מי מחזיק בהגה השלטון? יחסי הכוחות - ומה כל צד יכול לעשות

עם השבעת הכנסת ה-26 נוצר מצב ביניים שבו נתניהו עדיין עומד בראש הרשות המבצעת, אך עם כוכבית. הוא כפוף למגבלות של ממשלת מעבר - בעוד שגוש איזנקוט מחזיק ברוב בכנסת שפועל נגד מהלכיו. מהתקציב ועד לסמכויות הביטחוניות: מה כל צד יכול לעשות? ynet מסביר

הבחירות מאחורינו, הכנסת ה-26 הושבעה שלשום (שלישי) - אבל ממשלה חדשה עוד אין. בינתיים נוצר מצב ביניים, שבו הרוב בכנסת נמצא בידי גוש השינוי בראשות גדי איזנקוט, והממשלה נמצאת עדיין בידי בנימין נתניהו. במילים אחרות, שני מוקדי הכוח - הרשות המחוקקת והרשות המבצעת - מחולקים בין שני הגושים. איך נראית מפת השליטה - ומה יכול לעשות כל גוש. ynet מסביר.

מי שמחזיק בהגה השליטה בכנסת קובע את סדר היום שלה, את הוועדות ואת קצב האישורים התקציביים. מי שמחזיק בממשלה מנהל את המשרדים ואת מערכת הביטחון, אבל צריך לנמק כל צעד שאינו שוטף ולעמוד במבחן היועמ"שית גלי בהרב-מיארה, שכבר הזהירה עם פיזור הכנסת הקודמת כי על ממשלת מעבר לנהוג באיפוק.

גוש איזנקוט רשם לעצמו אתמול ניצחון ראשון ואישר את הקמת הוועדה המסדרת - אחת הוועדות החשובות בכנסת - בראשות ח"כ רועי פולקמן. על הנייר זו ועדה די טכנית שאמונה ארגון עבודתה של הכנסת החדשה, אך בפועל היא המפתח לכנסת כולה. היא אחראית להביא לאישור המליאה את הרכב הוועדות הקבועות, ועד לבחירתן מוסמכת להקים ועדות זמניות, בהן ועדת הכספים וועדת החוץ והביטחון. בנוסף, נתונות לה סמכויות הנוגעות לסדרי הבית ולניהול דיוני הכנסת.

 הגוש שולט במידה מסוימת בסדר היום הפרלמנטרי, אך עדיין במידה מוגבלת כל עוד בתפקיד יו"ר הכנסת מכהן אמיר אוחנה מהליכוד. המגבלה הזו באה לידי ביטוי בהצלחה של הקואליציה לכפות את דחיית כינוסן של כל הוועדות, כולל ועדת חוץ וביטחון, עד ליום שני - בעקבות תנאי שהציב הליכוד כדי להשלים את התהליך.

הצעד הבא להשתלטות מלאה על הרשות המחוקקת יקרה ביום שלישי הקרוב, עם ההצבעה להחלפתו של אוחנה. יו"ר הכנסת מחזיק בסמכות לקבוע את סדר יומה של המליאה, ובכלל זה אילו נושאים יובאו לדיון ולהצבעה ומתי. אם גוש השינוי יצלח את המשוכה הזו ביום שלישי הקרוב, ויאשר את מועמדותו של מתן כהנא הממוקם חמישי ברשימת ישר!, הוא יחזיק בכל המפתחות החשובים של הרשות המחוקקת: ראשות הכנסת, הוועדה המסדרת ושתי הוועדות הבכירות - כספים וחוץ וביטחון.

בהמשך, בגוש השינוי רוצים להקים ועדות זמניות נוספות, כאשר בראש סדר העדיפויות עומד ביטול חוקי המהפכה המשפטית שחלקם צפויים להיכנס לתוקף עם השבעתה של הכנסת החדשה, ובהם שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים, חוק מח"ש, החוק להחלשת תפקיד היועמ"ש וחוק התקשורת. 

המקום שבו השינוי עשוי להיות מורגש ראשון הוא ועדת הכספים. השבועות האחרונים של השנה האזרחית מתאפיינים בריבוי בקשות של משרדי הממשלה לשינויים בתקציב, ובהן העברות כספים בין סעיפים תקציביים והעברת עודפים משנת 2025. בעוד שעד כה נהנתה הממשלה מרוב תומך בוועדה, כעת בקשותיה יידרשו לעבור את אישור הוועדה בראשות לירן אבישר בן חורין, שבה מחזיק גוש השינוי ברוב. המשמעות: הממשלה עלולה להיתקל בקשיים בקידום העברות תקציביות, ואף בעיכובן.

