The Daily Newsstand · Free, Always
Sunday, November 22, 2026

התיישבות, לא אלימות

Translate

כשזהראן ממדאני מאשים את ישראל ברצח עם בעזה ביום השנה ל-7 באוקטובר, הוא לא צריך תירוצים לאנטישמיות שלו. גם הבריטים, שמטילים סנקציות על חברות ישראליות שבונות בתים כחוק, לא זקוקים לסיבות נוספות.

ועם זאת, מי שמצית רכוש של משפחה חפה מפשע או גונב סחורה - חובתנו הראשונה היא לאתר אותו ולמצות עימו את הדין. כך מצופה ממדינת ישראל, וכך גם אומרת הנהגת ההתיישבות, בלי "אבל" ובלי הסתייגויות. תקיפת חפים מפשע מנוגדת לערכי היהדות, לערכים שעליהם אני מחנך את ילדיי, ולציונות שבשמה באנו לבנות כאן.

זו קבוצה קטנטנה, אבל היא פוגעת במפעל חיים שנבנה בעמל עשרות שנים, וכדי לטפל בה צריך לראות אותה בגודלה האמיתי. מעבר לקו הירוק חיים כ-700 אלף יהודים. באירועים המצולמים מעורבים 100 עד 150 צעירים - אף לא עשירית האחוז.

אני פוגש מדי יום את האנשים שמאחורי המספר הגדול: הורים שקמים לעבודה, משלמים מסים, מגדלים ילדים, מתנדבים ומתייצבים שוב ושוב למילואים. די בתמונה אחת מזירת הצתה כדי שבחו״ל, ולפעמים גם אצלנו - יראו בה דיוקן של ציבור שלם. ציבור שלם זכאי להישפט על פי מעשיו.

האנטישמיות לא נולדה בגבעות השומרון. היא קדמה להתיישבות ותישאר גם אם נטפל היטב באלימות.

כשערביי חברון טבחו בשכניהם היהודים בתרפ"ט, זה לא היה בגלל החוות. גם הסנקציות הבריטיות לא כוונו לחוות, אלא לשמונה חברות בנייה, בהן כאלה שבונות דירות באריאל ובאפרת. זהו מאבק על עצם הבנייה היהודית ביו"ש. ועדיין, גם מול יחס בלתי הוגן, האחריות להתנהג באופן מוסרי וחכם נשארת שלנו.

החוות החקלאיות הן בעיניי מפעל ציוני וחלוצי של דורנו. בחוות שאני מכיר חיים חקלאים, חיילי מילואים וקצינים, חלקם בתיאום שוטף עם החטיבות המרחביות ופיקוד המרכז. הם קמים לפני הזריחה, מטפלים בעדר, מעבדים את הקרקע ושומרים על אדמות מדינה ושטחים פתוחים שאיש לא שומר עליהם. מי שמנצל את שם החוות כדי להתפרע פוגע קודם כול בהן.

בחוות אני חושב על יהושע שטמפפר, מאבות משפחתי וממייסדי פתח תקווה, ועל משפחת דוברובין ביסוד המעלה, שגם הם התחילו כמעט מאפס והתמידו בתנאים קשים. מי שמכבד את עמל הדורות הקודמים צריך להיות הראשון שמתייצב מול מי שפוגע בו.

כדי שהעמדה תהפוך למעשה, על הממשלה לאמץ תוכנית לאומית לטיפול בצעירים האלה. למשטרה ולמערכת המשפט תפקיד ברור בחקירה ובמיצוי הדין

כדי שהעמדה תהפוך למעשה, על הממשלה לאמץ תוכנית לאומית לטיפול בצעירים האלה. למשטרה ולמערכת המשפט תפקיד ברור בחקירה ובמיצוי הדין. לאנשי החינוך והרווחה תפקיד אחר: להגיע לצעירים שעל סף הידרדרות, לעבוד עם משפחותיהם ולבנות להם מסגרות עם ליווי קבוע. הרשויות ביו"ש כבר פועלות כך. הממשלה צריכה לתקצב את העבודה הזאת, לקבוע מי אחראי לה ולמדוד את הצלחתה: חזרה למסגרות וירידה באלימות. מדובר בכמה עשרות משפחות - משימה שמדינה רצינית יכולה לעמוד בה.

כך גם נוכל לעמוד מול העולם ולדבר באמינות על מה שנבנה כאן. אני רוצה שילדיי יגדלו בשומרון ויראו אנשים שבונים, עובדים ושומרים על שכניהם ועל הארץ, ושילמדו שאפשר להיאבק בעקשנות על עתיד ההתיישבות ובה בעת לקחת אחריות מלאה על הדרך. מי שאוהב את ההתיישבות לא ייתן לקומץ לקחת אותה ממנו.

View the original on ynet →

KioskNews shows a cleaned-up reading view extracted from the publisher’s page — the original always lives on their site, not ours.