הבדיחה תמיד על חשבוננו - גם בנבחרת ישראל | טור
אוסטריה הייתה בינונית וחסרה, וזה הספיק מול ההתקפה ה"נוצצת" שלנו. ההרחקה של אבו פרחי הייתה טיפשית, אבל גם היא לא מסתירה את הפער בין מה שאנחנו חושבים שיש לנבחרת ישראל לבין מה שיש לה באמת
גיא לייבה|
תגיות
נבחרת ישראל תמיד עומדת בציפיות: היא דואגת שהבדיחה תהיה על חשבונה. הפאנץ' מגיע בדרך כלל בדקות הסיום, אחרי "דקות הירואיות" שבהן כולם מנסים בכל הכוח לשמור על התוצאה. בסוף מגיעה היריבה והורסת את הגבורה עם כדורגל פשוט וטוב.
אוסטריה הייתה ביום בינוני ובלי לא מעט שחקני מפתח, ובכל זאת העמידה סגל עמוס בשחקנים מהליגות הבכירות באירופה. אצלנו פותחים שחקני ליגת העל, ובדקות קריטיות עולה מהספסל שחקן בלי קבוצה, אלי דסה. הסגל האוסטרי אולי "אפור" ונטול שמות שמוכרים לכל חובב כדורגל, אבל אם היה לנו סגל כזה, מזמן היינו מכריזים על מועמדות לזכייה במונדיאל. זה הפער בין מה שאנחנו משוכנעים שיש לנו ביד לבין מה שיש לנו בפועל.
הצהוב השני של סייד אבו פרחי היה טיפשי לחלוטין. אחרי שכבר קיבל בעבר צהוב על החגיגה הזאת, ובהתחשב בכישורי המשחק המוגבלים שלו, שהופכים תנועת סנוקר לתנועת ירי, היה מתבקש שיפעיל קצת יותר שיקול דעת. האם ב-11 שחקנים ישראל הייתה שומרת על המומנטום מהשער המקרי שכבש? הרשו לי להמר בזהירות שלא. עם חמש בעיטות מסכנות לשער לא מנצחים נבחרת מהטופ האירופי. האוסטרים בעטו 19 פעמים, וגם היו ראשונים לכל כדור. מרביתם למדו את יסודות המשחק באקדמיות טובות בהרבה, וזה ניכר גם בלי לבדוק את הדרכונים. יש סיבה שכל הגבהה שלהם גורמת אצלנו לדפיקות לב. זה לא מזל ולא קארמה.
חבורת הלגיונרים ה"בכירים", שאמורה לספק לנו הרכב נוצץ - חלאילי, פרץ, גלוך, סולומון והמצטרף הטרי, רביבו - הציגה משחק פושר שמצדיק את שלילת התואר "בכירים". את החילופים של רן בן שמעון קצת מיותר לבקר: זה מה שיש לו. בגלל דברים שלא קשורים לכדורגל, אי אפשר לזמן את אחד השחקנים הכי טובים בליגה הטורקית, דיא סבע. זו מבוכה של הכדורגל הישראלי כולו. אולי היה עדיף לפתוח במערך שחלאילי רגיל אליו ולנצל את היתרונות שלו? לא בטוח שזה היה עוזר, אבל לפחות היה שווה לנסות.
נבחרת ישראל הציגה דקות נחמדות, וכולם יודעים מה אומרים על בחורים נחמדים: הם מגיעים אחרונים. וכשהם כבר מחליטים ללכת אול־אין בדקות הסיום, ברור שהם יחטפו את השלישי במקום.
KioskNews shows a cleaned-up reading view extracted from the publisher’s page — the original always lives on their site, not ours.