האיום הזעיר שמגיע מהים: פריחת אצות מעמידה בסכנה את התשתיות הלאומיות

העובדה שמתקן התפלה מושבת אינה אומרת שמי השתייה מזוהמים. ההשבתה היא עצמה מנגנון הגנה שנועד למנוע כניסת מים שאינם מתאימים להפעלה בטוחה. מתקן ההתפלה באשקלון. צילום: ויקיפדיה.

בשבוע הראשון של ספטמבר מדינת ישראל מצאה את עצמה מתמודדת עם אירוע תפעולי חסר תקדים, שבו חמישה מתוך ששת מתקני התפלת מי הים התיכון הושבתו או צמצמו את פעילותם בגלל עכירות חריגה במי הים. האיום שהביא לעצירת התפלת המים הוא לא יותר מאשר יצור זעיר במיוחד: פריחה משמעותית של מיקרו-אצות שהגיעה ככל הנראה מאזור דלתת הנילוס והתקדמה צפונה עם הזרמים.

רשות המים ביצעה ניסוי כימי במי הים התיכון מול חופי אשקלון, שבמסגרתו פוזר חומר המכיל נחושת בניסיון להפחית את כמות האצות. תוצאות הניסוי טרם פורסמו לציבור, אולם גורם המכיר את הנושא אומר כי הניסוי לא הניב בשורות. במקביל נערך ניסוי נוסף במתקן פלמחים, שבו מנסים לטפל במים העכורים לפני כניסתם לממברנות, אך כל עוד לא יימצא פתרון, המשבר לא יחלוף.

בעוד הרשויות הרגיעו כי האספקה הביתית תימשך כסדרה תוך צמצום השקיה בחקלאות ובגינון, האירוע מעלה שאלה קריטית: כיצד תופעות אקולוגיות בים עלולות לאיים על ביטחון המים של ישראל בעידן של שינוי אקלים?

כשהים מתחמם: המנגנון מאחורי פריחת האצות

"פריחה מתרחשת כאשר תנאי הסביבה, כמו חומרי הזנה, אור, טמפרטורה, זרמים וערבול, מאפשרים לאוכלוסייה מסוימת להתרבות במהירות", מסבירה פרופ' תמר גיא-חיים, חוקרת אקולוגיה ימית וראש מעבדת אקולוגיה של פלנקטון במכון הלאומי לאוקיאנוגרפיה, חקר ימים ואגמים לישראל (חיא"ל). משבר האקלים משנה את מגרש המשחקים הימי, כפי שמסבירה גיא-חיים: "טמפרטורה גבוהה יכולה להאיץ את קצב הגידול של מיקרו-אצות מסוימות, להאריך את העונה שבה התנאים מתאימים להן ולתת יתרון למינים תרמופיליים – כלומר מינים אוהבי חום".

בדו"ח מ-2024 שפרסם מבקר המדינה התגלה שהשינויים האקלימיים מגבירים את החשש מפני חדירת מינים פולשים מאזורים טרופיים, ובהם מינים שעלולים להפריש רעלנים למים. נוסף על כך, נחשף כי כ-57 אחוז מהאירועים שגרמו להפסקות ייצור במתקני ההתפלה בין השנים 2007 ל-2023 נבעו מזיהום מיקרוביאלי. המבקר המליץ לבצע סקרים בנושא רעלני אצות ולהיערך להשפעות שינוי האקלים על הרכב מי הים. כפי שצוין בדו"ח מבקר המדינה מ-2021 על פעולות ממשלת ישראל והיערכותה למשבר האקלים, האגף האחראי על מתקני ההתפלה ברשות המים לא נערך כראוי להשפעות הבלתי נמנעות של שינוי האקלים על מתקני התשתיות. הדו"ח הדגיש כי ישראל מוגדרת כ"אזור מוקד" (Hotspot) וחשופה באופן משמעותי להשפעות האקלימיות ולשינויים בהרכב מי הים, מה שמחייב שינוי תפיסה מערכתי בניהול הסיכונים הלאומי.

טמפרטורה גבוהה יכולה להאיץ את קצב הגידול של מיקרו-אצות מסוימות, ולהאריך את העונה שבה התנאים מתאימים להן. צילום: unsplash

שני מיקרון של אתגר: מה מראות הבדיקות?

הבדיקות המעבדתיות הראשוניות שערכו בחיא"ל חשפו כי הגורם לעכירות הים הוא פריחה חריגה של יצורים זעירים במיוחד, בגודל של כ-2 מיקרון (חצי מילימטר) בלבד. גיא-חיים מוסיפה כי "אנחנו עדיין לא יודעים מהו המין או המינים האחראים לפריחה. בגלל הגודל הזעיר שלהם, הסתכלות במיקרוסקופ לבדה אינה תמיד מספיקה לזיהוי, ולכן אנחנו משלבים שתי שיטות משלימות: מיקרוסקופיה וזיהוי מולקולרי המבוסס על DNA".

גודלן הזעיר של האצות מאפשר להן לעבור את מערכות הסינון הגסות בכניסה למתקן ההתפלה ולגרום לעומס כבד על השלבים הראשונים בטיפול המים. בזמן הפריחה, ובעיקר כשהתאים מתפרקים, הם משחררים חומר אורגני דביק שסותם את המסננים.
נוסף על כך, התמונה המלאה על האצות עוד לא לגמרי ברורה. "מוקדם מדי לקבוע אם מדובר במין פולש או במין מקומי נפוץ", מציינת גיא-חיים. "האירוע החל בדרום והתקדם צפונה, מה שמתאים להסעת מסת מים לאורך החוף, אך רק זיהוי מולקולרי מלא יאפשר לקבוע את זהות האורגניזם". עוד חשוב לציין ש"אין כרגע בסיס מדעי להסיק שהפריחה רעילה או שקיימת סכנה מאכילת דגים מקומיים", מסבירה גיא-חיים.

מבט לעתיד: מה חשוב לדעת

אף שמשבר האקלים והתחממות הים מעלים את התדירות והעוצמה של אירועים סביבתיים, גיא-חיים מדגישה כי אין מדובר בגזירת גורל בלתי נמנעת. "לא הייתי אומרת שהעניין בהכרח יהפוך לשגרה, אבל בהחלט מדובר בסיכון שצריך להיערך אליו עם תוכנית סדורה. הטכנולוגיה יכולה להשתפר, למשל באמצעות התרעה מוקדמת, ניטור ביולוגי וכימי רציף, לוויינים, מודלים של זרמים, קדם-טיפול משופר ושינויי תפעול בזמן אירוע", היא אומרת. כפי שצוין בדו"חות מבקר המדינה, שילוב של ניהול סיכונים לאומי לצד היערכות טכנולוגית ותכנונית סדורה ברשות המים הם המפתח לשמירה על הרציפות התפקודית של מתקני ההתפלה בעידן של שינוי אקלים.

עבור הציבור הרחב, המסר המרכזי הוא שמירה על פרופורציה ואחריות. "העובדה שמתקן התפלה מושבת אינה אומרת שמי השתייה מזוהמים. ההשבתה היא עצמה מנגנון הגנה שנועד למנוע כניסת מים שאינם מתאימים להפעלה בטוחה", מסכמת גיא-חיים. האספקה הביתית נמשכת כסדרה, והציבור נקרא להישמע להנחיות הרשויות, להימנע מהפצת שמועות לא מבוססות על "אצות רעילות", ולגלות ערנות סביבתית: דיווח לרשויות על שינויי צבע חריגים בים או בקצף הימי יכול לספק לצוות המחקר מידע יקר ערך בזמן אמת.