גופמן שוחח עם השר הסורי, נתניהו: הבהרנו לטורקיה - Don't. כנראה לא שמעו טוב

ראש הממשלה התייחס לתקיפה בסוריה: "דאגנו שיבינו אותנו בצורה טובה יותר". לפי רויטרס, גופמן ושר החוץ הסורי שוחחו בשבוע שעבר ודנו בנוכחות הצבאית הטורקית בסוריה - ימים לפני התקיפות הישראליות בבסיס האווירי בצפון המדינה. יאיר גולן טוען: התקיפה - מסוכנת ומשיקולים פוליטיים

ראש המוסד רומן גופמן קיים שיחת טלפון עם שר החוץ הסורי, אסד אל-שייבאני, בשבוע שעבר - שבה דנו השניים בנוכחות הצבאית של טורקיה בסוריה. כך דיווחה הערב (רביעי) סוכנות הידיעות רויטרס. בתוך כך, ראש הממשלה בנימין נתניהו התייחס הערב לתקיפה החריגה בסוריה ואמר: "לא נסבול התבססות צבאית טורקית בסוריה שמאיימת על ישראל. הבהרנו את המסר בצורה ברורה: Don't. כנראה שלא שמעו אותו מספיק טוב, אז דאגנו שיבינו אותו בצורה טובה יותר".

לפי שלושה מקורות המעורים בפרטים ששוחחו עם רויטרס, השיחה בין ראש המוסד לשר החוץ הסורי התקיימה ב-14 באוגוסט – ארבעה ימים לפני שישראל תקפה בבסיס חיל האוויר אבו א-דוהור שבצפון-מערב סוריה, סמוך לגבול הטורקי, בלילה שבין שני לשלישי. במהלכה השיחה, לפי רויטרס, דנו גופמן וא-שייבאני בנוכחות הצבאית של טורקיה במדינה, סוגיה שהפכה בתקופה האחרונה למוקד מתיחות בין ירושלים לאנקרה סביב עתידה של סוריה.

בתוך כך, יו"ר הדמוקרטים יאיר גולן, מתח הערב ביקורת חריפה על ראש הממשלה נתניהו, ואמר כי "התקיפה בסוריה היא מהלך מתריס ומסוכן, שמקרב אותנו לעימות עם טורקיה ומעמיק את הקרע עם בעלות הברית שלנו, ובראשן ארצות הברית. שוב כוח צבאי מופעל משיקולים פוליטיים ושוב ישראל משלמת בביטחון את המחיר".

לטענת גולן, "נתניהו מוכיח שוב שהוא גורם קיצוני ולא אמין, שאי אפשר לסמוך עליו ובטח שלא לבנות איתו מהלך אזורי יציב. כך הוא שוחק את האמון בישראל, מרחיק מאיתנו שותפות ובעלות ברית. ישראל צריכה הנהגה שיודעת להפעיל כוח כדי להשיג ביטחון, לא כדי לייצר עוד מלחמה בשביל הישרדות פוליטית".

מאז נפילת משטרו של בשאר אסד בדצמבר 2024 הפכה טורקיה לאחת מבעלות הברית המרכזיות של השלטון החדש בדמשק. אנקרה, שתמכה במשך שנים בחלק מארגוני המורדים שפעלו נגד אסד, מסייעת כיום לממשלו של הנשיא אחמד א-שרעא ובין היתר מאמנת ומייעצת לכוחות הסוריים. שר ההגנה הטורקי אמר בשנה שעברה כי לטורקיה יותר מ-20 אלף חיילים בסוריה וכי אין לפי שעה כוונה להסיגם.

ההתבססות הטורקית הפכה במקביל לאחד ממוקדי החיכוך המרכזיים בין אנקרה לירושלים. כבר באפריל אשתקד דיווחה רויטרס כי צוותים צבאיים טורקיים בחנו לפחות שלושה בסיסים בסוריה שבהם ניתן יהיה להציב כוחות במסגרת העמקת שיתוף הפעולה הביטחוני עם דמשק – בסיס T4 ובסיס תדמור שבמחוז חומס, וכן נמל התעופה הצבאי בחמה. זמן קצר לאחר מכן תקפה ישראל את האתרים הללו, במהלך שנתפס כאיתות ברור לאנקרה נגד הרחבת הנוכחות הצבאית שלה במדינה.

על רקע החשש מחיכוך ישיר בין שתי המדינות, ישראל וטורקיה קיימו כבר בשנה שעברה שיחות טכניות שנועדו למנוע התנגשויות בלתי-מתוכננות בשמי סוריה. שר החוץ הטורקי הקאן פידאן הדגיש אז כי המגעים נועדו ל"תיאום למניעת חיכוך" בלבד ואינם מהווים ניסיון לנרמל את היחסים בין המדינות.

המתיחות שבה והתפרצה השבוע, כשישראל תקפה כאמור את בסיס אבו א-דוהור הסורי סמוך לחלב. לפי הטלוויזיה הממלכתית בסוריה, שמונה תקיפות פגעו במסלול ההמראה ובמתקני אחסון בבסיס, ולא דווח על נפגעים. לשכת ראש הממשלה מסרה לאחר התקיפה כי סוריה הייתה "על סף" הפרת הסטטוס-קוו הביטחוני שסוכם עם ישראל, באמצעות מתן אפשרות לכוחות טורקיים להתפרס בבסיס. טורקיה דחתה בתוקף את הטענה והאשימה את ישראל בניסיון להצדיק את תקיפותיה בסוריה.

גם וושינגטון הביעה דאגה מהאירוע. השליח האמריקני לסוריה ושגריר ארה"ב בטורקיה, טום ברק, הגדיר את התקיפה "הסלמה מיותרת", ואמר כי ארה"ב פועלת להקים מנגנון תיאום בין ישראל, סוריה וטורקיה כדי לצמצם את הסיכון שטעות או אי-הבנה יובילו לעימות צבאי ישיר.

לצד המתיחות הצבאית, בחודשים האחרונים מתקיימים מגעים חסרי תקדים בין ישראל לשלטון החדש בדמשק. במאי 2025 דיווחה רויטרס כי נציגים ישראלים וסורים כבר קיימו כמה פגישות ישירות שעסקו בסוגיות ביטחוניות, לאחר שא-שרעא עצמו אישר קודם לכן כי מתקיימים מגעים עקיפים שנועדו להרגיע את המתיחות. באוגוסט אותה שנה נפגש שר החוץ א-שייבאני בפריז עם השר הישראלי רון דרמר במסגרת השיחות על הסדרי הביטחון בדרום סוריה.

המגעים התקדמו בהמשך בחסות ארה"ב, ובינואר השנה סיכמו ישראל וסוריה בשיחות בפריז על הקמת מנגנון תקשורת שיאפשר תיאום בנושאי ביטחון ומודיעין. בחודש שעבר אף אמר הנשיא א-שרע כי ארצו מעוניינת להגיע להסכם ביטחוני עם ישראל, שעשוי לדבריו לסלול בהמשך את הדרך לשלום רחב יותר – אם כי הדגיש שסוריה אינה מוותרת על תביעתה לרמת הגולן.