כדי להבין את ההיקף: לפי דוח מבקר המדינה, בדצמבר 2024 לבדו אישרה ועדת הכספים 77 העברות תקציביות בסך של כ-30 מיליארד שקל, חלקן דקות לפני סגירת שנת הכספים. המבקר מתח ביקורת על השיטה. כעת הוועדה תוכל לעצור, לשאול שאלות ולדרוש פירוט לפני שהיא מאשרת.

הסוגיה עלולה להחריף בינואר. אם לא יאושר תקציב חדש, המדינה תעבור לתקציב המשכי של אחד חלקי 12 מהתקציב האחרון בכל חודש. האוצר יצטרך להציג לוועדה תוכנית הוצאות, וכל תוספת מיליארדים לביטחון תעבור באמצעות העברות שדורשות את אישורה.

אבישר בן חורין, מנכ"לית משרד התקשורת בשנים 2023-2020, תהיה האישה הראשונה שעומדת בראש הוועדה. המינוי הפתיע גם בגוש עצמו: שאול מרידור מישר נחשב למועמד מוביל, וליברמן סיפר שדרש את הוועדה עבור עודד פורר. בין חברי הוועדה ישבו גם מרידור, אורית פרקש ונועם תיבון, ומהצד השני יעקב ברדוגו.

בימין תוקפים את המינוי בגלל חשש לניגוד עניינים, על רקע עבודת בן זוגה, איתי בן חורין, בייעוץ לחברות גדולות במשק. שר התקשורת שלמה קרעי יצא נגד המינוי, וח"כ לימור סון הר-מלך מעוצמה יהודית פנתה ליועצת המשפטית לכנסת, עו"ד שגית אפיק, בדרישה לעצור אותו. בתקופתה במשרד התקשורת, נציין, חתמה אבישר בן חורין על הסדר למניעת ניגוד עניינים.

זירה רגישה נוספת היא זו הביטחונית. ועדת חוץ וביטחון היא הגוף שמפקח על צה"ל, השב"כ והמוסד, והיא רשאית לזמן לדיונים חסויים שרים ובכירים במערכת. כשהוועדה בידי הרוב החדש והממשלה בידי נתניהו, הפיקוח הזה מקבל משמעות שונה לגמרי. בראשה יעמוד יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן, יריב פוליטי מר של נתניהו, ולמרות שסמכות ההכרעה על פעולות צבאיות נותרה בידי הדרג המדיני, ליברמן יכול לקבוע דיוני פיקוח על הפעלת מערכת הביטחון.

ליברמן כבר סימן את היעד הראשון, ובישיבת סיעת ישראל ביתנו אמר שהדבר הראשון שיעשה הוא לזמן לוועדה את ראש השב"כ דוד זיני ואת מפכ"ל המשטרה דני לוי, כדי לשמוע מהם על החשד להשפעה זרה בבחירות. ליברמן הדגיש שהוא מבקש לברר את הפער: מצד אחד אזהרות ראש השב"כ מהשבועות האחרונים, ומצד שני היועמ"שית שאמרה כי לא נמצאו ראיות שיכולות להשפיע על תוצאות הבחירות. ליברמן גם יעסוק בפיקוח על הסוגיה הביטחונית ברקע המחלוקת בין צה"ל לנתניהו על דרך ההתנהלות מול איראן, ובעיקר על העיתוי.

בצד השני של המשוואה נמצא נתניהו שמכהן כראש ממשלת מעבר, שריו עדיין מנהלים את המשרדים, והוא מוסמך להחליט על הפעלת מערכת הביטחון. למרות זאת, מאז פיזורה של הכנסת ה-25, המעמד הזה מגיע עם מגבלות.

בוקר אחרי פיזור הכנסת, שיגרה היועמ"שית גלי בהרב-מיארה מכתב למזכיר הממשלה, שבו כאמור הזהירה שממשלת מעבר מחויבת ב"איפוק וריסון" בכל החלטה שאין בה כורח ודחיפות מיוחדת. כך, כל הצעת החלטה שמגיעה לשולחן הממשלה או לוועדת השרים צריכה לצרף חוות דעת משפטית שמתייחסת למגבלות האלה, וכל מהלך שאינו חלק מהניהול השוטף אמור לעבור התייעצות משפטית.

ויש גם מגבלה פשוטה יותר. לממשלת המעבר אין רוב בכנסת. כל חוק שהיא תרצה להעביר, וכל שקל שהיא צריכה להעביר בין סעיפים, תלויים עכשיו ביריביה הפוליטיים. השאלה הגדולה היא כמה זמן תימשך חלוקת הכוחות הזו: כנסת שבה הרוב פועל נגד הממשלה, וממשלה שממשיכה לכהן אף שאינה נהנית מתמיכת רוב חברי הכנסת.