ההפתעה של בג"ץ

אחד הגורמים החשובים ביותר ברגיעה הביטחונית היחסית הוא חזרת ההתיישבות היהודית לצפון השומרון, שבהיעדרה הטרור פרח

בועז העצני|

תגיות

בניגוד לתגובות הפוליטיות הנזעמות מימין, בג"ץ לא הורה השבוע לצה"ל להחזיר את תושבי "מחנות הפליטים" ג'נין, טול-כרם ונור-שמס שבצפון השומרון לבתיהם, אלא דווקא קיבל עקרונית את הנימוקים הביטחוניים המונעים זאת, לפחות בינתיים.

צפון השומרון היה בדרך להפוך לעזה מבחינת ההתעצמות וההעזה. בכל המרחב הוקמו "גדודים" פלסטיניים, כלומר מסגרות צבאיות; החלו ניסיונות לייצור ושיגור רקטות לכיוון יישובי עמק יזרעאל הסמוך, שתושביהם חיו בחרדה; מערכת הטרור באזור ייצאה פיגועים לכל הארץ; וכל כניסה צבאית לשם התבצעה ברכבים משוריינים, שלפניהם נעו דחפורים אשר חרשו את הכבישים לניטרול המטענים שהוטמנו בהם.

שלושת המחנות הללו היו מוקדי הטרור הממאירים ביותר. לאחר שצה"ל פינה אותם לפני כשנתיים, פחת הטרור שיוצא מיו"ש בכ-80%. יש עוד מחנות כאלה – הבולט בהם הוא בלאטה ליד שכם, שרועדים מפחד ממהלך דומה, וכתוצאה מכך פחת דרמטית גם הטרור שמגיע מהם. רוב המחבלים נמצאים במגננה ובמנוסה, וכיום חיילי צה"ל כבר כמעט ולא נתקלים במטחי יריות בכניסותיהם לשטח. זו התוצאה של ניטרול המחנות, ריסוק הגדודים והגדלת הנוכחות בשטח, שגם הובילה לשיפור דרמטי ברמת המודיעין, מה שמאפשר לשב"כ לתפוס חוליות רצח לפני פעולתן.

אחד הגורמים החשובים ביותר ברגיעה הביטחונית היחסית הוא חזרת ההתיישבות היהודית לצפון השומרון, שבהיעדרה הטרור פרח. החלטות הממשלה בנושא חייבו את צה"ל לרסק את הטרור כדי לאפשר את החיים והתנועה ולמנוע טבח, דבר שעבד גם הפוך – ריסוק הטרור יצר תנאים לחזרת ההתיישבות. כך, ההתיישבות מכתיבה ביטחון כי צה"ל חייב להגן עליה, ומצידה מאפשרת לו להתפרס בשטח ולהכות את הטרור.

היעילות הצבאית נמדדת על פי היכולת של התושבים לחיות בביטחון ולנוע הלוך ושוב, בתחומי הקו הירוק ומחוצה לו. היישובים גנים או כדים ליד ג'נין נמצאים בסך הכל רבע שעה נסיעה מעפולה. לכן, ניטרול המחבלים הזוממים לפגוע בהתיישבות ביו"ש בולם גם את אלו שהיו פוגעים לו יכלו בתוך הקו הירוק, וכך נוצר עורף יותר מוגן.

בניגוד לצבא, שהוא ארעי בשטח כתוצאה מתחלופה קבועה של מפקדים ויחידות, האזרחים הם גורם קבוע באזור והם אלו שמכירים את השטח הכי טוב. וכך, שילוב אנשי הביטחון האזרחיים עם צה"ל הופך למכפיל כוח. התוצאה היא חיסכון עצום בחיי אדם, יהודים וגם ערבים, כי כשהטרור נחלש, כבר אין צורך בנקיטת אמצעים עוצמתיים כמו קודם.

זה כנראה פחות מעניין את ארגון השמאל הקיצוני "האגודה לזכויות האזרח", שעומד מאחורי העתירה לבג"ץ להחזרת המחנות הללו, כמו גם הפעילות המבקשת שיפור בתנאי הכליאה של מחבלים. זו עמותה הממומנת בין היתר על ידי האיחוד האירופי ושגרירויות שוויץ ונורבגיה, שבחוצפתם בוחשים בעניינינו הביטחוניים הרגישים. כלומר, מרוב דאגה כביכול לזכויות "האזרח", מייצגת האגודה ערבים תושבי יו"ש שאינם אזרחים ישראלים, ושחלקם חשודים בניסיון לרצוח את אזרחי ישראל.

העובדה שבג"ץ נמנע הפעם מהתייצבות אוטומטית לצד עמותה זו ודומותיה, מה שאפיין אותו בעבר, היא הפתעה מעניינת. יש לקוות שזוועות הטבח, יחד עם גילויי אי אמון עמוק מצד אחוז הולך וגדל של אזרחי ישראל, השפיעו על השופטים להפסיק לקבל כלאחר יד החלטות ביטחוניות גורליות שעולות בדם.