי

כמה חודשים אחרי שהחלה המלחמה, אמנון קנה אקדח. הוא מגיע איתו למפגשים של החבורה. בכל פעם שהוא קם לקחת עוד בירה, אנחנו רואים את האקדח מבצבץ מתחת לחולצה שלו. בפעם הראשונה שראינו את האקדח שלו ניסינו, וכמו תמיד אצלנו, לעשות מזה צחוק. "יש לך אקדח או שאתה שמח לראות אותנו?" שאלנו. והוא ענה ברצינות שמחקה לנו את החיוך מהפרצוף שמאז 7 באוקטובר יש לו סיוטים שפורצים אליהם הביתה. ואין לו איך להגן על הילדים.

במדינה נורמלית, אזרחים לא אמורים להגן על עצמם. הממשלה אמורה להיות אחראית על ההגנה שלהם. אבל הממשלה הזו, וראש הממשלה הזה, הוכיחו שאי-אפשר לסמוך עליהם. הם לא היו שם לדאוג לנו בהתרעות שלפני 7 באוקטובר, הם לא היו שם להציל אותנו במהלך 7 באוקטובר והם לא היו שם גם אחרי 7 באוקטובר, כשקידמו פטור גורף מגיוס לחרדים בזמן שהצבא שיווע לכוח אדם.

במשך עשרות שנים הצליח נתניהו להיבחר שוב ושוב כי ידע ללחוץ על כל כפתורי הפחד של הישראלים. "מר ביטחון" הילך עלינו אימים עם "פרס יחלק את ירושלים", "הערבים נוהרים" ו"איראן בדרך לפצצה גרעינית". ובה בעת הבטיח לנו בקול בריטון שהוא היחיד שיכול לשמור עלינו מהאיומים האלה. ובכן, התברר שההפך הוא הנכון. מי שהתעלם מההתרעות של נשיא איחוד האמירויות ושל המצרים ושל ראשי מערכות הביטחון לפני המלחמה, לא ראוי לאמון יותר. מי שבמשמרת שלו קרה הטבח הגדול ביהודים מאז השואה, לא יכול לנסוך ביטחון יותר. והכישלון המהדהד של המלחמה שבאה אחרי 7 באוקטובר (חמאס עדיין שולט בעזה, חיזבאללה עדיין מאיים מלבנון) ושל המערכה מול איראן (שרק התקרבה עוד יותר לפצצה גרעינית) חידדו את התחושה שנתניהו הוא פשוט מצביא כושל: לא יודע להיערך למלחמות; לא יודע לנצח בהן; לא יודע לסיים אותן מדינית. יותר מכל הפחדים, מפחיד ביטחונית לחשוב מה עלול לקרות פה אם הוא יהיה על ההגה לעוד ארבע שנים. הוא ושרי הממשלה שלו.

בכניסה לירושלים מתנוסס שלט חוצות ענק עם תמונתו של בן גביר והכיתוב: "אם הוא היה שר הביטחון, ה-7.10 לא היה קורה". כמה מופרך, ככה מרתיח. קודם כל, הוא כן היה שם. בממשלה שאחראית על 7 באוקטובר. השתתף בישיבותיה. היה ער להתרעות. ולא עשה כלום כדי למנוע את הטבח. יותר מזה: לבן גביר היה תפקיד אחד בממשלה הזו: השר לביטחון לאומי. ומה קרה? הפשיעה השתוללה באין מפריע במשמרת שלו. המשטרה איבדה שליטה על הרחובות. והמדינה איבדה שליטה על הטרור היהודי בשומרון. לא מפתיע, בהתחשב בכך שבן גביר הוא עבריין מורשע. אז שנרצה להפקיד את מערכת הביטחון כולה בידיים שלו? למה?

עברנו ארבע שנים איומות. מצלקות. איבדנו חברים. ילדים. ואיבדנו את הביטחון. אין שום סיבה שנרצה עוד מזה. מה גם שהפעם יש לממשלת המחדל והכישלון אלטרנטיבה ביטחונית מוצקה

עברנו ארבע שנים איומות. מצלקות. איבדנו חברים. ילדים. ואיבדנו את הביטחון. אין שום סיבה שנרצה עוד מזה. מה גם שהפעם יש לממשלת המחדל והכישלון אלטרנטיבה ביטחונית מוצקה: נבחרת שהיא עתירת ניסיון, ישרת דרך, אמיצת לב ומפוכחת, שאפשר לסמוך עליה שתפעל משיקולים ענייניים, למעננו.

אנחנו עם של גיבורים, כפי שהוכח שוב ושוב בשנים האחרונות, בים, ב"פליי דובאי" וביבשה. מגיע לנו להרגיש - סוף סוף - בטוחים בבית שלנו. מגיעה לעם הזה הנהגה שמספקת ביטחון, ולא הנהגה שמספקת תירוצים. מגיעים לנו תיקון, שינוי, וריפוי, החל מיום שלישי בערב.